בהקשר של דגש הולך וגובר על הבטחת איכות ההוראה, הכרחי ששיטות הערכת ההוראה של סטודנטים יהיו גם אמינות וגם ברות-ביצוע בפועל. המאמר בוחן את ההשפעה של מעבר לשיטה שבה הסטודנטים עונים באופן מקוון על משוב לגבי ההוראה (שיטה של מתן הערכה בכיתה באמצעות משוב בכתב לעומת מתן הערכה מחוץ לכיתה באמצעות משוב מקוון) על התוצאות (Risquez, Anglica; Vaughan, Elaine; Murphy, Maura, 2015).

המאמר מתאר את תהליך בקרת האיכות (QA) שגיבשה אוניברסיטת יוסטון בטקסס לצורך הערכה ובקרה מקצועית של הקורסים המתוקשבים באוניברסיטה. התהליך מורכב משמונה אסטרטגיות להערכה ולבקרה מקצועית: הערכת תכנית ההעברה הפדגוגית, הערכת תיכון ועיצוב האתר, הערכת השימושיות של אתר הקורס, הערכת מצב זכויות היוצרים באתר, הערכת השפעת הפלטפורמה הממוחשבת על הלומדים והלמידה, הערכת התכנים ומידת הגמישות בעיבודם, עריכתם והתאמתם ללומדים בקורס המתוקשב (Kidney, Gary; Cummings, Leslie; Boehm, Azalea)

עכשיו כאשר קורסים מתוקשבים מתפתחים מכל עבר, נגישים לסטודנטים ומוצעים בכל המכללות והמוסדות להשכלה גבוהה מתחילים המומחים בעולם לחשוב יותר ויותר על מתודולוגיה של הערכה ובקרת איכות (QA) של הקורסים המתוקשבים. המאמר הנוכחי אשר התפרסם בכתב העת היוקרתי British Journal of Educational Technology מתאר ניסיון שיטתי בינלאומי לגיבוש מדדים מקצועיים ותקפים של בקרת איכות לקורסים מתוקשבים באוניברסיטאות ובמכללות במדינות המערב המתקדמות. תהליך בקרת האיכות המוצע במאמר במסגרת יוזמת Universitas 21 Global מתייחס למדדים: הפקת התכנים בקורס, מאפייני פיתוח התוכנה, מעורבות חברי הסגל בפיתוח, פדגוגיה מתוקשבת והטמעת התהליך בקרב הלומדים (Chua, Alton; Lam, Wing)