החיים עם ADD/ADHD יכולים להיות קדחתניים וההורות לילד עם הפרעת קשב יכולה להיות כמו טיפוס במעלה הגבעה שבו גם המשימות הפשוטות ביותר עלולות להתיש ולשבור אותנו. ספר זה עוסק בסוגיות של ארגון וניהול זמן בהקשר של ADD/ADHD ומציג שיטת מעשיות כיצד לעזור לילדינו להתארגן בחיי היומיום ולהכניס קצת שלווה למהומה. בהתמודדות עם טווח קשב קצר ו"פתיל" קצר עוד יותר, שריל קרטר מראה לנו כיצד, בעזרת הFIRST ( הנעה, אינדיבידואליזם, כללים, פשטות וניהול זמן) ניתן ללמד גם את הילדים ההיפראקטיביים ביותר, שגדעתם מוסחת בקלות, כיצד לסדר את מיטתם, להכין את הילקוט לבית הספר ובאופן כללי להיות מאורגנים יותר ( קרטר, שריל ר ) .

הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז וזקוק לריטלין? שיטה חדשנית, המבוססת על מחקר אקדמאי, מסייעת להתאים את התרופה לילד ולבדוק את יעילותה. השיטה מיושמת במרכז הרפואי בני ציון בחיפה ובמסגרתה מתקיים מעקב צמוד אחרי הילדים והסתגלותם לתרופה. מנהל המכון להתפתחות הילד, פרופ' עמנואל תירוש, הציג לראשונה בכנס שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון את תוצאות המחקר שנערך בהשתתפות מומחית לליקויי למידה מאוניברסיטת חיפה, דורית טרגין, וחוקרים מקופות חולים בנושא עמדות ההורים כלפי הטיפול בריטלין. המחקר נערך בהתאם לשיטה חדשנית להתאמת התרופה לילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז.

מטרת המאמר היא להאיר את המכשולים האפשריים בתקשורת בין ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (הכותבת קוראת לילדים אלו "ילדי קש"ר, מכיוון שאינה תומכת בשימוש במילה "הפרעה") ובין הצוות החינוכי, וללמוד כיצד להימנע מהם. במסגרת זו מציגה הכותבת תכנית חדשנית שבה הורים ומורים פועלים יחד כדי להפוך את הילדים למומחים להפרעת קשב וריכוז. למרות השונות בין ילדי קש"ר, ניתן להציע תיאור כללי של הדרך שבה הם מתקשרים עם סביבתם. הם חווים עייפות ושעמום מתמידים, ומתקשים להקשיב לאורך זמן, נוטים לאבד עניין בשיחה ולבטא חוסר סבלנות, וכמו כן, חווים קשיים בתקשורת לא מילולית. אמצעים לייעול התקשורת עם ילדי קש"ר כוללים שימוש באמצעים חזותיים, מתן הוראות ממוקדות וברורות, חיזוקים, אם בצורה של מחמאות או הענקת פרס קטן, דיבור מטרים (הנועד להכין אותם מראש לשינויים), אמפתיה, עידוד, והעברת מסר לילד שמוטלת עליו אחריות למעשיו, וזאת תוך הימנעות מהאשמות ופגיעה ברגשותיו ( וולמר, לאורה).

המאמר עוסק בתאורית העצמי במערכת החינוך. רבים מהילדים המאובחנים או מאופיינים כילדים היפראקטיבים או הסובלים מלקויות למידה שונות, הופכים להיות נטל קשה על המערכת החינוכית כיוון שאנו יוצרים איתם אינטראקציות שליליות ובלתי מותאמות. אנו דורשים מהם ללמוד באופן שאינו טבעי להם, ודורש מהם מאמץ רב, אנו מעריכים ומקדשים התנהגויות ויכולות שאינן עולות בקנה אחד עם ההתנהגיות והיכולות שהם חזקים בהם, ולבסוף קובעים שהם "לא תקינים" וזקוקים להכוונה, לטיפול, ולתמיכה. עמדה זו אינה לוקחת בחשבון את מקומה של המערכת החינוכית ביצירת הקושי ואת תפקידה לא רק לאבחן את הקושי שנוצר, אלא גם למצוא ולהכשיר מחנכים ללמד בגישות שהן יותר מותאמות למי שלומד דרך גופו, דרך קשר, דרך חשיבה ודרך ההתנסות והחוויה. אם נצליח להבין יותר טוב כיצד מרגישים ופועלים ילדים אלו, נוכל ליצור עבורם סביבות למידה מותאמות ואינטראקציות חינוכיות חיוביות (נופר ישי-קרין ומירב חן)

כל הילדים עם ADHD ישנוניים באופן אובייקטיבי. לילדים אלו יש הפרעות שינה משמעותיות. המחקר הרפואי המדווח במאמר מלמד כי ילדים עם ADHD סובלים מאיכות שינה נמוכה מאד. הם מתעוררים בלילה הרבה יותר פעמים מילדים רגילים. ADHD זה לא הפרעה אחת. בקבוצה שהיו בה ילדים עם הפרעת קשב קלה וילדים עם היפראקטיביות קלה, נמצאו במחקר הנוכחי הפרעות שינה משמעותיות. הולכות ומצטברות עדויות שכאשר מטפלים בהפרעת השינה עשוי להשתפר מצב ADHD (ד"ר גיורא פילר)