המציאות הפדגוגית מלמדת כי השילוב של תחומי התקשוב והאינטרנט בלמידה לא הוביל בהכרח לפיתוח מטלות לימודיות שיש בהן יצירתיות ואתגר רבים יותר בהשוואה לעבר נטול האינטרנט ועל כך מצרה ד"ר Ruth Reynard במאמרה החדש בכתב העת T.H.E JOURNAL . הכוונה היא לחינוך הגבוה וגם לחינוך הבית-ספרי הרגיל. המרצים והמורים לא מבינים בהכרח את חשיבות הרלבנטיות של המטלה המתוקשבת לתהליכי הלמידה וגם לא מפנימים את הצורך ביצירת מטלות יותר מאתגרות בקורס או בכיתה. אפשר להתגבר על חלק מליקויים אלו ע"י שיפור המשובים מהסטודנטים והלומדים, כלומר שילובם בהערכת המטלות ע"י סקרים מקוונים וסקרים רגילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה לשלב חשיבה ביקורתית על מנת לאפשר ללומדים לשאול שאלות וגם להטיל ספק. מטלה מקוונת ראויה צריכה להיות שזורה בתהליכים של למידה שיתופית (למידת עמיתים) ושיתוף פעולה בין לומדים פעילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה גם לאפשר ללומדים להביע עצמם בדרך מאתגרת ולהביע את היצירתיות שלהם. בכל מקרה דרישות אלו, אינן צריכות לעמוד בסתירה למטרות הלימודיות של הקורס או השיעור וניתן לשלב ביניהם בהצלחה.

בשנת 2002 החלה ממשלת טייוואן בתכנית חומש לאומית לתקשוב חינוכי. עם סיום התכנית בשנת 2007 בוצעה הערכה לגבי הצלחת התכנית והיא פורסמה לאחרונה. המייחד את תכנית התקשוב הלאומית לחינוך בטייוואן היא השותפות המלאה של משרדים נוספים באחריות ליישום התכנית והטמעתה, ביניהם משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד התעשייה ועוד. כתכנית לאומית לתקשוב הצליחה התכנית לקדם משמעותית את הנושאים הבאים: הגברת היקף הקורסים המתוקשבים באינטרנט בכל מגזרי הכלכלה והמשק , החל מחינוך , בטחון פנים וכלה בתעשייה, הרחבת תשתית מרכזי התקשוב במדינה היכולים לתמוך בלמידה מתוקשבת והגדלת פעילות המחקר והפיתוח בתחומי התקשוב החינוכי המתבטאת לא רק בפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות אלא בפרסום לא מבוטל של מחקרים בכתבי עת בינלאומיים. כמו כן, הצליחה תכנית החומש להביא לצמום הפער הדיגיטאלי במדינה, אך לא ברור מההערכה עצמה באיזו מידע קודמו שיטות ההוראה המתוקשבות בבתי הספר שם. עם זאת, מקריאה נפרדת ומשלימה של מאמרים שפורסמו בכתבי עת בינלאומיים נראה שהייתה גם התחלה של התמודדות מערכתית בטייוואן בסוגיה זו. אמנם אנשי החינוך ממדינת טייוואן הגיעו בזמנו לישראל על מנת להתרשם וללמוד מפרויקט מח"ר 98 , אך עתה נראה כי יש מקום לתנועה הפוכה: ביקור של ישראליים לטייוואן על מנת ללמוד מהם. אגב, חלק מהצלחת התכנית הלאומית התבטאה במיסוד עניין ההסמכה הרשמית והממלכתית בלמידה מתוקשבת ובמסלולי למידה מתוקשבים ( Chang, Maiga; Wang, Chin-Yeh; Chen, Gwo-Dong).

בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה – מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. הקובץ הנוכחי , שנאסף ונערך ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת , כולל מבחר של מקורות מידע על תופעת הבלוגים בחינוך מתוך פורטל מס"ע אך גם ממאגרי מידע אקדמאיים בחו"ל. מקורות המידע שנאספו מוינו ואורגנו בשלושה צירים עיקריים : א. רציונאל, תפיסות ותיאוריות ב. דגמים ודוגמאות מהשדה . ג. הערכה ושיקולי הערכה של בלוגים בלמידה ובהוראה. הקובץ הוכן במאי 2009 כחוברת מקורות מידע לקורסים אקדמאיים בחינוך המוקדשים ללמידה מקוונת ול-WEB 2.0 .

במאמר זה מוסברת תופעת המיקרובלוג (מסרים קצרים מוגבלים באורכם למספר קטן של תוים), ומהותו הטכנית, חברתית תרבותית. המיקרובלוג איננו אופנה חולפת, למרות הביקורת החריפה המוצדקת על התופעה החברתית-תקשורתית המלווה אותה. המיקרובלוג, ויישום "הציוצים" באמצעות היישום המוכר – טוויטר, ככלי לניהול מידע קבוצתי, ארגוני כמו גם חינוכי, הנו קפיצת מדרגה בניהול ארגון ובית ספר. השילוב של דיווחים קצרים על ידי חברי הקבוצה/ הארגון, המלווים במידע נוסף בהפניות למידע נוסף גם במדיות נוספות ("מיקרומדיה") על מדיית הטכסט כתוב, תוך שילוב הסלולר בעדכון באמצעות SMS – מהווים תופעה חדשה, יישומית ומרתקת בציפיות הקונקרטיות לחינוך איכותי יותר. שילוב "ציוצים"- דיווחים סדורים של הלומדים במהלך תהליך הלמידה, הנו התפתחות חשובה בשילוב הטכנולוגיות בחינוך אל עבר מורה מקוון, כתה מקוונת ובית ספר מקוון, שניתן ליישם כאן ועכשיו, בכלים חינמיים, לצד הפורטל הבית ספרי. יש לצפות שבעתיד הקרוב מאד, "ציוצים" ישולבו במהרה גם בכלי הניהול הארגוני-פדגוגי של הפורטלים החינוכיים, ובכך נתקדם עוד שלב חשוב אל עבר בית ספר מקוון, בו הלמידה הופכת לחלק מאורח החיים, במהלך כל שעות היממה ( אברום רותם).

אמנם קורסים מקוונים במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב קיימים כבר מעל 10 שנים, אבל בעיית עומס העבודה של המרצים המעבירים קורסים מקוונים בלמידה מרחוק לא נפתרה. מרבית המרצים המעבירים קורסים מקוונים משקיעים שעות רבות בהכנת חומרי הלמידה מקוונים ובמשובים לסטודנטים בהיקף משמעותי יותר מאשר קורסים רגילים פנים אל פנים. ההכרה כי עומס העבודה הולך וגדל ככל שהפעילות המקוונת של הקורסים מתרחבת עדיין לא הגיעה לידיעתם של הנהלות המכללות והאוניברסיטאות. הנטל הולך וגדל הן בשל הצורך להכין כל הזמן חומרי למידה איכותיים ומאתגרים, משובים ויצירת עניין לסטודנטים. הגמישות של קורסים מתוקשבים מחייבת לאתגר את הסטודנטים כל הזמן במהלך ההוראה ויש לכך השלכות ברורות מבחינת עומס העבודה של המרצים. הבעיה מחריפה עוד יותר כי בדרך כלל המרצים המלמדים קורסים מתוקשבים בלמידה מרחוק גם לא זוכים לפיצוי כספי ורבים מהם גם הם במעמד זמני ללא קביעות.

המאמר מתאר מחקר שבו קבוצה קטנה של סטודנטים (15 איש) השתמשה בטוויטר. כל סטודנט נדרש לעדכן את חשבון הטוויטר שלו לפחות שלוש פעמים ביום בנוגע לפעילות הלימודית שלו והמקום בו היא מתרחשת. הסטודנטים נתבקשו גם לכתוב תקצירים ארוכים יותר על נושאים שדיווחו עליהם ושהחוקרים מצאו בהם עניין, ורואיינו ראיון מסכם בסוף הפרוייקט. כמו כן , הובאו מדריכים המכילים עצות בסיסיות לשימוש בטוויטר ומילון מונחים.

המחקר הנוכחי השווה בין הכנת שיעורי בית ידנית רגילה בחשבון ובין הכנת שיעורי בית במערכת מתוקשבת. אוכלוסיית המחקר כללה 92 תלמידים מכיתות ד' בביה"ס אמריקאי שלמדו ב4 כיתות נפרדות. ל54 מהתלמידים היה חיבור לאינטרנט מהבית והם יכלו להפעיל את המטלות בחשבון בסביבה מתוקשבת. המחקר השווה בין אותם התלמידים אשר עבדו על שיעורי בית ידניים ושיעורי בית מקוונים. בקבוצה זו נמצא כי 28 תלמידים למדו בצורה משמעותית ומעמיקה יותר כאשר קיבלו משובים מממוחשבים מהמערכת המתוקשבת בהשוואה לתלמידים שעבדו על השיעורים בצורה ידנית ( עם עפרון ונייר). ממצאי המחקר מוכיחים כי יש עדיפות להכנת שיעורי בית בסביבה מתוקשבת הנותנת לתלמידים משוב מיידי על פני סביבה ידנית מסורתית. לכן סבורים המחברים , יש הצדקה כלכלית מבחינת בתי הספר לאפשר לתלמידים להתחבר מהבית לשרתי האינטרנט של ביה"ס על מנת להשלים בצורה מקוונת את שיעורי הבית (Mendicino Michael, Razzaq Leena, Heffernan Neil T. ) .

לדעת מועצת החינוך של מדינה אינדיאנה אין לספרי לימוד מודפסים יתרון על פני סביבות ממוחשבות. בישיבתה מאוקטובר 2008 דנה המועצה בספרי לימוד במדעי החברה ובהיסטוריה והגיעה למסקנה כי ספרי הלימוד המודפסים אינם מאתגרים את התלמידים ואינם יוצרים התעניינות בלמידה. ההחלטה ההיסטורית הכשירה את הקרקע לקראת יישום סביבות למידה ממוחשבות ואתרי אינטרנט במקום ספרי לימוד מודפסים בבתי הספר. בעקבות כך החל במדינת אינדיאנה תהליך המאפשר לבתי הספר ולמחוזות החינוך לשלב סביבות ממוחשבות ומקורות מידע אינטראקטיביים באינטרנט במקום ספרי לימוד. נראה כי התהליכים בבתי הספר באינדיאנה יביאו לשינוי מהותי בשוק ספרי הלימוד המודפסים ויובילו להתגבשות תנועה מסיבית של פתרונות ממוחשבים באינטרנט במקום ספרי הלימוד הרגילים שהכרנו משחר ילדותנו. מדינות נוספות בארה"ב (פלורידה, וירג'יניה) אימצו לאחרונה מדיניות דומה המאפשרת לבתי הספר בחירה רבה יותר מבחינת השימוש בספרי הלימוד או בתכנים דיגיטאליים. גם במדינות אירופה מתעוררת מגמה דומה במיוחד מבחינת תחומי הוראת האנגלית כשפה זרה.

למידה מתוקשבת מייצגת הזדמנות חינוכית נרחבת יותר לתלמידים וללומדים. מוסדות לימוד הגיבו לאתגר זה בהרחיבם את היקף הקורסים המתוקשבים והתוכניות המתוקשבות. על רקע התפתחות מהותית זו בתולדות החינוך בוחן המאמר הנוכחי את היחסים ההדדיים בין תיאורית האינטליגנציות המרובות והלמידה המתוקשבת. יש מחקרים הסבורים כי בלמידה מתוקשבת יכול הלומד לפצות עצמו על העדר כישורים חברתיים (ביישנות) ולהפגין תכונות אחרות כגון הבנה מעמיקה או מקוריות, וגם לעתים חוסר הביטוי המילולי בכיתה יכול להתבטא בקורס מתוקשב ביכולת כתיבה משופרת. יחד עם זאת, אין עדיין הוכחה מחקרית שסביבה מתוקשבת מעניקה יכולות פיצוי גבוהות יותר לכשרים אחרים. מחקרים בתחום זה אינם רבים ולכן אין עדיין עומק מחקרי לסוגיה זו . לאחר הצגת תיאורית האינטליגנציות המרובות עובר המאמר להשוואה קצרה בין השפעת תיאורית האינטליגנציה המרובות בלמידה מסורתית לעומת למידה מתוקשבת תוך התמקדות בדינאמיקה הקבוצתית והעברת התכנים. לדעת המאמר, הבנה טובה יותר של הלומדים, המרצים או המורים לקטגוריות השונות של האינטליגנציות המרובות יש בה כדי לקדם את היישום המועיל שלהן בסביבות מתוקשבות( Mark Riha and Rebecca A. Robles-Pi?a).

העלייה המתמדת בתוכניות למידה מתוקשבות באוניברסיטאות ובמכללות משמעותה לכאורה גם העברה של אסטרטגיות מועילות ומוצלחות של אסטרטגיות חשיבה מהכיתה המסורתית לקורס המתוקשבת. ההנחות התיאורטיות מצביעות לכאורה על אפשרות של שילוב אסטרטגיות לחשיבה ביקורתית בקורס מתוקשבות אך המציאות היא הרבה יותר מורכבת. נראה כי כ המרכיב האסינכרוני בלמידה מתוקשבת אינו מבטיח בהכרח שילוב אינרטי ואינטגראלי של חשיבה גבוהה או חשיבה ביקורתית. לעתים המערכת המתוקשבת נוטה לתעדף העלאה והורדה של תכנים לימודיים ולעתים נוח יותר למרצה לאחסן קבצים במערכת המתוקשבת. בכל מקרה , קידום תהליכי חשיבה גבוהה בקורסים תלוי ברמת האינטראקטיביות של המרצה או מנחה הקורס ומטבע הדברים מערכות למידה אסינכרוניות אינן מטפחות אינטראקטיביות רבה של המרצים או הסטודנטים. מתוך ממצאי המחקר עולה כי במערכת למידה מתוקשבת יותר מלמידה פנים-אל-פנים נדרש מאמץ מכוון מצד המרצה או המנחה בקורס המתוקשב לשילוב כזה ויש צורך במעורבות מכוונת שלו להבטחת השילוב האינטגראלי של חשיבה גבוהה בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה או במכללה. צריך לחשוב מראש על שאלות מעוררות חשיבה , רפלקציה ודילמות שיוצגו בדיון האינטראטקטיבי בפורום הקורס ולא להסתפק רק בשאלות צרות לגבי התכנים או ביצוע המטלות ( Mandernach, B. Jean).

המאפיינים של קורס מקוון המיועד לתלמידי התואר השני צריכים להיות שונים לגמרי מדפוסי ההעברה של קורסים מתוקשבים לתארים ראשונים טוען המאמר שנכתב ע"י שתי מרצות בכירות וחוקרות לחינוך באוניברסיטאות באוסטרליה. במאמר שכתבו לאחרונה בכתב העת Journal of learning design הן מתארות את הקורס המקוון שתכננו ופיתחו בנושא פדגוגיות בעידן המקוון (Online pedagogy in practice). המטרה העיקרית של הקורס היא להעביר את נושא הפדגוגיות המקוונות כחלק מלמידה שיתופית פעילה של הסטודנטים על מנת לאפשר חקר משותף בין עמיתים. הסטודנטים מאותגרים כל הזמן ע"י אתגרי חקר איתם עליהם להתמודד עם עמיתיהם. בפני הסטודנטים מוצגות דילמות פדגוגיות וחינוכיות שצריכות להוביל לחקר משותף ולגיבוש ממצאים ותובנות. הסטודנטים צריכים באופן פעיל ליישם את העקרונות החינוכיים של הקורס בהתאמת הפדגוגיות המקוונות השונות ובגיבושן מחדש לבעיות בשטח בעקבות החקר המשותף שלהם. כך למשל, מוצגת בפני הלומדים הדילמה הבאה: "כיצד ליצור ולתחזק נוכחות משמעותית בסביבה למידה מקוונת בבית הספר? ". התפיסה של הצגת דילמות המחייבת גיבוש מחדש של העקרונות והממצאים פותחה במקור על ידי Mezirow , 1991 עוד לפני עידן האינטרנט, אך נמצאה מועילה בלמידה מקוונת באינטרנט שנועדה ליצור למידה פעילה של סטודנטים (Shirley Reushle & Maxine Mitchell ) .

במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת "בדק בית לשיעורי בית" ב15 לפברואר 2009 הציגה הגב' שרה אסרף , מנהלת ביה"ס נאות לון בבאר שבע תפיסה אינטגרטיבית ללמידה במרחב מתוקשב המעשירה ומאתגרת את כל המכלול של שיעורי הבית וגם את הקשר עם הבית. ביה"ס "נאות לון" בבאר שבע כולל כ460 תלמידים , כיתות א'- ו' ו15 כיתות אם. לכל תלמידי ביה"ס יש בבית מחשב משלהם ובכל כיתה יש מחשב למורה ולוח אינטראקטיבי. בקרוב יותקן בביה"ס "נאות לון" ענן אינטרנט אלחוטי שיאפשר חיבור אינטרנט מכל כיתה ומכל עמדת עבודה של מורה. מבחינה פדגוגית ביה"ס " נאות לון" מאמין באמונה שלמה בתפיסת הילד השלם . עפ"י תפיסת צוות המורים , ביה"ס והבית משלימים אחד את השני ויוצרים למידה שיתופית תוך שבירת מחיצות זמן , מקום, תפקיד ומרחב. מדובר בתהליך הוליסטי שבו תומך פורטל ביה"ס באינטרנט . במסגרת פורטל המקוון בביה"ס "נאות לון" יש לכל מורה אתר משלה המנוהל ישירות על ידה . המורה יכולה לעלות קבצים , להעלות תכנים , להעלות מטלות , ליצור לוח חדשות כיתתי , לנהל את פורום הכיתה המקוון ועוד.

המחקר, שנערך ע"י הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה , נועד לבחון את הערך הפדגוגי המוסף של השימוש בויקי בתהליכי למידה שיתופית בחינוך הגבוה. ויקי נבחר לעמוד בלב המחקר בגלל הפוטנציאל הייחודי שלו לתמוך בלמידה שיתופית (קלות העריכה של תכנים, גישה לכל, שיתוף פעולה בלתי מוגבל ). במסגרת מאמר זה מוצגים הממצאים הקשורים לערך המוסף של למידה בסביבת ויקי בעיני הלומדים ואת תחושותיהם ועמדותיהם כלפי הסביבה. לשם כך, נבחנו מספר קורסים אקדמיים מתוקשבים בעלי דגשים ועיצובים הוראתיים שונים באוניברסיטת חיפה. השוני באוכלוסיה ובדגשים התוכניים והפדגוגיים מאפשרים לאפיין ולבחון טווח שימושים בויקי. תוצאות המחקר מאפשרות לאפיין תהליכי למידה שיתופיים בסביבת ויקי, ולהציע המלצות מעשיות לדרכי ההפעלה של ויקי בחינוך הגבוה (קונג'ה , מיכאל. בן צבי , דני ) .

סקירות למכביר נכתבו על השפעת טכנולוגיות ה-WEB 2.0 על החינוך ,אך מרביתם התעלמו משאלת המיומנויות והכישורים שיש להקנות לתלמידים ולסטודנטים לקראת למידה יותר מעמיקה באינטרנט . מאמרה של Catherine Lombardozzi מנסה לענות על פער זה ולהציג בצורה נבונה את ההבדלים של מיומנויות למידה מסורתיות ובין מיומנויות של דור ה- Learning 2.0 מבחינת מיומנויות מידעניות וניהול מידע. כך לדוגמא, מדגימה Lombardozz בטבלה שלה כי חקר באינטרנט בעידן Learning 2.0 פירושו לא רק מציאת המידע, אלא גם תובנה של בחירת מנוע החיפוש המתאים, מיקוד מילות המפתח ועוד. מיומנויות נוספת שחשיבותה נעשתה קרדינאלית בעידן Learning 2.0 היא המיומנות של הערכת מקורות המידע המחייבת את הלומד לזהות מקורות מידע שונים ולהבחין בהם בצורה יותר ברורה. בתהליך חקר מסורתי שאלת ההערכה של המקורות הייתה קיימת , אך לא בצורה קריטית כפי שנדרש כיום.

סטיפן דוונס , החוקר הקנדי הידוע בתחום התקשוב החינוכי מנסה לאחרונה לפתח את התפיסה של קורסים מתוקשבים אשר יש בהם עדכוני RSS , אבל לא בגישה הרגילה שאנו מכירים מכלי מעקב מידע שוטפים , אלא בגישה מתואמת אישית ללומדים בקורס מקוון . הפתרון הייחודי של סטיפן דוונס נקרא Serialized RSS Courses והוא מאפשר למתכנן הקורס המקוון והמנחה לשלוט בקצב העדכונים המועברים ללומדים באמצעות RSS ולהעשירם. מדובר כאן לא רק בעדכונים סדרתיים אלא במערכת הפצה מגוונת המאפשרת למנחי הקורס המקוון להפיץ משאבי מידע לסטודנטים וללומדים מעבר לעדכוני הקורס. התפיסה של Serialized RSS Courses מחייבת את הלומדים לקרוא בצורה סדרתית את העדכונים ומשאבי המידע המועברים להם בצורה סדרתית מהראשון ואילך.