יומני רפלקציה
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • תקציר

    עורכי המחקר בחנו כיצד 103 סטודנטים לעבודה סוציאלית וייעוץ חינוכי חווי צמיחה וקשיים רגשיים במהלך רפלקציית סיפור חיים תלת שלבית. ניתוח תוכן של הרפלקציות הכתובות של הסטודנטים עם גמר המהלך בשילוב ראיונות שנערכו שנה לאחר מכן חשפו תחושה חזקה של צמיחה אישית ומקצועית, לצד קשיים רגשיים. המחקר מציע המלצות ליישום של רפלקציית סיפור חיים במקצועות הסיוע.

  • תקציר

    מאמר זה עוסק בתכנית לחינוך גופני לתלמידי בית ספר יסודי שיושמה בשעות אחר הצהריים, לאחר סיום הלימודים. המחקר מנתח את חוויותיו של מורה בעת הטמעת חינוך גופני במסגרת מועדון ספורט שהקים ובוחן כיצד יישם המורה מאפיינים של חינוך גופני, כיצד נוצרו שיתופי פעולה עם הקהילה ומהן מגבלות התכנית. על אף המגבלות, סך היתרונות של הפעלת תכנית שכזו הינו גדול וכולל הישגים בספורט, תחושת שייכות לקבוצה, התמדה וחוויות חיוביות של הילדים.

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה להעריך את התפיסות של פרחי הוראה הקשורות להתנסויות בשדה ואת האיכויות של הרפלקציות הכתובות שלהם. נותחו אלפיים וארבע מאות ערכי יומן שנכתבו בידי 75 מועמדים להוראה בכדי לסווג האיכויות שלהם. בנוסף, נערכו ראיונות מובנים למחצה עם כל הנבדקים במחקר. התוצאות הראו שמירב הערכים הכתובים סווגו כטכניים. אחוז קטן בלבד מהנבדקים הגיע לרמה הגבוהה ביותר של רפלקציה שכונתה טרנספורמטיבית (Mustafa Ulusoy, 2016).

  • תקציר

    שיטות הלמידה וההוראה בהשכלה הגבוהה השתנו בעוד שרוב בנייני החינוך נותרו מסורתיים יחסית. אולם קיים עניין הולך וגובר באם אנו יכולים לחנך את הסטודנטים בהשכלה הגבוהה כיום בבניינים של אתמול. מטרת המאמר היא לתרום לדיון זה באמצעות בחינת הבחירות של סטודנטים בהשכלה הגבוהה במרחבי למידה בהקשר של פעילויות הלמידה שלהם, מאפייניהם האישיים ושיקולים אחרים שעשויים למלא תפקיד בבחירת מרחבי למידה מסוימים. המחקר אימץ שיטת מחקר יומנים (Diary research method), והשתתפו בו 52 סטודנטים למנהל עסקים באוניברסיטה הולנדית למדעים יישומיים. הם דיווחו על אילו פעילויות למידה הם עבדו במהלך השבוע, היכן ומדוע שם. פורמט היומן מתבסס על ספרות המחקר מדיסציפלינות שונות ונעשה בו שימוש בשילוב שאלון וראיונות (Beckers, Ronald; van der Voordt, Theo; Dewulf, Geert. , 2016).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן כיצד ניתן לעשות שימוש במקרי הוראה שהציגו סוגיות של שונות ואוריינות, והתנסויות בכתיבה רפלקטיבית עצמית המכונות נרטיבים של גלויות (postcard narratives), ככלים עבור מורי מורים לפיתוח פדגוגיה נענית-תרבותית (culturally responsive pedagogy) עם פרחי הוראה (Gunn, AnnMarie Alberton; King, James R. , 2015).

  • תקציר

    המחקר בדק יומנים רפלקטיביים ואמונות אפיסטמולוגיות של פרחי הוראה בכיתת יסוד (preservice teachers) שהשתתפו בקורס 'מעבדה למדעים'. עשרים מתנדבים השתתפו במחקר. המחקר הראה כי הציונים שניתנו ליומן הרפלקטיבי השתפרו בכל שבוע. המחקר גילה גם כי האמונות האפיסטמולוגיות התפתחו בכל הממדים, פרט לממד ידע מסוים. בנוסף, תוצאות מחקר זה עשויות להצביע על כך שיש אינטראקציה חיובית בין היומנים הרפלקטיביים לבין הממדים של האמונות האפיסטמולוגיות של המשתתפים (G?ven, G., S?l?n, Y., & ?am, A).

  • תקציר

    המטרה של פרויקט זה הייתה להעריך קורס מקוון בהתפתחות הילד, שבו הוחדרו אסטרטגיות של למידה פעילה. שישים ואחד אנשים נרשמו לחלק המסורתי של הוראה פנים אל פנים של הקורס, וחמישים וארבעה אנשים נרשמו לחלק המקוון של אותו הקורס.התוצאות הראו שלא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בהישגיות הכוללת, אבל נראה הבדל מובהק בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר.פרחי ההוראה שלמדו את השיעור המקוון הראו עלייה ניכרת בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר מתחילת הקורס ועד סופו; אולם, אלה שלמדו את הקורס בלמידה פנים אל פנים לא הראו עלייה מעין זו (Brown, Amber L. , 2014).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר מחקר שניסה להעריך את השילוב של ויקי (Wikis) ככלי לימודי להשגה מוצלחת של יעדי למידה בקורס בספרות ושפה לכיתה ה'.התוצאות הדגישו את התפקיד המשמעותי של המחנך כמו גם את החשיבות של תכנון ומבנה השיעור והפעילויות (Eteokleous, Nikleia, Ktoridou, Despo, and Orphanou, Maria, 2014).

  • לינק

    הרציונל שבבסיס המחקר של היומנים הרפלקטיביים נשען על ההנחה, ששנת ההתמחות מספקת למורה המתחיל מסגרת לימודית, שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד בעצמו תוך כדי התנסות בתנאי אמת את המהויות המעוגנות בעולם ההוראה. מטרות המחקר היו לחשוף את הנושאים המטרידים מתמחים, כפי שהם עולים מהתיעוד העצמי שלהם, ולבדוק כיצד ההוראה נתפסת בעיניהם. אוכלוסיית המחקר כללה 50 מתמחים להוראה שהשתתפו בסדנת התמחות אחת לשבוע. המחקר התבסס על ניתוח יומנים אישיים פתוחים של מתמחים, שנכתבו במהלך שנת ההתמחות, כחלק בלתי נפרד מדרישות הקורס. ביומנים אלו מתוארים אירועים נבחרים שהם חווים במהלך שנת עבודתם הראשונה. בניתוח תוכן, שבוצע בעיקרו בהתאם לשלב הקידוד הפתוח, בלטה כבר בקריאה הראשונה של היומנים החזרה על נושאים אחדים הקרובים ללבם של המתמחים. במאמר מובאים הממצאים העיקריים העולים מניתוח היומנים בשילוב עם דיון בהשתמעויות העולות מהנושאים המעסיקים את המתמחים. מצוטט מדגם חלקי ממכלול הנושאים שהעלו המתמחים, והוא נבחר על פי מידת שכיחותו ביומנים. הנושאים מוצגים בארבע קטגוריות: יומנו של מתמחה – הכתיבה הרפלקטיבית ותרומתה; להיכנס להתמחות – חששות וקשיים; להיות למתמחה – היבטים מעולם ההתמחות; שנת ההתמחות:סיפור אישי של התפתחות מקצועית ( דיצה משכית , אלקה יפה).

  • תקציר

    המחקר בוחן את התרומה של ניהול יומן לשיקוף ולקידום תהליכי למידה של מורי – מורים למתמטיקה לעתיד. איסוף הנתונים וניתוחם התבססו על עקרונות התיאוריה המעוגנת בשדה. ניתוח 12 יומנים שניהלו מורים במהלך הכשרתם לתפקיד של מורי-מורים למתמטיקה, העלה שלושה נושאים מרכזיים : מקור הלמידה, יעד הלמידה ונושא הלימוד, כמרכיבים עיקריים בתיאור הלמידה ביומנים. בהתבסס על ממצאים אלו, פותח מודל תיאורטי תלת-ממדי. המודל משקף מנגנון למידה של מורים במהלך הכשרתם לתפקיד של מורי-מורים למתמטיקה ותהליכים בהתפתחותם המקצועית. ניתן להשתמש במודל ככלי לניתוח יומנים ולקידום הכתיבה הרפלקטיבית, וכן לתכנון תהליכי הכשרה למורי- מורים ולהערכתם (נעמי דיקמן, אורית זסלבסקי)

  • תקציר

    המאמר מציג את תמצית הגדרת מקומו ותפקידו של המד"פ בתכנית ההכשרה של הסטודנט. החלק הראשון של המאמר דן בתהיות ובלבטים סביב ניסוח חזון חינוכי המנסה לתת תשובות לשאלות, כגון מהי ההוראה הראויה ומיהו המורה הראוי. החלק השני מוקדש לניסיון לחדור אל עולמה של סטודנטית בשנת לימודיה השנייה, המתארת ביומן מסכם את התנסותה בבית הספר. באמצעות ניתוח מפורט של היומן שנכתב כהערכה עצמית ביקורתית של הסטודנטית עצמה, בוחן המחבר את פרשנותה ואת הערכתה העצמית לאור המאפיינים של חזון חינוכי שפרטיו נדונו בחלק הראשון של המאמר. בדרך זאת, הדיון בשתי נקודות הקוטב – מחד גיסא, ההתחברות אל עולמה ואל נקודת מבטה של המודרכת ומאידך גיסא, הניסיון להטיל אור על נקודת מבט זאת מן הפרספקטיבה של צמיחה לקראת מעמד של מורה ראויה – מסייע, לדעת המחבר, להדגים כיצד חזון חינוכי כמסגרת רעיונית מאפשר לנו לשאול שאלות באשר להתנסות של סטודנטים מודרכים ובאשר לפרשנות שהם נותנים להתנסות זו (זילברשטיין, משה)

  • סיכום

    יומני למידה נועדו לתעד את הרפלקסיות של התלמידים על חומר הלימוד ותהליך הלמידה שלהם. על פי תורתו של ויגוצקי הרפלקסיה הכתובה אמורה לסייע בבניית משמעות, שכן הכתיבה מאפשרת לבחון את המחשבות ואינה רק המללה שלהם אלא הבנייה שלהן (שריג 1997). היומן מספק ראיות בעלות ערך הערכתי רב. אפשר להעריך באמצעותו את איכות הידע של הלומדים וכן את כשירותם הרפלקטיבית התיעוד ביומן מאפשר ללמוד על האסטרטגיות המטה-קוגניטיביות שהפעילו הלומדים במהלך הלמידה, על הקשיים שבהם נתקלו ועל האופן שבו התגברו עליהם, על הרגשתם לגבי המטלה, על החלקים שהיו קלים עבורם וכדומה. יומני למידה משרתים איפה שתי מטרות: למידה והערכה. במסך "מסמכים" אפשר לראות קטע מיומן למידה של תלמיד ואת תגובת המורה וכן דוגמאות לרפלקסיות של תלמידים בעקבות עבודה על מטלת ביצוע בתנ"ך. במסך "קטעי ווידאו" אפשר לצפות בתלמידה המספרת על רפלקסיה שעשתה (בירנבוים, מ', יועד, צ', כ"ץ, ש' וקימרון, ה')

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין