השואה היא אחד הנושאים המורכבים ביותר להוראה בכיתות, שכן הצגת ידע קשה שדורש מהתלמידים לבחון וללמוד מסבלם של אחרים מציבה אתגר לא פשוט בפני המורים. למרות זאת, חשיבות הנושא אינה מוטלת בספק. מחקר זה בודק כיצד ניתן לנצל את הכוח של סרטים כדי לסייע למורים במשימה המורכבת הזו ומציג שיטות שונות לשימוש נכון בהם. 

החינוך בנושא השואה בישראל הוא חובה לתלמידים מהגן ועד לתיכון, לפי תכניות חינוכיות מותאמות גיל. ההוראה בנושא השואה בכיתה מורכבת והמורים מודאגים לא פעם מהדילמות הקשות שעולות, הן דידקטיות והן פסיכולוגיות. מאחר שהשואה אינה חלק מהווייתם העכשווית של התלמידים, ייתכן שיהיה להם קשה להבין את האירועים, השיקולים וההתנהגויות של יהודים בתקופה זו

כרגע חצינו את קו 2,000 העדויות והזיכרונות של ילדים ניצולי שואה במאגר המידע המקוון "ילדים בשואה". מדובר על אלפי עדויות וזיכרונות של ילדים ניצולי שואה שנאספו מאז שנת 2014 על ידי עמי סלנט, מידען ומומחה לתיעוד היסטורי ששם לו למטרה לרכז במקום אחד נגיש באינטרנט את כל התיעוד ההיסטורי הקיים באינטרנט אודות ילדים בשואה. מדובר על מאגר מידע ייחודי לתיעוד תלאות ילדים בשואה בישראל, והוא ייחודי גם בעולם. מאז שנת 2014 פועל צוות המיזם לאיתורם של אוטוביוגרפיות, זיכרונות, עדויות, ויומנים של ילדים ניצולי שואה. עד כה קוטלגו במאגר המידע המקוון אלפי עדויות וזיכרונות של ילדים ניצולי שואה (עמי סלנט).

המאמר מציג גישה חדשנית ללימוד השואה, הנשענת על מחקר אוטואתנוגרפי של סטודנטים לחינוך. לפנינו חלופה לגישות המסורתיות – גישות שהתמקדו בלימוד תולדות השואה – המדגישה חקירה של הזיכרון הקולקטיבי של השואה. במסגרת הזאת, לא זו בלבד שהסטודנטים לומדים באמצעות פעולה, אלא שתהליך הלמידה מחייב התבוננות פנימה וניתוח של התנסותם האישית. אלה הם תהליכי למידה דיאלוגיים, המכירים בשונות ובריבוי נרטיבים, שאינם מסתפקים בתפיסות ובנרטיבים הקולקטיביים המקובלים, ולכן עשויים לערער את מעמדם ההגמוני. כפי שמציינת המחברת, תהליך זה צפוי לפתח בקרב הסטודנטים גישה החורגת מ"תחושת הקורבנוּת והנקמה" המעוגנות בזיכרון הקולקטיבי של השואה בישראל. למידה המתבססת על מחקר אישי כזה צפויה לטפח מודעות חברתית-ביקורתית ולקדם פעולה למען שינוי חברתי (לילך ניישטט בורנשטיין).