המחקר הנוכחי בדק את היעילות של הדרכה פדגוגית-דידקטית ע"י מורים מתחילים לעומת מורים מתחילים ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. המחקר נערך בחטיבות ביניים בארה"ב . אוכלוסיית המחקר היו 680 תלמידי חטיבת ביניים אשר חלקם למד אצל פרחי הוראה עם הכשרה פדגוגית-דידקטית ולחלקם למד אצל בוגרי אוניברסיטאות ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. הממצאים מוכיחים כי התלמידים שלמדו אצל פרחי ההוראה בעל ההכשרה הפדגוגית-דידקטית היו משמעותית בעלי הישגים גבוהים יותר בהשוואה לאותם קבוצות תלמידים שלמדו אצל בוגרי אוניברסיטאות ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. המשמעות של מחקר זה היא כי עדיף לבתי ספר לקלוט פרחי הוראה שעברו הכשרה פדגוגית שיטתית מאשר בוגרי אוניברסיטאות המתכשרים תוך כדי הוראה מעשית בביה"ס ( Konold, Tim ).

על בסיס סקירה שיטתית שעשתה פרופסור דרורה כפיר לצורך כתיבת מאמר זה היא טוענת כי יש לראות בשני מסלולי ההכשרה המומלצים, המסלול המלא האקדמי והמסלול החלופי המקוצר, גישות משלימות ולאו דווקא מתחרות . לכל אחת מהן יתרונות , אך גם חולשות, וכל אחת מהן מספקות צרכים אחרים. בישראל כיום דחוף למצוא מועמדים טובים יותר להוראה , שהרי אקדמיזציה של ההכשרה להוראה , שנעשתה בלי רפורמה במעמד מקצוע ההוראה , לא הצליחה בכך. ייתכן גם כי בעתיד הנראה לעין יחסרו לנו מורים , בעיקר בחינוך היהודי הממלכתי. מאמר זה מציע לפנות אל אוכלוסיות לא מסורתיות ולהציע להן לעסוק בהוראה. ההכשרה תיעשה במסלול חלופי המתאים למעמדן ולצורכיהן , מתוך הקפדה על סטנדרטיים מקצועיים ראויים.

השימוש בבלוגים בחינוך אמנם נפוץ יותר בבתי ספר אבל הוא מתחיל להגיע גם לתחומי הכשרת המורים במדינות המתקדמות בעולם. המאמר הנוכחי מתאר שימוש בבלוגים לצורך ההתמחות המעשית של פרחי הוראה. כותב המאמר , העוסק בהכשרת מורים באוניברסיטת Southern Utah University, USA, מתאר את הבלוג הקבוצתי שהקים באינטרנט לטובת הסטודנטים להוראה שלו הפזורים בבתי ספר שונים לצרכי ההתנסות וההתמחות המעשית. הרעיון היה לחבר בין הסטודנטים להוראה המפוזרים בבתי הספר על מנת שיתארו את מה שעובר עליהם ועל מנת שיתארו בראיה רפלקטיבית את ההתמודדות שלהם. הפרויקט המתוקשב, שהוצג בכנס SITE 2008 בארה"ב ע"י המחבר, תיאר את התפתחות הפרויקט של בלוג קבוצתי לסטודנטים להוראה כחלק מרפלקציה שהם צריכים לעבור ( Kobayashi, M).

הדגש המחודש בארה"ב הניתן כיום לתחומי ההתנסות בשדה במסגרת הכשרת מורים הביאה גם לדיון מחודש לסוגיה של הקשר המבני בין מרכיבי תוכניות הכשרת המורים התיאורטיים והמעשיים. על רקע זה, בוחנים פרופסור פאמלה גרוסמן ועמיתיה את סוגיית הלכידות בתוכניות הכשרת מורים בארה"ב. המחברים בוחנים את הקשר בין ההתנסות בשדה ובבתי הספר ובין מבנה הקורסים להכשרת המורים וגם מתייחסים לעמדות הסטודנטים לגבי הקשר בין הקורסים התיאורטיים והחזון הנלווה לבין תוצרי ההתנסות בפועל בבתי הספר. האם במהלך ההתנסות בביה"ס ניתנת לסטודנטים האפשרות ליישם את מה שלמדו ונחשפו בקורס עצמו. כלומר, האם נוצרה לכידות בין הקורסים התיאורטיים באוניברסיטה או המכללה לבין הדגשים ואיכות ההתנסות שלהם בשטח. המאמר מבוסס על ניתוח הנתונים של תוכניות הכשרת המורים בעיר ניו יורק והקשר ביניהן ובין ההתמחות המעשית בבתי הספר (Grossman, Pam; Hammerness, Karen M.; McDonald, Morva; Ronfeldt, Matt ).

המחקר הנוכחי ביקש להשוות בין פרחי הוראה הלומדים בקורסים פדגוגיים המדגימים דוגמאות ודגמים אותנטיים במהלך הלימוד לבין הלומדים בקורסים להכשרת מורים הנחשפים לאירועים, מקרים ודוגמאות ויזואליות מכיתות לימוד באמצעות סרטי וידאו או אנימציה ממוחשבת. ממצאי המחקר מלמדים כי לפורמט ההצגה הויזואלי יש יתרון מסוים לעומת הפורמט הנרטיבי –טקסטואלי הרגיל. היתרון של סרטי הוידאו או האנימציה הוא בהמחשה מעמיקה יותר של עקרונות פדגוגיים. החוקרים ממליצים על שימוש בדוגמאות ויזואליות, בעיקר קטעי סרטי וידאו, על פני חקר מקרים טקסטואלי בהכשרת מורים. החוקרות הן מומחיות לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה האמריקאית University of New Mexico המפעילה כמה וכמה מסלולים איכותיים של הכשרת מורים ( Roxana Moreno and Ludmila Ortegano-Layne.).

המאמר עוסק בנושא המצוי בוויכוח ודיון נוקבים בדבר הדרך הטובה/הנכונה להכשיר מורים כך שיביאו לשיפור הישגי התלמידים. יש הטוענים שהקלה בתנאי הכניסה להוראה חיונית למשיכת מועמדים ברמה גבוהה, ואחרים – שהשקעה בהכשרת מורים איכותיים תשרת טוב יותר את התלמידים. גם בין אלה הנוקטים בגישה האחרונה, יש הבדלים. הרוב מסכימים, עם זאת, שחסר בסיס מחקרי מוצק להבנת הדרך שבה יש להכשיר מורים שיעמדו באתגרים שמציבים בתי הספר העירוניים. העדר עדויות יוצר הזדמנויות להעלאת פוטנציאל עצום של "פתרונות" בדבר הכשרת המורה ומעט – בדבר דרכי הערכתם. מחקר זה מהווה צעד ראשון בפיתוח עדויות שיהוו בסיס לוויכוחים כהללו, תוך מבט מעמיק בדרכים שבהן מכשירים מורים ובהשתמעויותיהם ללמידת תלמידים ( Boyd, D., Grossman, P., Lankford, H., Loeb, S., & Wyckoff, J ).

איכות המורה נתפשת כמרכיב מרכזי במדיניות לצמצום פערי הישגים באוכלוסיות שהשונות בהן היא על רקע גזעי או כלכלי. הבטחת פרופיל איכותי של כוח ההוראה קריטי לקיום השליחות הדמוקרטית של בתי הספר הציבוריים כלפי מספר גדול של תלמידים החיים בחברה המתאפיינת בשונות. הדחיפות הניכרת בעיסוק באיכות מורים מציבה אתגרים בפני הכשרת המורים ומכשירי המורים. השאלה הנשאלת היא: מהו תפקיד מורי-המורים בקידום איכות המורה? (Liston, D., Borko, H., Whitcomb,J)

בשיחות שנערכו עם אנשי סגל בכירים ממכללות שונות עלה הצורך בהקמת מסגרת למידה בין מכללתית, שתהווה "קבוצת מתמחה" שתעסוק בסוגיות אלה ותאפשר: 1 .להציע תשובות תיאורטיות שונות לשאלות הנזכרות לעיל. מסגרת זו תרכז את הידוע כיום במחקר לגביהן ותנסה לפתח ידע חדש, שיסייע למערכת לקיים את תהליכי הערכת האיכות. 2. להכשיר סגל בכיר מהמכללות שיעסוק בנושא הערכת האיכות . סגל זה יהיה אמון על תהליכי ההערכה העצמית ויוכל לנווט את התהליכים האלה במכללות. הכוונה היא לפתח תכנית ייחודית המכוונת לבעלי תפקידים מרכזיים במכללות או לאנשי סגל שאמורים לנווט את תהליך הערכת האיכות במוסדותיהם. התכנית בתחום הערכת האיכות במכללות להכשרת מורים תחל לפעול במהלך שנת הלימודים תשס"ט. התכנית מיועדת לבעלי תפקידים מרכזיים במכללות, או לכאלה העתידים לקחת חלק בתהליך של פיתוח ושל יישום הערכת האיכות בארגון שהם עובדים בו ( שלמה בק , רויטל היימן ).

המאמר הוא מחקר-עצמי בעקבות דו"ח (Levine, 2006 ) שנתן ביטוי לביקורת על כך שתוכניות הכשרת מורים בארה"ב מנותקות מפרקטיקות המתבצעות ומצליחות בתוך הכיתות. המחקר מברר את הפער/הקרע בין תיאוריה חינוכית, במיוחד תיאוריה המעודדת קונסטרוקציה חברתית, גישות ממוקדות בילד לבין דרכי ההוראה ברוב בתי הספר האפרו-אמריקאים העירוניים. שאלת המחקר היתה: מה ניתן לעשות במסגרת תכנית המוסד המכשיר כדי לשפר את ההכשרה להוראה בבתי ספר אלה? לאורך שנת המחקר נבחנו מה למד המורה המתחיל בתוכנית ההכשרה? מה בה סייע לו או עיכב אותו וכיצד גישות מצליחות שהוא פיתח כמורה חדש יכלו להשתלב בתוכנית ההכשרה? המאמר בנוי כשיחה בין הכותבים שאחד מהם היה מורה מוסמך מתחיל והאחרת – מורת מורים, תוך ניסיון לתת ביטוי לתהליך שעברו יחד במהלך שנת המחקר ( Ketter, J., Stoffel, B. (2008).

לא מעט נכתב בשנים האחרונות על חשיבות התלקיט הממוחשב בהכשרת מורים, אך מעט מחקרים בדקו את סוגיית היישום בראייה מערכתית. המחקר הנוכחי מנסה למלא את הפער בתחום חשוב זה בהכשרת המורים ובדק בצורה יסודית את היתרונות והעלויות של יישום תלקיט אלקטרוני בתחומי הכשרת המורים בארה"ב. במסגרת המחקר נבדקו היבטים ארגוניים, מערכתיים, כלכליים ומקצועיים של יישום התלקיט האלקטרוני ב-6 תוכניות שונות להכשרת מורים במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב. הקושי העיקרי שנמצא כמעט בכל תוכניות התלקיט הממוחשב הוא ההתמודדות עם עומס הזמן של מורי המורים ובמידה מסוימת גם ההעדר ההלימה לתפיסות העולם הפדגוגיות והצרכים של המרצים. שביעות הרצון של המרצים ומורי המורים משיטת התקליט הממוחשב היא בסופו של דבר פועל יוצא מתפיסת העולם הפדגוגית שלהם לגבי מרכזיותם של הסטודנטים להוראה בתהליכי ההכשרה וגם מנכונותם לוותר על סגנון הוראה כזה או אחר לטובת השגת יעדים כוללים של תוכניות חדשניות בהכשרת מורים. אין ספק כי תוכניות חדשניות מתנגשות לעתים עם החופש האקדמאי של המרצים , אך בראייה כוללת תוכניות חדשניות כגון תלקיט ממוחשב תורמים לא מעט להכשרת המורים ולמורים לעתיד (Neal Strudler and Keith Wetzel ).

ברוב מדינות העולם ובהן ארה"ב קיימים כיום דגש על איכות המורה וציפיות גבוהות מביצועיו בבית הספר. הציפייה המרכזית מתבססת על ההנחה שקיים קשר חזק בין חינוך לבין כלכלה ושמורים צריכים להיות היתדות ברפורמות החינוכיות ואלה שמכשירים כוח אדם מיומן שתפקידו לשמר את מעמד המדינה בכלכלה הגלובלית. המאמר שלהלן טוען שבשנות ה-90 וה-2000 צמחה בארה"ב "הכשרת מורים חדשה", לא מבטיחה, שנבנתה כמענה להנחות אלה. הטענה היא שלנוכח העובדה שהמגמות המאפיינות הכשרת מורים חדשה זו ממשיכות להתקיים ואף מתחזקות, על חוקרי חינוך להתייחס להיבטים המבטיחים שלה ולאתגר את היבטיה הצרים. (Cochran-Smith, M)

אמנם יש לרפלקציה יתרונות רבים בהקשר של הוראה ולמידה, אך אין היא התנהגות מקצועית מקובלת של מורים. מורי המורים ממשיכים לחקור אפשרויות משמעותיות לטיפוח חשיבה רפלקטיבית במסגרת תוכניות ההכשרה. הכותבת מציגה את המושג "רפלקציה בלתי פורמלית" כאחת מהאפשרויות הללו. תוך הישענות על מחקר איכותני של בלוגים בהכשרת מורים שנעשה בשנים 2005-2004 היא ממקמת את מרכיבי הרפלקציה הבלתי פורמלית הן בתיאוריה והן במעשה ומציגה אותה כאחת הגישות לסייע להכשרת מורים רפלקטיביים ( Shoffner, M ) .