בשנים האחרונות פנה אגף בכיר לכוח-אדם בהוראה במשרד החינוך ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בבקשה לבצע בעבורו תחזיות לכוח-האדם בהוראה ברמת מגזר ופיקוח. בהתאם לכך פותחה בלשכה שיטה מדעית-טכנולוגית לחיזוי כוח-האדם בהוראה ברמה הארצית. מתחזית צורכי ההכשרה עולה כי במהלך השנים 2005 עד 2010, מספר המורים החדשים הבאים מקרב בוגרי המוסדות להכשרת עובדי הוראה, צפוי לגדול מכ-4200 בשנת 2004, לכ-4700 בשנת 2010 (גידול של כ-12%). מתוכם, מספר המורים החדשים הבאים מקרב בוגרים סדירים במוסדות להכשרת עובדי הוראה צפוי לגדול מכ-3300 בשנת 2004, לכ-3700 בשנת 2010 (גדיול של כ-12%)

המאמר מתאר תהליך עבודה עם סטודנטים להוראה שהתמקד בבירור תפיסת עולמם החינוכי. במאמר משולבות דוגמאות למטפורות שניתנו על ידי סטודנטים עם מטפורות אישיות ומקצועיות של הכותבת המשקפות את דרך ההנחיה שלה. המחברת (מנחת הסדנה) חווה את המטפורה כיצור חי, שהוא חלק מעולמו הפנימי- ריגושי של האדם, ולאו דווקא ככלי עזר לחשיבה נקודתית. בעבודתה עם סטודנטים להוראה היא מאפשרת ללומדים לערוך מפגש בין העולם המטפורי שלהם לבין עולמם המקצועי המתפתח (מילי אייזנברג).

המחברת מציגה את השינויים שחלו בתפיסת התפקיד והתפקוד של המדריכים הפדגוגיים ששותפים לניסויים של יצירת שותפות בין המכללה לבתי הספר. המחברת סוקרת מקורות המתייחסים לתפקידי ההדרכה בבתי הספר להתפתחות מקצועית ודנה בהרחבה בשינויים שחלו בתפקידים אלה בהשוואה לתפקידים שמדריכים פדגוגיים ממלאים בתכניות הכשרה של מורים בדגם המסורתי. כהדגמה לשינויים שחלו בסביבת העבודה ועקב כך, שינויים בתפיסת התפקיד של המד"פ – המחברת מביאה את המקרה של שותפות בין מכללת אחוה לבית הספר המ"מ היסודי "בן גוריון" במזכרת בתיה. בסיום המאמר מצביעה המחברת על בעיות וקשיים בתפקוד המד"פ בתנאים של השותפות ומסכמת בהמלצות ובמסקנות רלוונטיות ללימודי ההתמחות של המד"פים (מלאת, שוש)

מאמר זה מתייחס לאחד מיסודות הביצוע של תכנית לימודי ההתמחות למורי מורים. המחברות מתארות את עבודת הטיוטרים במסגרת לימודי ההתמחות, הן עומדות בעיקר על התהיות, על הלבטים ועל השאלות הלא פתורות בעבודה זו. הן דנות בשאלה השבה ועולה בדיוני הצוות של לימודי ההתמחות – כיצד ובאיזו מידה משתלבת האוטונומיה הפדגוגית-מקצועית –אקדמית של הטיוטרים בייצוג העמדות המציגות את הגישות המוסכמות במסגרת תכנית לימודי ההתמחות. המחברות מרחיבות בהסבר על מורכבות מילוי התפקיד של הטיוטור. מילוי התפקיד "מתאפיין ביכולת של גמישות, ראייה מורכבת וחשיבה רפלקטיבית" (אורנה שץ-אופנהיימר ורבקה רייכנברג )

המחברת מביאה דיווח אוטנטי של תפיסות תפקיד ותפקוד של חמישה מד"פים. המחברת מנתחת דיווחים אלה לאור שתי מסגרות קונצפטואליות. המסגרת האחת היא זו של שלושת ההיבטים הנדונים בחלק הראשון של המאמר (היבט סוציו- פסיכולוגי, היבט תפקודי מקצועי, היבט של הערכה, רפלקציה ומשוב), והמסגרת השנייה היא ההבחנה בין הדימוי האידיאלי שיש למד"פים האלה באשר למורה הראוי לעומת הדימוי האידיאלי שיש להם על דמותם הם כמדריכים פדגוגיים ראויים. לעתים ניתן היה לזהות תופעה של טשטוש גבולות בין תפקידי המורה לתפקידי המד"פית, כאשר במרכז מודגשות הכשירויות המקצועיות של המורה בכיתה יותר מן הכשירויות של המד"פ בהדרכה (עמנואל, דליה)

המועצה האמריקאית להסמכת מורים (NCATE) גיבשה מדיניות חדשה שנועדה לקבוע מדדים כמותיים לגל גורמי הסמכת המורים במדינות ארה"ב. עד כה היו הקריטריונים העיקריים לבחינות הרישוי בארה"ב איכותיים וקבעו הוכחת רמות שליטה ומיומנויות . עתה החליטה מועצת ה-NCATE בהחלטה מרחיקת לכת מחודש נובמבר 2005 לגבש מדדים כמותיים מחייבים לבחינות הסמכת המורים. המדדים הכמותיים יפותחו בשיתוף פעולה בין NCATE ובין חברות ומכונים המתמחים במדידה והערכה נורמטיביים. המשמעות מבחינת פרחי ההוראה בארה"ב היא מרחיקת לכת , הם ידרשו לעבור בחינות נורמטיביות ברמות מינימום שייקבעו מעתה ע"י ה- NCATE.

המאמר מציג את תמצית הגדרת מקומו ותפקידו של המד"פ בתכנית ההכשרה של הסטודנט. החלק הראשון של המאמר דן בתהיות ובלבטים סביב ניסוח חזון חינוכי המנסה לתת תשובות לשאלות, כגון מהי ההוראה הראויה ומיהו המורה הראוי. החלק השני מוקדש לניסיון לחדור אל עולמה של סטודנטית בשנת לימודיה השנייה, המתארת ביומן מסכם את התנסותה בבית הספר. באמצעות ניתוח מפורט של היומן שנכתב כהערכה עצמית ביקורתית של הסטודנטית עצמה, בוחן המחבר את פרשנותה ואת הערכתה העצמית לאור המאפיינים של חזון חינוכי שפרטיו נדונו בחלק הראשון של המאמר. בדרך זאת, הדיון בשתי נקודות הקוטב – מחד גיסא, ההתחברות אל עולמה ואל נקודת מבטה של המודרכת ומאידך גיסא, הניסיון להטיל אור על נקודת מבט זאת מן הפרספקטיבה של צמיחה לקראת מעמד של מורה ראויה – מסייע, לדעת המחבר, להדגים כיצד חזון חינוכי כמסגרת רעיונית מאפשר לנו לשאול שאלות באשר להתנסות של סטודנטים מודרכים ובאשר לפרשנות שהם נותנים להתנסות זו (זילברשטיין, משה)

המאמר עוסק במשמעות שמעניקות סטודנטיות בדואיות להוראה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדו-שיח המתקיים ביניהן לבין הקהילה שהן חיות בה ואשר בה התחנכו. המחברת מציעה את סיפוריהן של המתכשרות להוראה כבסיס לניתוח המעמד המשתנה של האישה הבדואית וקהילתה. לטענת המחברת הנשים מאמצות שיח המסגל את החינוך ואת ההוראה אל מהלך חייהן. הן מעניקות משמעות לפנייתן להוראה בצל סיפורה של החברה הבדואית, הנמצאת בתהליכי שינוי עמוקים. (ענת פסטה-שוברט)