סיגל בן ארצי ,העורכת והמייסדת של עיתון "קו לחינוך" כתבה בתחילת דצמבר 2012 סקירה מאירת עיניים על בתי ספר פרטיים בישראל בהשוואה לבתי ספר בארה"ב . בארצות הברית מקיף החינוך הפרטי כ 12- אחוזים מהאוכלוסייה. בישראל הוא גבוה בהרבה. שכר הלימוד בישראל נמוך משמעותית משכר הלימוד בחינוך הפרטי האמריקני כיון שהמדינה מתקצבת כאן את החינוך הפרטי. ההבדל המשמעותי בין בתי הספר הציבוריים לפרטיים בארה"ב הוא גודל הכיתה. בבתי ספר פרטיים נשמר העיקרון של יחס נמוך בין מורים לתלמידים ( סיגל בן ארצי ) .

הקיצוצים בשעות הלימוד בבתי הספר, הצפיפות בכיתות, העומס על המורים והיעדר החדשנות במערכת הציבורית המידלדלת דוחפים הורים בעלי יכולת כלכלית לחתור לשיפור החינוך של ילדיהם באמצעות יוזמות פרטיות. מהלך זה מקבל תמיכה גלויה או סמויה ממשרד החינוך, שמאפשר מימון פרטי משלים. מדובר בשילוב של מדיניות מתוכננת (פתיחת אזורי הרישום, ייחוד בתי ספר ויצירת תחרות ביניהם, ניהול עצמי של בתי ספר, מיקור חוץ של פעולות וסמכויות של משרד החינוך) והיגררות של משרד החינוך אחר כוחות השוק הממלאים את החלל שנוצר בתפקוד המדינה (הקמת בתי ספר ומסלולי לימוד ייחודיים ביוזמת הורים ובתוספת מימון פרטי, פעילות של עמותות ותאגידים בבתי הספר, התרחבות והתגוונות פעילותן של רשתות חינוך פרטיות). ( נוגה דגן-בוזגלו).

מאמר חשוב של ד"ר ניר מיכאלי הכולל ארבעה חלקים עיקריים: "בחלק הראשון נפרוש ונחדד הגדרות ומושגים יסודיים, בחלק השני נסקור שלבי מפתח בהתפתחותה של מערכת החינוך בישראל ונבקש לטעון כי למאפייני שורשיה השפעה מכרעת על דפוסיה בהווה. בחלק השלישי נתאר ונמפה את ביטוייהם המגוונים של תהליכי ההפרטה במערכת החינוך בתקופתנו. בסיום נדון במשמעויות ובהשלכות של תהליכי ההפרטה לגבי מערכת החינוך בפרט והחברה הישראלית בכלל ונציג המלצות מדיניות קונקרטיות. " בדומה לתהליכי הפרטה בזירות אחרות גם זו בשדה החינוך מתפתחת בשתי דרכים משלימות: 'מלמעלה' – כמדיניות ציבורית של העברת אחריות לסקטור הפרטי, או מ'למטה' – כיוזמות פרטיות לייצור והספקה של שירותים משלימים או חלופיים לאלו הניתנים ע"י הסקטור הציבורי.

בספר החדש בעריכת פרופסור אורית איכילוב, אחד-עשר פרקים אשר בוחנים בצורה ביקורתית גילויים מרכזיים של הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל, ודנים במשמעויותיהם החברתיות והחינוכיות. כך, למשל, הספר דן בציוני-הדרך המרכזיים בכינונו ובשחיקתו של החינוך הממלכתי בישראל; בקיצוץ בתקציב החינוך; בקיומן של מסגרות לימוד מופרטות באוניברסיטות-המחקר הציבוריות בישראל; בהעסקה עקיפה של אנשי חינוך באמצעות חברות כוח-אדם; במגמות הפרטה בחינוך הערבי; בהפרטה בשירותי הרווחה האישיים לילדים ולבני-נוער; ובדפוסים שונים של חדירת עסקים לבתי-הספר. "מטרת ספר זה היא לבחון בצורה ביקורתית מהלכים של הפרטה בחינוך בישראל. כל אחד מפרקי הספר דן בהיבט מרכזי של הפרטת החינוך בישראל ובוחן את התוצאות החברתיות והחינוכיות של מהלכי ההפרטה. עם זאת, חרף הניסיון לפרוש יריעה רחבה, אין הספר מתיימר למצות את מכלול הסוגיות החינוכיות והחברתיות העולות מהפרטת החינוך בישראל. "

מוזר למצוא בשוודיה הגדולה והסוציאל-דמוקרטית את מהפכת השוק החופשי, אך זה בדיוק מה שמתרחש בבתי הספר במדינה. רפורמות שנכנסו לתוקף ב-94' מאפשרות לכל מי שעומד בסטנדרטים בסיסיים לפתוח בית ספר חדש, לקלוט תלמידים ולקבל תקציבים ציבוריים. כלי העבודה העיקרי הוא אתר האינטרנט של הרשת (פורטל מידע) המכיל את כל תוכנית הלימודים. הצעירים נעזרים במדריך ומקדישים 15 דקות בשבוע כדי לסקור את התקדמותם בשבוע שעבר, ולהציב יעדים וזמנים לפעמים הבאות. המשימות כוללות שיעורים והרצאות, אך חלק גדול מהלימוד נעשה באופן עצמאי או בקבוצות קטנות. הפורטל מאפשר לכל תלמיד לעבוד ברמה המתאימה לו, בהתאם ליתרונותיו וחולשותיו. כל נושא לימוד מחולק ל-35 צעדים. תלמידים המגיעים לצעד ה-25 עוברים בהצלחה את השיעור. אלה שמגיעים לצעד ה-30 או ה-35 זוכים בציון טוב מאוד או מצוין, בהתאמה. המורים מעדכנים ומוסיפים חומר לימוד חדש לאתר האינטרנט במהלך החופשות. החופשה השנתית שמקבלים המורים מסתכמת בשבעה שבועות בלבד, בדומה לזאת שניתנת לעובד המשרד הממוצע בשוודיה.

בקרוב יראה אור ספרה זה של אורית איכילוב המבוסס על סדרת מאמרים שפרסמה בנושא. מחקרה מושתת על השקפתה כי בשנות השמונים זכתה בשורת "השוק החופשי" להפוך למעין דת חילונית שעל פיה אמורים להתנהל כל תחומי החיים. הנסיגה מן האחריות הציבורית לחינוך איננה תופעה ייחודית לישראל, אלא היא מייצגת תופעה רחבה יותר של שחיקה באחריות מוסדות השלטון להענקת שירותים חברתיים כמו שירותי בריאות ורווחה, j חינוך ועוד. איכילוב טוענת כי להפרטת החינוך יש מחיר חינוכי וחברתי כבדים. לפי תפישתה מוסדות החינוך הם ארגונים שמושא פעילותם הם בני-אדם ולא חומרי גלם, ותכליתם היא להחיל שינויים בתלמידים, כדי להעצים אותם, לצייד אותם בידע וכישורי חיים, ולהבטיח להם עתיד פתוח שאינו נחרץ על ידי מוצאם העדתי והלאומי, מינם, או היכולת הכלכלית של משפחתם.

עם הכרת מערכת החינוך כשרות נסחר ובעקבות התגברות הגלובליזציה, הולכת ומתחזקת כיום התחרות הבינלאומית המתקיימת בין מוסדות להשכלה גבוהה בעולם, ועולים בחשיבותם ההתקדמות האקדמית, השפה האנגלית כמובילה, השפה הסינית כמרכזית וקיום קשרים עם מדינות אסיה. לצד התחרות הבינלאומית, והתפתחות מוסדות ההשכלה הגבוהה בארצות אסיה, מתחזקת גם המגמה לשיתופי פעולה בינלאומיים, לאיתור ומשיכה של סטודנטים זרים, ולהצעת קורסים "פנים אל פנים" ומקוונים לקהל סטודנטים, בעיקר בשפה האנגלית. שם המשחק הוא עסקים, שיווק וגיוס כספים וכן, עמידה בסטנדרטים אקדמיים-תחרותיים. (ניצה שוובסקי)

המחבר בוחן את השאלה האם תסייע הפרטה לקליטת כוח אדם איכותי יותר למערכת החינוך? ומסביר כיצד העברת הביצוע של תכניות חינוך רבות לשירות מיקור חוץ גרמה להרעה ממשית בתנאי העסקתם של עובדי ההוראה בפרויקטים אלו. במאמר מובאת סקירה ביקורתית מפורטת של ביטויים שונים בהפרטה בחינוך ומשמעותם האופרטיבית, לאור המתח בין תהליך ההפרטה לבין מטרות היסוד של מערכת החינוך בישראל (איתן מורן)