המחקר המוצג במאמר נערך בעקבות מחקר קודם שבחן דרכי עבודה ושיח של קבוצות למידה של מורים מאמנים (Stanulis & Bell, 2017). בהתבסס על ממצאי המחקר הקודם נבנתה תוכנית ניסויית שבה השתתפו 23 חונכים מ-7 בתי ספר יסודיים . בקורס הודגשו שלוש פרקטיקות של חונכות-מלמדת: תכנון בשיתוף, תצפיות ותחקיר וניתוח עבודות תלמידים.

הקשר (context) המחקר המוצג הוא בית ספר להתפתחות מקצועית למורי מורים. אחד המאפיינים הייחודיים של בית הספר הוא עבודתם של טיוטורים שהם עמיתים של הלומדים בתוכניות הלמידה השונות המתקיימות בבית הספר. מורי מורים רבים נכנסים למקצוע ההכשרה "באופן מקרי" לאחר הוראה בבית ספר או באקדמיה, ללא הכשרה מוקדמת לתפקיד, ונדרשת להם תקופת זמן ארוכה לבניית התפקיד ולגיבוש הזהות המקצועית החדשה.המאמר מציג דגם של התפתחות מקצועית הכוללת מרכיב טיוטוריאלי ומתמקד באינטראקציה בין חונכים למונחים כפי שהיא נתפסת ע"י המונחים (Reichenberg, R., Avissar, G., Sagee, R).

מחקר זה בחן את ההשקפות של 293 מורי מורים וחקר את השאלות הבאות: מה מורי המורים הנוכחיים שוקלים כאלמנטים הבסיסיים של הפרקטיקה שלהם? כיצד הם מעריכים את ההכנה שלהם בתחומים אלה? כיצד ההתנסויות שלהם יכולות לשפר את ההכשרה של מורי המורים?המחברים משתמשים בתיאוריה של Cochran-Smith ו-Lytle לגבי "היחסים בין הידע לבין הפרקטיקה" כדי להבין מהו הידע ההכרחי להכשרה של מורי מורים (Goodwin, A. L., Smith, L., Souto-Manning, M., Cheruvu, R., Tan, M. Y., Reed, R., Taveras, L. , 2014).

מטרות המחקר היו לתאר נתיבים מצויים של מסוגלות-עצמית-נתפסת של חונכים בתוכניות אקדמיות (חונכים המלווים סטודנטים למדעים בקולג') ולבחון את הקשרים או את הגורמים העשויים להשפיע על הליכה בנתיב זה או אחר. כלי המחקר היו שאלונים לפני תחילת החונכות ולפני הקישור למונחים, יומני-חונך שבהם תוארו האופי, האורך והיעילות הנתפסת של ההתערבויות שלהם לאחר כל מפגש עם המונחים, וכן הערכה של תחושת המסוגלות שלהם לאחר כל מפגש כזה, וטפסי הערכה של הכשרתם ושל ההדרכה. לפני ההתקשרות לחונכים המונחים מלאו שאלון סוציו דמוגרפי, תחומי עניין, מוטיבציה והרגלי למידה והתבקשו להתיר שימוש במידע לצורך המחקר. כל המונחים היו בשנתם הראשונה בקולג' ( Larose, S.).

חברים בתנועת דרור ישראל, המגויסת לטובת החינוך הציבורי, הקימו "בית מדרש למורי עם" במכללת בית ברל. הם מיישמים בו גישות חדשניות ביותר להוראה וללמידה, ומנסים ליישמן גם בבתי הספר שבהם הם מחנכים . בית המדרש הוא מסגרת של הוראה ולמידה אלטרנטיביות, ומכללת בית ברל, כמו כל המכללות להוראה, היא מוסד שמרני. אבל השתל לא נדחה; הוא נקלט בקשיים, ובית המדרש והמכללה לומדים מהם הרבה ( נאוה דקל) .

מי צריך להיות מורה מורים? האם מורי מורים זקוקים להכשרה מיוחדת?- התייחסות לשאלות אלה משמעותית למורי מורים ולמתכשרים להוראה כאחד. הדיון בשאלות אלה לא היה שכיח במחקר על הכשרת מורים, ויש כמה עבודות יסוד שהחלו בו וקידמו והרחיבו אותו . המאמר מאיר כמה מרכיבי מפתח של הכשרת מורי המורים במונחים של החוזקות של למידה מסוג זה כהכשרה לעיסוק בהכשרת מורים. בקנדה, הכשרת מורי המורים נמצאת בעדיפות שכן מורים המתקבלים לתפקיד עשויים להיכנס אליו כמעט ללא הדרכה ותמיכה. לנוכח התקציבים המועטים יש, לדעת החוקרים, לחפש שיטות הדורשות משאבים מועטים ויש בהן כדי לאפשר התפתחות מקצועית טובה כדוגמת התוכנית שהוצגה במאמר זה. דוגמאות נוספות שתוארו: קבוצות מחקר/למידה של מורי מורים (Grierson, 2010) וקיום קבוצת תמיכה של הסגל שעסקה בלוגיסטיקה של הכשרת מורים ובנושאים מופשטים יותר כמו זהות ( Kosnick, C ).

המחקר הנוכחי בחן את תפיסת עולמם הפרופסיונאלי ואת הידע המקצועי של מתכשרים ליעוץ במהלך ההכשרה, באמצעות ניתוח אירועים משמעותיים שהועלו על ידם. ארבעים וארבע סטודנטים ליעוץ חינוכי, הלומדים לתואר שני במכללה במרכז הארץ, התבקשו לתאר בפירוט אירוע למידה משמעותי שנחרת בזיכרונם, להעריך את הידע המקצועי שרכשו באמצעות האירוע , לכתוב מה למדו על עצמם כיועצים לעתיד. למחקר הנוכחי חשיבות במישור התאורטי ובמישור הפרקטי של ההכשרה ליעוץ חינוכי. ממצאי המחקר שופכים אור על תהליך ההתפתחות של תפיסת הידע המקצועי בהכשרתם של סטודנטים ליעוץ חינוכי. הממצאים מלמדים על רכיבי הידע הייעוצי , על המודעות האישית והפרופסיונלית שמתגבשות בשלב ההכשרה במכללה ועל התרומה של מרכיבי ההכשרה לגיבוש זהות מקצועית. בנוסף לכך, ממצאי המחקר מאפשרים לפתח מאגר של תיאורי מקרים , שניתן להשתמש בו במסלול ההכשרה לייעוץ (רוזנאו, שרה. יצחק גילת ).

במחקר המוצג במאמר הגדירו החוקרים קוגניציות כייצוגים ומבנים מנטאליים הנוכחים בראשו של המורה החונך ברגע מסוים. את רמת המודעות של המורה לכך (Eraut, 2004) ניתן לקבוע על פי שכיחויות שונות של מה שהם מכנים "רגעים רפלקטיביים". אלה הן אפיזודות ייחודיות במהלך שיחות החונכות שבהן חשיבת החונכים מתייחסת לשימוש בכשירויות הדרכה בהן נעשה שימוש בשיחת החונכות. איסוף הממצאים התבצע לפני ואחרי השתתפות המורים החונכים בקורס חונכות לפיתוח כישור הדרכה. החוקרים בקשו להבין את הקשרים שבין חשיבת המורים החונכים לבין פעולותיהם במהלך דיאלוגים אלה ( Crasborn, F., Hennissen, P., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).

המאמר מציג חקר מקרים משווה בין שלושה מקצועות: כהונה דתית, פסיכולוגיה קלינית והוראה והדרך שבה אנשים מתכשרים לעסוק בהם. נבדקו שמונה תכניות להכשרה מקצועית: 3 בסמינרים למנהיגים דתיים, 3 בבתי ספר לפסיכולוגיה ו-2 בהכשרת מורים. מטרת המחקר היא לפתח מסגרת לתיאור ולניתוח של הוראה מקצוע במסגרת של הכשרה מקצועית. המשתתפים: חברי סגל, סטודנטים ומנהלים של כל תוכנית. מסקנות/המלצות: זוהו שלושה מושגי מפתח להבנת הפדגוגיות של הפרקטיקות בחינוך מקצועי: ייצוגים של הפרקטיקה(representations)- הדרכים השונות שבהן מיוצג המקצוע בהכשרה המקצועית ומה חושפים ייצוגים שונים אלה למתכשרים. פירוק/הפרדה של הפרקטיקה (decomposition) – פירוק הפרקטיקה למרכיביה למטרות הוראה ולמידה. גבולות הפרקטיקה– הזדמנויות למעורבות שהן פחות או יותר במסגרת הפרקטיקה המאמר כולל דוגמאות של כל אחד ממושגי מפתח אלה מתוך שלושה המקצועות הנ"ל ( Grossman, P., Compton, C., Igra, D., Shahan, E., & Williamson, P.W).

הרצאתה של אורנה שץ-אופנהיימר עסקה בתפיסת תפקיד החונכות למתמחים בהוראה, בישראל, כפי שמשתקפת בתוכניות קורסי החונכים שבמכללות להוראה ובאוניברסיטאות. תפיסת תפקיד החונכות מורכבת ורווית מתחים ולתפקיד החונכות חשיבות על תהליך קליטתם של מורים חדשים והשפעה על כלל מערכת החינוך: המתמחים- נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. החונכים – במקביל, נדרשים בתפקידם למספר תהליכים: מתן תמיכה לקשיי המתמחה ובו זמנית להעריכו לקראת קבלת רישוי בהוראה; לטפח גישה אמפתית כלפי המתמחה, המשלבת עמדה שיפוטית מקצועית; לעודד את המתמחה לאוטונומיה מקצועית תוך מודעות לתלותו בחונך; לפעול במסגרת הנחייה שבועית קבועה, המכוונות אל המתמחה כפרט – בעודו חלק מהמערכת החינוכית, שבה פועל כעמית.