כתיבת עבודת דוקטורט היא עדות לשנים של חרדה, התרגשות, בלבול, חרדה ותשוקה. התוצאה היא הרבה יותר מאשר תוצר של למידה. זהו תהליך מעצב שבאמצעותו כותב הדוקטורט לומד מה משמעות הדבר להיות חוקר. חשוב אפוא לדון בשאלות כמו מהן הקונבנציות והפרוצדורות של כתיבת דוקטורט? כיצד ניתן לשנותן ולשפרן? מחברת מאמר זה מציעה כאן דיווח אוטוביוגרפי על חוויית כתיבת הדוקטורט שלה, ובהתאם לכך גם הסיכום שלהלן יוצג בגוף ראשון, לצד המלצות המחברת לכותבים, למנחים ולבודקים של עבודות דוקטורט כיצד ניתן לשבור את הנורמות המקובלות בתחום באופן שיתרום למחקר וללימוד.