משהו חסר תקדים קורה ברמת הגולן: חבל ארץ שלם מתארגן למהפכה חינוכית. המורים ינחו, התלמידים יחקרו, הרמה תהפוך לבית ספר . מהפכת החינוך ברמת הגולן מתחילה באי־נחת (ככה מתחילות מהפכות) של פרופ' שמואל שמאי מהמכון לחקר הגולן ומהחוג לחינוך של מכללת תל חי. הסטודנטים שהוא פגש בשני המקומות האלה הדאיגו אותו: "ואל תבין אותי לא נכון", הוא אומר, "יש להם ציונים טובים בבגרות ובפסיכומטרי והם מאוד נחמדים, אבל הם לא יודעים לשאול שאלת מחקר ולענות עליה בעזרת כלים מדעיים. במילים אחרות, הם לא יודעים לחשוב" (איתי גודר ).

מובילי חינוך ומנהלי בתי ספר מפנים מקום עבור הכישלון, מנתחים חסרונות של הלמידה, ומשתמשים במידע כדי לבנות ידע מוסדי של יישומים נבחרים. הם עובדים כדי לקבוע את סדר העדיפויות לגבי ההוראה והלמידה ומציינים כיצד שילוב אפקטיבי של הטכנולוגיה תומך במטרות הלמידה העיקריות של המוסד. הם מעודדים את חברי הסגל לשתף פעולה ולחלוק את ההתנסויות שלהם. מעגל מוסדי של התנסות ורפלקציה מפחית חלק מהחששות של הפרט או הקהילה לגבי הטכנולוגיה בעת בניית הצמיחה והיכולת המוסדית (Tom Daccord and Justin Reich, 2013).

כמאה בתי ספר ניסויים פועלים בישראל. מערכת החינוך שמאפשרת אותם אינה מאפשרת להם למלא את ייעודם ולהיות ניסויים – להציע דרכים חינוכיות חדשות שבתי ספר אחרים יוכלו ללכת בהן. יש איים; אין יבשה . קבוצת המחקר מב"ן (מחקר בתי הספר הניסויים) פעלה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב בין השנים 2004 ל־2009, והתמקדה בחקר בתי הספר הניסויים בישראל. בראש הקבוצה עמד פרופ’ דוד חן. בשנותיה הראשונות עסקה קבוצת המחקר בחקר בתי ספר ניסויים שגף ניסויים ויוזמות של משרד החינוך הגדיר בתי ספר שהצליחו לפתח מודל חינוכי הראוי להפצה בקרב מוסדות חינוך אחרים ( אסנת ספורטה).

המונח "פדגוגיה חדשנית" צריך להיבחן בעיניים ביקורתיות וזהירות ותוך הבנה של המשמעות ההיסטורית, התאורטית והמעשית של הפדגוגיה. האם פרקטיקות פדגוגיות שבהן המורה מרצה מול כיתה תוך שימוש בלוח אינטראקטיבי (אולי משתמש בהמחשות ובסרטונים ואולי גם משתף את התלמידים הניגשים אל הלוח) יכול להיחשב כ"פדגוגיה חדשנית"? האם שימוש של התלמידים במחשבים ניידים, טאבלטים או ספרי לימוד אלקטרוניים תוך ישיבה סדורה בכיתת הלימוד, שימוש במערכות ניהול למידה מבוקרות המאפשרות מעקב נוח הוא חדשני? האם למידה ניידת השוברת גבולות זמן ומקום , הינה חדשנית בהכרח בהיבטיה הפדגוגיים? הוספת טכנולוגיה כלשהי לדרך פדגוגית קיימת, הנהוגה מאז פרוץ העידן התעשייתי אינה בהכרח חדשנית( אריאלה לונברג) .

לאחרונה ביקרה מנכ"לית משרד החינוך בבית הספר היסודי ע"ש ידלין בעיר ראשון לציון . בית ספר זה מכונה ”אקדמיה למדענים צעירים" והוא מוכר על ידי גף ניסוי ויזמות שבמשרד החינוך כבית ספר ניסויי. הוא מתפקד גם כמרכז הפצה של המודל הפדגוגי שלו למוסדות חינוך נוספים. צוות בית הספר מלווה על ידי גף ’ניסוי ויזמות' והפיקוח מטעם משרד החינוך, הרשות המקומית, ועל ידי יועצים אקדמיים ופדגוגיים. הייחודיות של בית הספר מתבטאת בפיתוח הרעיון הפדגוגי של ”תרבות אקדמית" ויישומו ברמה המערכתית בבית הספר. משמעות הדבר היא, כי תלמידים בוחרים את מסלולי ההתמחות שלהם החל מכיתה א' והלימודים הם בעלי תכנים אקדמיים בתחומים מדעיים שונים.

הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).

ממצאי מחקר הערכה משנת 2012 שנערך בסקוטלנד לבדיקת ההשלכות של מיזם פיילוט לשילוב טאבלטים (אייפדים) בלמידה מתוקשבת בבתי הספר בסקוטלנד. הניסוי נערך כחלק מתכנית חינוכית איכותית בבתי ספר בסקוטלנד הידועה בשם Curriculum for Excellence framework.. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי מכשירי האייפד תורמים לא רק ליצירת עניין אצל התלמידים אלא גם לשינוי משמעותי בדימוי המקצועי של המורים אשר קיבלו את האייפד ולמדו יחסית מהר כיצד להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת להשבחת ההוראהת לייעול ההוראה שלהם. כלומר, שילוב הטאבלטים בלמידה הגביר לא רק את המוטיבציה של התלמידים אלא גם המוטיבציה של המורים בבתי הספר בסקוטלנד. צוותי מחקר ההערכה של אוניברסיטת HULL עדיין ממשיכים לבדוק מקרוב את הניסוי בבתי ספר וימשיכו לפרסם מסקנות ותובנות .

בתי ספר בכל רחבי העולם מתחילים להנהיג את רעיון "יום החדשנות" בעקבות מדיניות חברת גוגל של 20/80 בו מאפשרים ביום בשבוע לעובדים/תלמידים לפתח ולעבוד על הרעיונות שלהם… כותב יעקב הכט : "הייתי מוסיף את הרעיון לקיים יום חדשנות שבועי למורים, מנהלים, מפקחים ומנהיגות חינוכית כולה..יום בו לא עסוקים במה במחייב השותף… אלה במה שכל אחד בוחר לפתח…ואני בטוח שאז נראה את השינוי שכולנו מצפים לו.".( יעקב הכט). .

אם בעבר ההגדרה למוסד חינוך טוב הייתה ברורה ועשויה מקשה אחת, הרי שכיום הגיוון והיצירתיות חשובים במיוחד: מוסד לימודי טוב הוא זה המוצא נוסחה ייחודית המתאימה לתלמידים הלומדים בו. בתי הספר והגן המופיעים ברשימה זו מצויים תחת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, המאפשר למוסדות חדשניים בעלי רעיון מקורי לבחון את הפיתוח החינוכי שלהם, ובהמשך להפיצו וללמדו בבתי ספר נוספים ( עמרי מניב ).

תנועת "התמונה הגדולה" היא כנראה התנועה החינוכית המעניינת ביותר שצמחה בעשור האחרון בארצות הברית. בית הספר "מט" עומד במרכזה של תנועת "התמונה הגדולה", המקיפה 62 בתי ספר בעלי תשתית פדגוגית משותפת שביסודה עומד העניין האישי של כל תלמיד. אנשי "התמונה הגדולה" מאמינים שאם מגלים את העניין האישי של כל תלמיד, אפשר ללמד דרכו כל נושא. בלי עניין אישי,. מציאת העניין המיוחד לכל תלמיד הוא העיקרון הראשון, והוא מתחיל ביחס האישי. בתי הספר של תנועת "התמונה הגדולה" קטנים, וכך גם הכיתות ( נתן אודנהיימר, יורם הרפז) .

לפני כ־15 שנה הקים משרד החינוך במסגרת המזכירות הפדגוגית את גף ניסויים ויוזמות בניהולה של גנית ויינשטיין (ויינשטיין וגל 2008). במוקד העשייה עומד בית הספר הניסויי, המוגדר "מוסד העוסק ברציפות ובהתמדה בחדשנות חינוכית פדגוגית או ארגונית". ההשקעה הגדולה בפיתוח בתי ספר ניסויים יורדת לטמיון משום שמשרד החינוך אינו "ארגון לומד" המסוגל ללמוד מבתי הספר הניסויים ולהפיק מלמידה זו מדיניות חינוך . ( דוד חן ) .

לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .