חינוך קיבוצי
מיון:
נמצאו 3 פריטים
פריטים מ- 1 ל-3
  • סיכום

    שומריה הוקם בשנות השלושים של המאה העשרים כמסגרת חינוכית למתבגרים ואימץ שיטות חינוכיות חדשניות להכשיר בני נוער לחיים אקטיביים באוטופיה הסוציאליסטית של הקיבוץ. המוסד החינוכי שומריה שימש בעצם כפנימייה של קיבוצי השומר הצעיר. קריאה קפדנית של חומר ארכיוני שכתבו הצעירים מאפשרת לעקוב אחר תהליך עיצוב-העצמי בשומריה, תוך התמקדות בתפישותיהם, בהתבגרותם האישית, בהתגבשות הקבוצות שאליהן השתייכו ובפעילויותיהם היומיומיות. מחקר זה מתאר אתיקה שהפכה זמן פרטי סובייקטיבי לזמן קולקטיבי וכך יצרה עצמי קולקטיבי שהועדף על פני העצמי האינדיבידואלי.

  • לינק

    ספרן של גבי אסם ורחל הרץ-לזרוביץ הוא לא רק מחקר היסטורי-נרטיבי אלא גם מחקר העושה צדק היסטורי עם פרק שהיה יכול להיעלם. השאלה הנשאלת והיא גדולה ומעיקה: מדוע חוקרי התנועה הקיבוצית הגברים לא כתבו פרק זה? מדוע התעלמו ממנו חוקרי ההיסטוריה החינוכית של התנועה הקיבוצית? תחילתו של מחקר זה בשנים 2002 עד 2004, עת ראיינה את שלוש הנשים גבי אסם, חברת קיבוץ אפיקים ומנהלת מרכז עידן לחינוך חברתי במועצה האזורית עמק יזרעאל בתחומי מגדר וקיבוץ. את עבודתה עשתה בהדרכת פרופ' רחל הרץ-לזרוביץ ( אריה קיזל) .

  • לינק

    מעגלים של הדרה מתמקד בסיפורן של שלוש נשים מרכזיות בתולדות החינוך הקיבוצי: מרים רות (1910 – 2005), חוה שמיר (1914 – 2009), ומלכה האס(1920) תבלד"א. הספרות העוסקת במחקר החינוך הקיבוצי מכתירה את "אבות החינוך הקיבוצי" ועולה השאלה לאן נעלמו ה"אימהות" של החינוך המשותף? מה חלקן ומה תרומתן ומדוע לא זכו להכרה הראויה? האם זוהי תוצאתו של מנגנון הדרה מתוחכם אשר גם להן חלק בו? הספר בוחן את סיפור חייהן האישי ואת מסלולן המקצועי של שלוש הנשים ומתבסס על דברים שהוקלטו מפיהן בשעות רבות של ראיונות. כיצד השפיע בית ההורים על דרכן בחיים? מה היה מקומו של בן הזוג בחייהן ומה היה מקומה של המשפחה בחברה הקיבוצית לאורך שנותיה ותמורותיה? הספר סוקר לעומק את תרומתן ארוכת השנים למערכות החינוך של הקיבוצים ולפיתוח המחשבה החינוכית – שנכתבה כתיאוריה ועשייה חדשנית בתחומים שבהם התמחו ( גבי אסם ורחל הרץ-לזרוביץ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין