הצעות לשינוי
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • תקציר

    בסקר שנערך לאחרונה נמצא ש-57% מהמורים אינם מחוברים רגשית לעבודתם ו-13% חשים "מבואסים" ואף מנותקים. מידע מטריד זה צריך לגרום למורי, רכזי ומנהלי בתי הספר לשאול עצמם: מדוע המורים מרגישים כך? כיצד נניע אותם להיות יצירתיים, סקרנים ונלהבים יותר? להלן, ארבע הצעות לפתרון: שיתוף מורים, חופש פעולה, הענקת תמיכה ועידוד שינויים.

  • תקציר

    בהרצאה זו מציג מומחה החינוך הידוע סר קן רובינסון את האני מאמין שלו לגבי הדרך שבה יש לשנות מן היסוד את התפיסה הבסיסית של מערכת החינוך הנוכחית, שאינה מתאימה לדעתו לתקופתנו ולצרכיהם של התלמידים. לדבריו, על בתי הספר להפסיק להתנהל כמו קווי ייצור המייצרים קונפורמיות

  • תקציר

    השיח הציבורי ושיח המדיניות לגבי התוכן של תכניות הלימודים בהיסטוריה מעורר ויכוחים באופן תדיר, אך קולם של המורים להיסטוריה נעדר לעיתים קרובות מדיון זה. בהתבסס על סקר מקוון בקנה מידה רחב שנערך בקרב מורים להיסטוריה באנגליה, מאמר זה חוקר את תגובותיהם לרפורמות גדולות בתכנית הלימודים שהוצעו על ידי הממשלה בפברואר 2013. בפרט, המאמר בוחן את תגובות המורים לתכניות הממשלה לקבוע רשימת נושאים, אירועים ואישים שילמדו בסדר כרונולוגי אשר כל התלמידים יחויבו ללמוד עליהם (Harris, Richard; Burn, Katharine, 2016).

  • מאמר מלא

    את הדיון על הכשרת המורים יש לקיים בהקשר רחב – בהקשר של השבר העמוק בין החברה לבית הספר. לשבר הזה יש השלכות על כל ממדי החינוך ובמיוחד על המורים – הוא הופך את תפקידם לבלתי אפשרי. אי־אפשר להוביל לשיפור ניכר בהכשרת המורים ובמערכת החינוך בכללותה בלי לחשוב מחדש על שאלות היסוד הכרוכות במצב המורים. אסור להסתפק בהסדרת הקיים. מתווי ההוראה החדשים אולי יעשו סדר במערכת (וזה עשוי להיות הישג לא מבוטל), אך הם לא יובילו לשיפור מהותי. במצב של שבר, טיפול בצד אחד של הסדק שאינו מוביל לתזוזה גדולה ולאיחוי ניצב לפני סכנה, או במילים של רוני אבירם: "רה־ארגון של האבסורד". אם נמשיך לעסוק כמעט אך ורק בבעיות האדמיניסטרטיביות, הלוגיסטיות והתקציביות של הכשרת המורים, נמצא עצמנו במקום שבו אנו נמצאים – "פול גז בניוטרל". על הכשרת המורים להפוך לטרנספורמטיבית. הכשרת המורים צריכה לראות את תפקידה העיקרי כמכשיר (תרתי משמע) לשינוי מערכת החינוך ( אמנון כרמון) .

  • לינק

    משבר הביקושים למקצוע ההוראה הוא בינלאומי ואינו אופייני רק לישראל. ההסבר למשבר נעוץ בארבעה משתנים עיקריים : 1. גיוון הולך וגדל בהיצע של תחומי תעסוקה לבעלי תואר אקדמי בתחומים רבים, 2. המורכבות ההולכת וגדלה של מקצוע ההוראה 3. "הבריחה מהכיתה" למכלול תפקידי חינוך שאינם הוראה , 4. פערי סטאטוס גדלים ( רמת שכר ורמת הערכה חברתית ) בין מקצוע ההוראה למקצועות אחרים במשק. משתנים אלה הם הגורמים הבולטים ביותר לירידה החריפה בביקוש למקצוע ההוראה בעולם ובישראל. הירידה בביקוש , אין צורך לומר, מתבטאת בהרשמה להכשרת מורים באוניברסיטאות ובמכללות. אם רוצים לשפר את מעמד ההוראה ואת כמות ואיכות הפונים אליו, שינוי בהכשרת המורים אינו מספיק, יש לטפל בהיבטים נוספים . יש לשדרג את סמלי הסטאטוס של מקצוע ההוראה. כדי שתהיה הכשרת מורים צריך שיהיה ביקוש למקצוע ההוראה. כדי שיהיה ביקוש למקצוע ההוראה צריך לחשוב "מחוץ לקופסה", למשל תואר שני בהוראה לכל בוגר, שיכונים יוקרתיים, פרסים כספיים , תקשורת טובה ( עמי וולנסקי) .

  • לינק

    ראיון עם ד"ר אהרון זיידנברג בגיליון "הד החינוך" מדצמבר 2009. אחרי 23 שנים בתפקיד מנהל מכללת בית ברל שלפניהן ובמהלכן הכשיר מורים באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל, מגבש ד"ר אהרון זיידנברג תכנית מרחיקת לכת לארגון מחדש של הכשרת המורים בישראל. ד"ר זיידנברג מציע להפוך את הכשרת המורים לתואר שני. במקום הכשרה של ארבע שנים לתואר ראשון , הוא מציע שנתיים הכשרה לתואר שני. יש כיום מסה של צעירים בגיל 26-27 שלמדו היסטוריה, סוציולוגיה , ספרות, אמנות, פילוסופיה ועוד. מוצע לנצל את התהליך החברתי הזה לטובת ההוראה. מוצע לגייס אותם להוראה ולאפשר להם ללמוד לתואר שני. כך יהפכו כל בוגרי מדעי הרוח והחברה למאגר פוטנציאלי של עובדי חינוך. תהליך זה צריך להיעשות על ידי העברת לימודי ההכשרה להוראה לרמת תואר שני, או לפחות ללימודים פוסט-ב"א. התוכניות הללו יוכלו להתקיים באוניברסיטאות ובמכללות לחינוך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין