-
לינק
בעשרים השנים האחרונות מדברים רבות על מצגות ויזואליות בהוראה ובלמידה , אך במרבית המקרים המורים הם אלו שמתכננים ומכינים את המצגת ותוך כדי גם מעמיקים בנושא הנלמד . אחת ההמלצות היא דווקא לשנות כיוון ולאפשר לתלמידים עצמם לתכנן ולהכין את המצגות וכך יכירו יותר לעומק ובצורה מאותגרת יותר את נושא הלימוד או נושא החקר. לאחרונה , אנו מגלים יותר ויותר מורים הנוקטים בגישה קונסטרוקטיביסטית זו ומטילים על תלמידיהם להכין מצגת משותפת. הבאנו כמה דוגמאות אוטנטיות הממחישות את דרך הוראה זו ( עמי סלנט ) .
-
סיכום
במאמר מובא מחקר איכותי אתנוגרפי העוסק במנהיגות ולמידה ובמנהיגות המקדמת למידה. המחקר בחן דגם של מנהיגות קולבורטיבית המתמקד בלמידה ובפרקטיקות של צדק חברתי בהקשר של שותפות חינוכית רחבה. המחקר מנתח מגוון של זוויות ראיה של מורים חדשים, חונכים, מורי-מורים ומפקחים אזוריים על מנהיגות ולמידה (Ilana Margolin).
-
לינק
מחקר זה נועד לספק דין וחשבון על איך מתרחשת למידה המבוססת על פתרון בעיות (PBL) ,כדי לזהות את הקשרים בין למידה המכוונת פעילות של תלמידים ,עם תוצאות הלמידה שלהם. התוצאות הראו כי התרומות המילוליות של התלמידים במהלך שלב ניתוח הבעיה ,מושפע מאוד מתרומות מילוליות במהלך הלמידה העצמית ושלבי הדיווח של הלומדים. תרומות מילוליות ולימוד עצמי מושפעים ותורמים באופן דומה גם בשלב הדיווח . החוקרים מצאנו כי למידה שיתופית היא משמעותית בתהליך PBL ועשויה להיות חשובה יותר מאשר למידה עצמית בקביעת הישגי התלמידים (Yew, Elaine H; J; Schmidt, Henk G).
-
לינק
מחקר זה פונה לשני היבטים של למידה המבוססת על צוות (TBL) במטרה לתמוך טוב יותר ולסייע ללמידה של התלמידים ולמעורבות שלהם:(1) תמיכה בתלמידים במהלך ההכנה שלהם לפני השיעור על-ידי מתן נתונים לגבי חומר הקריאה הנדרש, שהוא בדרך כלל קשה.ו-(2) מתן אפשרות לתלמידים לתקשר עם המורה או "מומחה" – אפשרות שנתפסת בעיני התלמידים כחסרה בשיעורים של למידה פעילה (Taylor, L., McGrath-Champ, S., & Clarkeburn, H). .
-
לינק
מרבית המחקרים שהתפרסמו עד כה על למידה שיתופית התייחסו בראש ובראשונה לאיכות הלמידה או לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים הקשורים אליה. המחקר הנוכחי בוחן את האפקטיביות של פדגוגיות של למידה שיתופית מנקודת המבט של הסטודנטים. קיימת היסטוריה עשירה של מחקרים לגבי למידה שיתופית המציגה את האפקטיביות בעקבות הגברת מעורבות הלומד בתהליכי הלמידה. אולם הממצאים מהמחקר הנוכחי מטילים ספק לגבי היישום היעיל של הפדגוגיות השיתופיות. בעוד שיתוף פעולה היה חלק מחוויות למידה שדורגו גבוה מאוד במחקרי חינוך, פדגוגיות אלה תוארו במחקר הנוכחי מבחינת הלומדים כבלתי יעילות. במחקר דווח על גורמי מפתח שהסטודנטים רואים אותם כמקושרים ורלבנטיים לשיתוף פעולה אפקטיבי ( Osman, Gihan; Duffy, Thomas M.; Chang, Ju-yu; Lee, Jieun).
-
לינק
מחקר זה חקר את ההשפעה של ידע קודם ואסטרטגיה של למידה שיתופית מתוקשבת על הישגי הלמידה האינדיבידואלית של תלמידי בתי ספר יסודיים. 204 תלמידי כיתה ד' השתתפו במחקר. התוצאות הראו שהתלמידים שהיו בעלי ידע מוקדם ברמה גבוהה השיגו ציונים גבוהים יותר באופן ניכר מאשר תלמידים שהיו בעלי ידע מוקדם נמוך הן בלמידה אינדיבידואלית והן בלמידה שיתופית בעזרת מחשבים.
-
לינק
הגישה של "חשיבה והסקה בלמידה" (Collaborative Reasoning) היא דיון בקבוצה קטנה המובל על ידי תלמידים עמיתים ומכוון לקדם מעורבות אישית ואינטלקטואלית בכיתות של בית הספר היסודי. בגישת "חשיבה והסקה בלמידה", התלמידים קוראים טקסט המעלה סוגיה בלתי פתורה עם נקודות מבט רבות וסותרות. התלמידים אמורים לנקוט עמדות לגבי השאלה הגדולה, לתמוך בעמדותיהם באמצעות נימוקים והוכחות, להקשיב בזהירות, להעריך ולהגיב זה לטיעוניו של רעהו, ולקרוא תיגר זה על טיעוניו של זה כאשר אינם מסכימים לדברים (Zhang Jie, Stahl Katherine A. Dougherty).
-
תקציר
מחקר זה ערך ניתוח תוכן של דיונים מקוונים כדי להבין את טבעה של למידה שיתופית (collaborative learning) בעזרת מחשב ולגלות כיצד הנעת התלמידים, שהנה גורם חיוני להצלחה של למידה שיתופית, מתייחסת להבניית הידע שלהם אינטראקציה שלהם בדיונים מקוונים המונחים על ידי עמיתים. המחברים ניתחו את תכני הדיון של 23 תלמידים בכיתה מקוונת. התוצאות הראו שהערך הנתפס, היכולת והאוטונומיה היו גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות ברמה נמוכה יותר, ההנעה הפנימית הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח אינדיבידואלי, בעוד שהשייכות הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח שיתופי. התוצאות הראו גם שהאוטונומיה והשייכות היו גורמים חיוניים שהשפיעו על ההתנהגויות המתונות ( Xie, Kui; Ke, Fengfeng ).
-
לינק
המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה הן להשיג ידע מעמיק לגבי האופן שבו מורים מעריכים את הלמידה האינדיבידואלית המתרחשת בעבודה בקבוצה, והן לחקור את האופן שבו מורים מנהלים את האתגרים המופיעים בהערכה מעין זו. מטרה נוספת הייתה, בהתבסס על מחקר קודם בתחום, לספק אמצעים לטיפול באתגרים אלה. מאמר זה מבהיר חלק מהבעיות של מורים הנוגעות להערכה של עבודה בקבוצה וחלק מההשלכות הפדגוגיות המבוססות על ממצאים אמפיריים. מודלים ותיאוריות המבוססים על מחקר בתוך תחומים אלה יכולים להגביר את הביטחון של המורים, שבתורם יוכלו להגביר את יכולתם להשתמש בעבודה בקבוצה כדרך להערכה וגם יגבירו את היכולת שלהם בביצוע ההערכה והסקת המסקנות ( Frykedal, Karin Forslund; Chiriac, Eva Hammar).
-
תקציר
בעוד שההתייחסות ללמידה קולקטיבית היא לרוב באוריינטציה מבוססת חוסר (מציאת/פתרון בעיות והתגברות על כשלים), מחקר זה בוחן תפיסות מנהלים (נופי ידע) לגבי הרעיון והאסטרטגיה של למידה קולקטיבית מהתנסויות מוצלחות של חברי סגל. תכנית המחקר: המחקר השתמש במתודולוגיה איכותנית ממוקדת נושא כדי לחקור נופי ידע של מנהלים העוסקים בלמידה קולקטיבית מהצלחה בבתי ספר (חן שכטר).
-
לינק
למידה שיתופית היא למידה מורכבת מאוד לניהול ולהערכה. על מנת לקבל תמונה משקפת ולעודד השתתפות ולקיחת אחריות, ההערכה צריכה להיות חלק בלתי נפרד וגלוי של כל תהליך הלמידה . בסקירה השיטתית של ד"ר מירב אסף ממכללת קיי ניתן לראות מרכיבי למידה שרצוי להתייחס אליהם בעת ההערכה וכן אמצעים וכלים לעידוד למידה שיתופית. למידה שיתופית מקוונת מתאימה לעבודה בקבוצות קטנות, בעיקר זו העוסקת בחקר ופתרון בעיות וסימולציות של סיטואציות, שם היא נמצאה כיעילה יותר מאשר סביבות לא מתוקשבות (Swan, Shen & Hiltz, 2006). תשתית זו הביאה להיווצרות סביבות ידע שיתופיות ומשתפות רבות (web 2.0, קוד פתוח וכולי) הפועלות באופן טבעי ברחבי הרשת. בסקירה זו מנסה ד"ר מירב אסף להראות באילו אופנים חוקרים ואנשי חינוך התמודדו עם מורכבות של למידה שיתופית מקוונת .
-
לינק
התנאים הרצויים לחונכות מצליחה כוללים פיתוח של נהלים יעילים לבחירה של חונכים ולקישורם למונחים, תמיכה הקשרית בחונכות וחשיפת חונכים לאסטרטגיות של חונכות. חונכות יעילה נמצאה כתלויה בחלקה ברצון המונחים להשתתף בתהליך ובכשירות חונכיהם. המאמר בוחן תוכנית חונכות שבה חונך ומונחה עובדים יחד בדגם של חונכות עמיתים, כשהחונך הוא עמית מעט יותר מנוסה מהמונחה ומתקיימת למידה הדדית. ייחודה בכך שהיא נבנתה סביב המסגרת העיונית של תיאורית הלמידה החברתית (Bandora, 1986, Vigotsky, 1986), וציוותה חונכים ומונחים לעבודה משותפת. עיקרה היה לספק תמיכה (פיגומים) למתכשרים בשנה הראשונה ע"י מתכשרים מהשנה השנייה או השלישית שנתפשו כבעלי ניסיון רב יותר אך בטווח ההתפתחות של המונחים. רוב הנחקרים רכשו תפיסות חיוביות של חונכות עמיתים ורבים גילו אחריות ונכונות להיות חונכים-עמיתים בעתיד. התקווה היא שכאשר יעשו זאת חלק מהמתחים שהתגלו בהפעלת תוכנית ניסיונית זו ייעלמו. דגם זה – חונכות-עמיתים במסגרת של התנסות מעשית בהכשרת מורים – נמצא כבעל רווחים רבים. למרות המורכבות יש בו הבטחה להכשרת מורים שבצד השאיפה לאוטונומיה יידעו גם לעבוד בשיתופיות עם אחרים ולהתכשר טוב יותר למקצוע ההוראה ( Grierson, A).
-
לינק
בית הספר "חופי הגליל" בגשר הזיו ידוע כבית ספר יצירתי עתיר ביוזמות חינוכיות מאתגרות מבחינת הלומדים. בשנתיים האחרונות יזם ביה"ס פרויקט למידה מסקרן ומאתגר בשם מילון מקוון "עולם הילד". מילון מקוון "עולם הילד". הקמת מילון המכיל אוסף נכבד של מילים של ילדים- כן, מילים כאלה שרק ילדים משתמשים בהם, ושרובן אינן נהירות למבוגרים. מי יודע מה פירוש המילה "גולולוש" (לא יודעים? שאלו את הילד).בשלב הראשון נאספו המונחים במסגרת שיעורי המחשב- מכיתות ב' – ד'. כל ילד תרם מילים כמיטב הבנתו. הדגש בתהליך הושם על לימוד מיומנות הניסוח של הגדרה טובה למונח- נושא בו מתקשים רוב הילדים. במקום להשתמש במונחי מילון רגילים נעשה שימשו במונחים המתקשרים לילד מבחינה רגשית ומהווים הינע (DRIVE ) ללמידה. נעשה כאן חיבור בין העולם האקדמי-פורמלי הנלמד בבית הספר, ובין "עולם הילד", הלא פורמאלי שאינו זוכה בד"כ להכרה רשמית במסגרת תוכנית הלימודים.
-
לינק
אפילו כשהילדים הם בעלי הישגים גבוהים וקל להם עם טכנולוגיה חדשה, נראה שרבים הולכים ומאבדים את תחושת הפליאה והסקרנות שלהם, מציין ג'והן סיליי בראון. שיטות חינוך מסורתיות עשויות לחנוק את ההנעה הטבועה בהם לחקור את העולם. בראון ועמיתים עם נטיות דומות מפתחים את היסודות עבור פדגוגיה חדשה של המאה ה-21 המרחיבה אופקים במקום לצמצם אותם ( ג'והן סיליי בראון (John Seely Brown)
-
לינק
מצגת יעילה וממוקדת שהוכנה ע"י מורי המורים לחינוך גופני במכללה האקדמית בוינגייט . יתרונות למידה שיתופית : בונה תרומה קולקטיבית של כל התלמידים . מחקר בלמידה שיתופית נעשה במקצועות רבים . מעט מאד מחקרים נעשו בתחום החינוך הגופני . תכנים מומלצים ללמידה בשיטת הלמידה השיתופית בחינוך הגופני . אלמנטים הכרחיים של למידה שיתופית. פיתוח נושאי לימוד בהקשר של למידה שיתופית. שיטות מקובלות להוראה שיתופית .
-
לינק
המחקר הנוכחי שם דגש על שילוב התקשוב במספר קורסים במכללה כדי לייצר עבור הסטודנטים modeling, ובנוסף לעודד אותם להשתמש בתקשוב בעבודתם כמורים. המחקר בדק האם פרחי הוראה שפגשו את אתר השיתופון בקורס "פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת" ובקורס דידקטיקה אכן השתמשו בשיתופון בעבודתם בבתי הספר וכיצד הם עשו זאת. העבודה מציגה קשר בין קורסים מתחומים שונים במכללה שמדגים שימוש בסביבה שיתופית מקוונת ומגיע בסוף התהליך אל התלמיד בכיתה. כלומר, המקרה הפרטי הזה מראה כי שימוש בטכנולוגיה בהכשרת מורים מהווה דרך טובה לעודד את פרחי ההוראה להשתמש בטכנולוגיה בעבודתם כמורים. אין ספק כי יש להמשיך ולהשתמש בסוגי טכנולוגיה שונים במוסדות להכשרת מורים, ואף להרחיב ולהעמיק שימוש זה על מנת לעודד את הדור הבא של המורים להטמיע דרכי הוראה אלו בבתי הספר ( אורלי סלע , אסנת אלדר ).
-
לינק
המחקר מתמקד בחוויות הלמידה וההוראה בקורס המקוון "מבוא למחקר חינוכי-כמותי", הניתן במסגרת לימודי החובה לתואר ראשון לסטודנטים במכללת אורנים בשנת הלימודים הראשונה. הסוגיה שנחקרה היתה הערכת הרכיבים ותהליכי הלמידה בקורס המקוון במטרה לשפר את חוויית הלמידה, העצמאית והשיתופית גם יחד, ואת הישגי הסטודנטים בתחום התוכן. עיקרי הממצאים: מרבית הסטודנטים (65%) חשו כי תכני הקורס אינם מתאימים או מתאימים במידה מעטה ללמידה מרחוק. כל הסטודנטים (100%) טענו כי שילוב של מפגשים פנים-אל-פנים בקורס למידה מרחוק הוא הרצוי. מידה הלמידה השיתופית לתפיסתם היתה בינונית ועיקר הדיאלוג סביב הלמידה התקיים בין המרצה לבינם. אישוש לכך ניתן לראות בתפיסת הסטודנטים את הפעילות בפורומים וב- Wiki. לתפיסתם, תגובות המרצה למטלות בפורום תרמו במידה רבה להבנתם את חומר הלימוד, בעוד שהחשיפה למטלות של החברים בפורום והדיון שהתעורר סביבם תרמו במידה בינונית. באופן דומה, התייחסות הסטודנטים למידת ההפריה של האינטראקציה בין הסטודנטים במטלה השיתופית ב- Wiki נתפסה כבינונית ( מירה טנצר, ענת שמלא).
-
לינק
למידה שיתופית מבוססת מחקר עצמי בסביבות ווב 2.0. המצגת מבוססת על תהליך של למידה בסמינריון של סטודנטים באחת המכללות האקדמיות לחינוך. המצגת של ד"ר רפי דודזון והגב' יעל גושן (מרכז מיח"ם במכללת קיי). ההרצאה הועברה בכנס השמיני של מיט"ל באוניברסיטה הפתוחה ביוני 2010. בין נושאי המצגת: קהילת למידה עפ"י הקונקטיביזים, קונקטיביזים: הלומד במרכז והלמידה שלו מבוזרת, מודל הלמידה הקונקטביסטי, תיאור סכמאטי של סביבות הלמידה במערכת ה-MOODLE ( ויקי הקורס, הפורומים, בלוג מחקר , משאבי מחקר, בלוגים אישיים ), השינויים בנטילת יוזמה, שינויים בהרגלי שיתוף. שינויים בתפיסות ובאמונות, דיאלוג משמעותי, התפתחות בסביבות ווב 2.0 , התועלת בסביבות ווב 2.0 לעומת הסביבה המסורתית. הדילמות של הגברת השיתופיות בקורס, הקושי בשיתוף ולהיות פעיל ויצרני ברשת. הלומדים החדשים של הווב 2.0 מצרכן ליצרן של ידע, הסרת המחיצות בין למידה פורמאלית ללא פורמאלית , שינויים בתרבות המקצועית בעקבות היכרות עם סביבת הווב 2.0 .
-
לינק
שאלת המחקר: כיצד יכולות טכנולוגיות דיגיטליות לאפשר אינטראקציות ולמידה שיתופית והערכת מעצבת בין המתכשרים לבין עצמם ועם תלמידיהם?ההתערבות הצליחה במידה שבה התאפשרה למידה שיתופית בהקשר של ההתפתחות המקצועית של המתכשרים. נוצרה גישה חיובית לשילוב למידה כזו בהוראה בכיתותיהם במסגרת ההתנסות המעשית בדגש על משוב עמיתים. חלק מהטכנולוגיות שולבו בקלות ע"י המשתתפים. פיתוח למידה שיתופית בהוראה של המתכשרים בבתי הספר דורשת התפתחות מקצועית ועבודה עם חונכים כדי שהמתכשרים יפתחו פדגוגיות משלהם בהקשר הנחקר. להכשרת המורים תפקיד חשוב במתן אפשרות למתכשרים לנסות ולהתנסות בטכנולוגיות חדשות במסגרת ההכשרה תוך קיום סדר יום פדגוגי המדגיש למידה שיתופית הממוקדת בהערכת עמיתים.
-
לינק
עבודה קבוצתית ולמידה שיתופית בהוראת המדעים כבר הוטמעו ביישומים פדגוגיים בארצות רבות. עבודה קבוצתית במדעים לעיתים יוצרת חלק מדפוסי הדרכה למתמחה. בסקוטלנד, העבודה הקבוצתית הגיעה לרמה של מדיניות ממלכתית, שבאה לידי ביטוי בתכנית החדשה לחינוך למצויינות במדעים שאחד הממצאים שלה הוא הצורך בדיון קבוצתי כדי שתהיה למידה משמעותית. מחקר זה בודק האם תלמידים יכולים להעביר הישגים מהפרוייקט המקורי לסביבה החדשה של בית הספר התיכון ואם יש מעבר יעיל, מה ההיבטים האחראים לכך ( Allen Thurston Keith J. Topping, Andrew Tolmie, Donald Christie, Eleni Karagiannidoud and Pauline Murray).
למידה שיתופית
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין