דרך תיאור מקרה מתוך ההוראה והלמידה שלה עצמה, המחברת מתארת את האופן שבו הגישה של חקירה טרנספורמטיבית התפתחה במהלך הקריירה המקצועית שלה. תיאורי מקרים אלה מתיישבים עם ההתנסות של פרחי ההוראה בתהליך ומעוררים את הנפש לגבי מה שחשוב עבור המחנכים השואפים לטרנספורמציה עמוקה בפרקטיקה שלהם של הוראה ושל לימוד (Tanaka, Michele T.D., 2015).

מאמר זה מציג מסגרת עבודה עבור רפלקציה ביקורתית שמורי מורים יכולים להפעיל כדי לנתח רפלקציה של סטודנטים להוראה ולתמוך בלמידה טרנספורמטיבית. המחברת טוענת שלמורי המורים אסור להקדיש תשומת לב לתהליכים קוגניטיביים בלבד של הסטודנטים להוראה (כיצד הם מבצעים רפלקציה), אלא גם לתוכן החשיבה שלהם (לגבי מה הם מבצעים רפלקציה), למטרות החשיבה שלהם (מדוע הם מבצעים רפלקציה), ולאופן שבו החשיבה שלהם משפיעה על פרקטיקת ההוראה שלהם בכיתה (איזו למידה טרנספורמטיבית הם חווים). המאמר מציג השלכות הן עבור הכשרת המורים והן עבור מחקר המורים (Liu, Katrina, 2015).

מחקר עצמי זה בוחן באיזה אופן החוויות של היעדר האישיות (non-personhood experiences) של מחברות המאמר תרמו לתהליך גיבוש זהות מורה המורים שלהן. המחברות חקרו חוויות אלה, שהן מאוד כואבות עבורן, לא כגישה קורבנית אלא משום שרצו ללמוד משהו לגבי האופן שבו הן יכולות לעסוק באינטראקציות בעייתיות אלו כדי לחדש את מחויבותן לעבודתן כמורי מורים באוניברסיטה (Rice, Mary Frances; Newberry, Melissa; Whiting, Erin; Cutri, Ramona; Pinnegar, Stefinee, 2015).

במאמר מוצע דגם של "סימולציות קליניות" כפדגוגיות ליבה בהכשרת מורים, בדומה לסימולציות המתקיימות בלימודי רפואה. הכותב מתאר את התפתחות הרעיון במסגרת ניסיונו בהכשרה ומפנה תשומת לב לכך שחוקרים מתייחסים לצורך בפרקטיקות ליבה בהוראה בכיתה ובפדגוגיות ליבה בהכשרת מורים. במאמר משולבות דוגמאות של סימולציות להמחשת הרעיון (Benjamin H. Dotger).

בהתבסס על מסגרת עבודה טרנספורמטיבית של פדגוגיה ביקורתית המחוברת עם מחקר-עצמי של פרקטיקות בהכשרת מורים, מאמר זה חוקר את האופן שבו מורת המורים עוסקת במחקר הקשור לעצמי, לפרקטיקה המקצועית, ולניתוח של המתחים המקיפים את הדיכוי ואת השונות (Ragoonaden, Karen, 2015).

המטרה המוצהרת של רפורמת החינוך הנוכחית היא תכנון מחדש של מערכות ההשכלה כדי שישאפו לאיכות. המערכות שבאופן עקבי "נמצאות בראש הרשימה" מביעות עניין רב בחשיפת המאפיינים שתורמים להצלחתן; במיוחד המאפיינים לגבי ההכנה של המורים לעתיד. המחקר לגבי התהליכים להבטחת האיכות של הכשרת המורים החל לספק ראיות לכך שהמאפיינים המשותפים שאותם חלקו המערכות המוצלחות כוללים תכנון של התכניות להכשרת מורים סביב קריטריונים שנקבעו על ידי הדרישות להסמכה, בחלקם משום שהם מכוונים לסייע לעיצוב הגישה והכוונות של התכניות, מערך תכנית הלימודים והתוצאות (Tatto, Maria Teresa, 2015).

אסטרטגיה חינוכית חשובה למורים אפקטיביים היא רפלקציה והערכה של ההוראה של עצמם. רפלקציה הוגדרה כחשיבה דליברטיבית על פעולה תוך מבט המכוון לשיפורה. בנדורה (Bandura, 1986) מספק מסגרת המאירה את חשיבות הרפלקציה למתכשרים להוראה. באמצעות רפלקציה עצמית הם יכולים לשקול את יכולותיהם להשפיע הן על הסביבה (הכיתה) והן על פעולות ההוראה שהם מבצעים. במחקר המוצג כאן השתתפו 201 מתכשרים להוראה בקורס שיטות מחקר כללי במסגרת הכשרת מורים, וכן בהתנסות מעשית שבמהלכה בקרו ולימדו באותה כיתה שעה בשבוע. הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות: קבוצת מקליטי-וידיאו וקבוצת מקליטי-קול של שיעוריהם. הם התבקשו להקליט, לצפות/להקשיב ולכתוב רפלקציות לפי שאלות שנשאלו (Daniel Bergman).

מאמר זה טוען שכדי להציע הכשרת מורים מגיבה המכירה בסטודנטים להוראה כחברים פעילים בתהליך ההכשרה שלהם, מורי המורים צריכים להכיר יותר את הסטודנטים להוראה. מחקר זה בוחן את תהליך העיצוב והעיצוב מחדש של הסטודנט עצמו בתגובה לנורמות המרומזות שסביבו – תהליך של תפיסת הסטודנט להוראה כסובייקט (Lanas, Maija; Kelchtermans, Geert, 2015).

המאמר מדווח על מחקר שבחן את הקשר בין סוגים שונים של הנעות (מוטיבציות) לבחירה בהוראה של מתכשרים לבין תפיסתם את יכולתם המקצועית ואת אפשרות העיסוק העתידי בהוראה. המחקר נערך בהונג קונג. אוכלוסיית המחקר כללה 142 מתכשרים להוראה שענו על שאלון ו-7 מרואיינים שרואיינו בעקבות ממצאי השאלון. הסטודנטים השתתפו בתוכנית הכשרה לבעלי תואר ראשון בחינוך. נערך סקר לזיהוי דפוסים כלליים של הנעות הוראתיות של מתכשרים להוראה, תכניותיהם לעתיד ותפיסת היכולות המקצועיות (Tang S.Y.F., Wong, A. K.Y., & Cheng, M.M.H).

מחקר זה בוחן האם המורים מוכשרים לחינוך משלב (inclusion) מוצלח ביפאן על ידי סקירה של התפיסות של כל הסטודנטים להוראה באוניברסיטה אחת לגבי המוכנות שלהם בהפיכתם לאנשי מקצוע משלבים. צעד לקראת גישה משלבת לחינוך ביפאן מקודם באמצעות שיתוף פעולה ותמיכה בין מורים שהוכשרו לחינוך הרגיל לבין מורי החינוך המיוחד. לפיכך, תפיסות שונות של סטודנטים להוראה המתכוננים לעבוד בבתי ספר יסודיים או בבתי ספר של החינוך המיוחד נמצאות במוקד מחקר זה (Forlin, Chris; Kawai, Norimune; Higuchi, Satoshi, 2015).