ברוב הארגונים והמוסדות, אם יש לכם שאלה משפטית אתם פונים למחלקה המשפטית. אולם כאשר למישהו יש שאלה בנושא זכויות יוצרים, הוא פונה לעיתים קרובות למרכז המידע או לספריה כדי לדון בה עם הספרן או המידען המקצועי האחראי לנושאי זכויות יוצרים ורישוי. הספרנים נתקלים באופן שגרתי, מתוקף תפקידם כמשגיחים על התוכן ושומרי-הסף של תוכן זה, בחומרי מחקר ובאוספי מוסיקה ותמונות, הכוללים עבודות המוגנות על ידי זכויות יוצרים. העשורים האחרונים מראים לנו שחוקי זכויות יוצרים אינם עוד רק בתחום עיסוקם של עורכי הדין (Harris, Lesley Ellen, 2015).

חוקי חינוך עשויים להיות משני סוגים עיקריים: חוקי מדיניות, שנועדו להסדיר את מערכת החובות והסמכויות של הרשויות הנוגעות לבתי הספר, וחוקים שנועדו להסדיר את מערכת הזכויות והחובות בתוך בתי הספר. חוק זכויות התלמיד (התשס"א-2000) הוא חוק מהסוג השני. אלא שבין חוקי החינוך בישראל חוק זה הוא אחד ויחיד; אין חוקים נוספים שמסדירים את היחסים בין כלל באי בית הספר לבין עצמם, וביניהם לבין הגורמים המשפיעים על בית הספר מבחוץ, כגון ההורים והקהילה. כל אלה מוסדרים בישראל בהסכמים ובחוזרי מנכ"ל אך לא בחקיקה. חוק זכויות התלמיד משנה את הפדגוגיה הבית ספרית; הוא מאלץ אותה לאמץ עקרונות משפטיים של אכיפה, פרוצדורה סדורה וקביעת מנגנונים היררכיים ( קיזל, א' וגל-אריאלי, נ' ) .

לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים ותקנות העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה, מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן . במאמר מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב), אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. לשם השלמת התמונה, אנו מפנים את תשומת לבהקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011 ( אברום רותם, עידית אבני) .