כאשר המחבר היה בתיכון, הוא קיבל ציון מצוין בכל שיעורי המתמטיקה שלמד – עד שהחל ללמוד חשבון אינפיניטסימלי. באלגברה ובגיאומטריה, הוא יכול היה להסתמך על שינון נוסחאות, אבל עכשיו היה עליו לחשוב בעצמו. זה היה נורא, והסתיים בכך שקיבל ציון בינוני ובקושי עבר את שיעור החשבון האינפיניטסימלי בקולג'. המחבר היה משוכנע שהסיבה לכך היא שלא הייתה לו חשיבה מתמטית, ומאז הוא נמנע ממקצוע זה. הסתבר שהוא טעה. קרוב לוודאי שלא היה הופך לאשף מתמטי, אבל המגבלה לא הייתה שאין לו כישרון במתמטיקה, אלא אמונתו שהייתה לו מגבלה מלכתחילה. מיליוני סטודנטים בשנתם הראשונה בקולג' נכשלים בקורסים אלה, ומשום שאלגברה הוא מקצוע חובה, רבים נושרים מהלימודים לגמרי. ניתן לשנות את המשוואה הפטליסטית הזו. במספר רב של מחקרים שנערכו בקפידה, פסיכולוגים חברתיים הראו שלהתנסויות קצרות יש השפעה חזקה וממושכת על עתידם האקדמי של תלמידים על ידי שינוי הלכי המחשבה שלהם לפני כניסתם לקולג' (David L. Kirp , 2016).

סקירת ביקורת חיובית לגבי ספרה האחרון של פרופסור קרול דואק , פסיכולוגית וחוקרת בתחום החינוך באוניברסיטת סטנפורד. דואק כותבת בספרה על התגבשות הלכי מחשבה ( MINDSET ) או דפוסי מחשבה של אנשים והשפעתם על הצלחה בחינוך ובבתי ספר. לדעתה של פרופסור דואק, הלכי המחשבה של תלמידים מעצבים לעתים את יכולות מימוש הפוטנציאל של תלמידים בבתי הספר וניתן לשפר את היכולות הלימודיות שלהם ע"י שינוי הלכי המחשבה. תלמידים שנכשלו פעם אחת קובעים לעצמם הלך מחשבה מסוים אשר פוגע בפוטנציאל שלהם ומערכת החינוך יכולה לשנות זאת ע"י התמודדות לערעור הלכי מחשבה מוטעים. מורים בכיתה צריכים לבדוק באמצעות שאלונים או ראיונות מה הם הלכי המחשבה של תלמידיהם כנקודת מוצא לשיפור הלמידה בכיתה.