ג'ורג' קורוס (George Couros) עומד על חשיבותם הן של המרחב הן של הזמן בהקשר של סביבות למידה. ניתן לפתח את סביבת הלמידה הנפלאה ביותר, אך אם אין באמת זמן כדי להעמיק בלמידה שלנו, עד כמה שימושי המרחב שלנו? דמיינו שפיתחתם את מרחב הלמידה הטוב ביותר אי פעם, עם מקומות ישיבה גמישים אשר מתחיל להיראות יותר כמו בית קפה "סטארבקס" (Starbucks) מאשר כיתה מסורתית, אך עדיין הפעמון מצלצל כל ארבעים דקות או שעה כדי שהתלמידים ימשיכו לשיעור הבא. מה ערכו של המרחב אם אין לכם זמן לנצל אותו? (George Couros).

המחקר בחן את הקשרים בין התנהגויות מנהיגותיות של מנהלים לבין למידת תלמידים והישגיהם במונחים של הקדשת/הקצאת זמן ע"י המנהל לפעילויות הוראתיות ולהדרכת מורים. כלים: (1) תצפיות אישיות בנות יום שלם ב-100 מנהלים שנאספו במשך שלוש שנים; (2) מסד נתונים מנהליים עשיר על בתי הספר, הסגל והתלמידים; (3) נתוני סקר מנהלים נוסף (Grisson, J.A., Loeb, S ).

מדי פעם עולה על סדר היום הציבורי והחינוכי האפשרות לקצר את שבוע הלימודים. מאמר זה מוקדש לעיון סוציולוגי –חינוכי בהשלכות הצפויות אם תמומש האפשרות הזאת. נראה כי המעבר לשבוע לימודים מקוצר עשוי לשנות את משמעותו של זמן החינוך בשלושה היבטים : בהיבט החברתי משתנים החלוקה המסורתית בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, הפונקציה " השמרטפית" של בית הספר, ההבחנה בין המערכת המשפחתית וזו הבית-ספרית, מאפייני ההורות , משמעויותיו של הזמן הפנוי, זמינותם של מצבי סיכון וניתוק , תפקידיהם של הקהילה ושל השלטון המקומי, השלכותיהם של פערים חברתיים, ועוד. בהיבט הארגוני משתנים הסדירות של הפעילויות הפדגוגיות ומשכן, יעילותה ותפוקתה של המערכת החינוכית, תרבות בית הספר , תנאי העבודה של המורים, מידת ההתנגדות למדיניות החינוכית או התמיכה בה, ועוד. בהיבט הפדגוגי משתנים משקליהם היחסיים של תכניות הלימודים ותכנים חינוכיים, איכותם הפדגוגית של שעות לימוד יומיות ושל ימי לימוד מסוימים- עד כדי קריאה להבנייתם מחדש, משקלו של רעיון הבחירה בחינוך, מקומו היחסי של פעילויות חוץ בית-ספריות, מידת האינטנסיביות של החוויה הבית-ספרית , ועוד. ראוי כי כל אלה יהוו חלק משיקול הדעת בהווייתן של רפורמות בחיוך ( ניר רסיסי).

בית הספר של הכפר מונקסיטון בצפון מזרח בריטניה מתנהל כמעט כמו כל תיכון אנגלי רגיל. אלא שבקרוב צפוי כנראה לחול בו שינוי מהפכני. בכל יום, עד השעה 11 בבוקר, התיכון יושבת באופן קבוע, והתלמידים ימשיכו לישון במיטותיהם. הלימודים יתחילו ב-11 ויימשכו עד שעות הערב המוקדמות. מנהל בית הספר רואה בכך מהפכה הכרחית, שמתבססת על מחקרים שנעשו בנוגע לשעון הביולוגי של מתבגרים. הוא מאמין ששינוי כזה ישים קץ לתופעת "התלמידים הזומבים" המוכרת לכל מורה שמלמד בשעות הבוקר. גם מחקר שנערך בישראל לפני שנים אחדות הצביע על כך שהשעה שבה מדווחים תלמידים ישראלים על הערנות הגבוהה ביותר היא 10:00 בבוקר.

נושא המחקר: שתיקה מקוונת, מתי ניתן לצפות למענה? מדוע לא עונים? מה קורה כאשר לא מקבלים מענה? בהוראה מקוונת סטודנט מאוכזב ממענה איטי או שתיקה של המורה.מענה מתקבל מהר, או כלל לא. ניתן להגדיר שתיקה מקוונת באופן כמותי: אי קבלת מענה למשך ארוך מ- 10x זמן תגובה ממוצע. ומה לגבי הוראה מקוונת? שיחה דורשת מענה מהיר, מענה לא מהיר יוביל לתסכול, כעס, התנתקות, סטנדרטים למענה צריכים להיות סבירים, שקופים ומכובדים בכל הארגון, מחקר עשוי לשפוך אור על השלכות בנושאי: גודל כתה אופטימאלי, time zones, הכנהאוריינטציה (induction), הכשרת סגל, שביעות רצון תלמידים, ייעוץ לתלמיד, מנהלה (יורם קלמן)

הנושא של נשירת לומדים בקורסים מקוונים הוא סוגיה רבת עניין במחקר של הלמידה מרחוק כיום. שיעורי הנשירה בקורסים מקוונים הם גבוהים יותר בהשוואה לקורסים מסורתיים. השיעור הגבוה של נשירה בקורסים מקוונים שימש לא אחת כדי לבקר את תחומי הלמידה מרחוק. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת INNOVATE מצא כי הנשירה הגבוהה בקורסים המקוונים אינה בהכרח תוצאה של איכות הקורס ותכניו אלא יותר משך הקורס. ניתן להפחית באופן משמעותי את היקף הנשירה בקורסים מקוונים על ידי התאמת הלמידה מרחוק לקורסים קצרים יותר. כלומר בקורס סמסטריילי עשויה הנשירה להיות נמוכה יותר מאשר בקורס שנתי או חצי שנתי. בקורס שנתי המועבר בלמידה מרחוק נוצר עומס רב יותר הן על הסטודנט והן על מנחה הקורס והתוצאה היא שחיקה של שני הצדדים. לכן, ממליצים עורכי המחקר לתת עדיפות להעברה קורסים בלמידה מרחוק לקורסים אקדמאיים קצרים על פני קורסים ארוכים (Diaz, D., and R. Cartnal)