-
לינק
-
תקציר
המרכז האמריקאי הלאומי לחינוך וכלכלה סיכם מחקרים רבים שנערכו במשך 25 שנה על מערכות החינוך הטובות בעולם, במטרה לזהות את האסטרטגיות שבהן השתמשו מדינות שהישגיהן החינוכיים טובים מהישגי ארה"ב. תקוות עורכי הדו"ח היא שמעצבי מדיניות החינוך בארה"ב יוכלו להשתמש בממצאים כדי לשפר את ביצועי מערכת החינוך במדינתם. מן הסתם, גם קובעי מדיניות חינוכיים בישראל יוכלו למצוא עניין ותועלת בדו"ח ובתשע האסטרטגיות המצליחות שהוא מונה:
-
לינק
מטרתו של מאמר זה היא לנהל דיון בסוגיה: האם תהליכים המכוונים להגברת ההכלה בחינוך סותרים תהליכים המכוונים להעלאת ההישגיות בחינוך, או שמא מדובר בתהליכים היכולים להיות משלימים זה לזה. בית הספר נדרש לשתי משימות סותרות. מצד אחד הוא נדרש לתפקד באופן מסורתי – בעיקר כארגון להנחלת השכלה, ומנגד הוא נדרש להכלה חברתית והתאמת המסגרת לכל הלומדים בה. שילוב בין שתי מטרות אלו היא כיום משימתו המרכזית של בית הספר ( מיכל ראזר, דוד מיטלברג, מיכאל מוטולה ונעה בר-חושן) .
-
לינק
תקציר זה מהווה סיכום של מחקר אותו יזם מכון אבני ראשה בנושא מנהיגות בית ספרית והישגי תלמידים בישראל. המחקר שהינו ראשון מסוגו והיקפו בישראל בודק את הנושאים הבאים: הקשר בין סגנון המנהיגות לליבת ההוראה (הפעולות היום יומיות בכיתה, שמטרתן הוראה, למידה ויישום תכנית הלימודים); הקשר בין ליבת ההוראה להישגי תלמידים במיצ"ב; כיצד מנהלים יכולים להשפיע על ליבת ההוראה, ובאמצעותה – על הישגי תלמידים ( יעל עופרים) .
-
סיכום
חוקרים מאוניברסיטת סלפרוד שבאנגליה ואדריכלים גילו במחקר משותף שעיצוב איכותי של סביבת הלמידה משפר את הישגי התלמידים. בשלב ההרצה של המחקר עקבו החוקרים אחרי 751 תלמידים ב־34 כיתות בשבעה בתי ספר יסודיים במשך שנה. כל כיתה שנבחרה למחקר התאפיינה בקבוצת גיל ובסביבת למידה אחרת. החוקרים התייחסו לשני היבטים עיקריים: יכולות התלמידים לפי גיל ומגדר – במתמטיקה, קריאה וכתיבה – בתחילת שנת הלימודים ובסופה; וסביבת הלמידה על מכלול רכיביה – סידור הכיתה, אור טבעי, רעשים, טמפרטורה ואיכות אוויר, גמישות החלל, הארגון, השימוש בצבע ויכולת ההתמצאות בבניין.
-
סיכום
בשנים האחרונות, ערימות של מאמרים התייחסו לנושא של עד כמה אנחנו זקוקים למורים טובים יותר בבתי הספר הציבוריים, ואם רק איגודי המורים ( הכוונה לארה"ב ) ייעלמו , הילדים שלנו יקבלו ציונים כמו שהילדים בסינגפור מגיעים אליהם במבחנים הבינלאומיים הגדולים. אין ספק שמורה מצוין יכול לעשות הבדל עצום בהישגיות של התלמיד, ואנחנו צריכים לגייס, להכשיר ולתגמל יותר מורים כאלה. אבל מחקרים חדשים מראים גם: אנחנו זקוקים להורים טובים יותר. הורים הממוקדים יותר בחינוך של ילדיהם יכולים גם לחולל הבדל עצום בהישגיות של התלמיד (THOMAS L. FRIEDMAN).
-
מאמר מלא
ושוב הייתה לעם ישראל סיבה טובה לגאווה. עוד חוקר ישראלי זכה בפרס נובל וגם הפעם לכימיה. ובדיוק כפי שהיה הדבר לאחר זכייתה של פרופ' עדה יונת באותו הפרס מלאה התקשורת בדברי קינה על מצב לימודי הכימיה בהווה ומעמדנו המדעי בעתיד. דברי הקינה מתייחסים לכך שלכאורה מערכת החינוך הידרדרה בשנים האחרונות ועל כן מערכת שיכולה הייתה בעבר לטפח ולגדל מדענים בעלי פוטנציאל לזכות בפרס נובל לא תוכל בעתיד להגיע לאותם ההישגים. נחום בלס , אשר כתב את הסקירה העובדתית המעניינת זו מדגיש בדבריו: " אין לנו אלא להצטרף לתחושות הגאווה, אך אנו רחוקים מלהזדהות אם דברי הקינה. אמנם קיימת אפשרות הולכת וגוברת לכך ששיעור המדענים הישראלים שיזכו בעתיד בפרס נובל ילך ויקטן, אך הסיבה לכך איננה רמתה הנמוכה לכאורה של מערכת החינוך בישראל היום יחסית לרמתה בעבר, כי אם העובדה שההתקדמות במערכות החינוך בארצות אחרות התקדמו בקצב מהיר הרבה יותר ממערכת החינוך שלנו. והם עשו זאת בעיקר משום שקצב ההשקעה שלהם במערכות החינוך היה גבוה במידה ניכרת מקצב ההשקעה הממשלתית והפרטית במערכת החינוך בישראל ( נחום בלס) .
-
לינק
מטרתו של המחקר הייתה לתת תמונה רחבה של תחום הכשרת מורים באזור גדול אחד (NYC) ולתאר באופן כללי כיצד מכשירים בו מורים לבתי ספר יסודיים ומהי ההשפעה של השונות בהכשרה. במחקר נבחנו כמה היבטים: זווית הראייה של שוק העבודה, מאפיינים של תוכניות הכשרה, מאפייני מורים ודיגום של השפעות של הכשרה. התוצאות מראות שיש שונות בין תוכניות ביעילות הממוצעת של המורים הנכנסים לעבוד בבתי הספר בעיר. בלטו כמה תוכניות שהבוגרים שלהן היו יעילים יותר בצורה משמעותית, כפי שהשתקף בהישגי תלמידיהם. מן המחקר עולה גם שמאפיינים של תוכניות הכשרה משפיעים על תוצרי תלמידים אם כי ראוי לציין שהממצאים הם יותר בבחינת קו שמסתמן מאשר קביעה סיבתית מוכחת (Boyd, D.J., Grossman, P.L., Lankford, H., Loeb, S., & Wyckoff, J).
-
לינק
על פי מחקר חדש שנעשה ע"י פרופסור יוסי שביט מאוניברסיטת תל אביב , בעיית המשמעת משפיעה על הישגי התלמידים – אך במידה קטנה בלבד. לדברי החוקרים, זו אינה הסיבה המרכזית לציונים הנמוכים. המחקר הוא חלק מפרויקט בינלאומי, בראשות פרופ' ריצ'רד ארום מאוניברסיטת ניו יורק, וכולל תשע מדינות: ארה"ב, קנדה, צ'ילה, יפן, קוריאה, רוסיה, איטליה, הולנד וישראל. הוא מתבסס על נתוני מבחן "טימס" מ-2003, אשר מתמקדים בהישגיהם של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים. המבחן גם אוסף מידע מתלמידים, מורים ומנהלים על סוגים שונים של בעיות משמעת ואלימות, כמו איחורים, היעדרות משיעורים והפרעות בכיתה, וכן בודק את תדירותן בבתי הספר. במדגם הישראלי השתתפו כ-4,300 תלמידים מכ-150 מוסדות חינוך.
-
לינק
האומנם חוסך שבטו שונא בנו? מחקר חדש שנערך בארה"ב מגלה שלילדים שאינם מתחנכים באמצעות ענישה גופנית יש בממוצע מנת משכל גבוהה יותר מאשר לילדים שחטפו מכות. על פי ממצאי המחקר, ככל שילד יספוג יותר פליקים וסטירות, כן תרד מנת המשכל שלו בהשוואה לילדים אחרים. . החוקרים, פרופ' מוריי שטראוס מאוניברסיטת ניו המפשייר ומלי פסקל מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, גילו שהילדים שהוכו מקרב קבוצת הגיל הצעירה יותר קיבלו במבחן האיי-קיו ציון הנמוך בחמש נקודות בממוצע מבני גילם שהוריהם אינם מאמינים בענישה גופנית. בקרב הילדים המבוגרים יותר נרשם פער של 2.8 נקודות איי-קיו לטובת הילדים שלא ספגו מכות מהוריהם. "ענישה גופנית" הוגדרה במחקר כהכאת ילד או ילדה, לרוב בישבן, לפחות שלוש פעמים בשבוע, וזאת בהתאם למה שדיווחו הורי הילדים, שרואיינו במהלך המבחנים. ההורה המכה היה לרוב אמו של הילד.
-
לינק
ד"ר יריב פניגר כותב בעיתון "הארץ" על התוכניות החדשות של משרד החינוך לתגמול כספי לבתי ספר מצטיינים. " רעיון התגמול הכספי לבתי הספר לקוח מהעולם העסקי, שבו בונוסים למנהלים ולעובדים מצטיינים הוא נוהג מקובל. אבל יש לציין כי " חוקרי חינוך מרכזיים בארה"ב טוענים כי המדידה התדירה של הישגים לימודיים ויצירת קשר בין מדידה זו לתגמולים הניתנים לבית הספר, פוגעת במערכת החינוך האמריקאית וגורמת למנהלים, מורים ותלמידים לפעול בדרכים בלתי כשרות כדי להציג שיפור בהישגים." "המחקרים מלמדים כי תופעת הרמייה נרחבת והיא לא רק משחיתה את טוהר המידות של מערכת החינוך, אלא גם מערערת את התוקף של המדדים החינוכיים שעל בסיסם נקבעים התגמולים לבתי הספר."
-
לינק
בתי ספר מצליחים להעלות את הישגי התלמידים כאשר מורים עובדים בשיתוף פעולה בצוותים , כך עולה מתוך מחקר שפורסם לאחרונה ע"י חוקרי חינוך באוניברסיטת UCLA בארה"ב . החוקרים עקבו אחרי 15 בתי ספר בארה"ב אשר הנהיגו תוכניות התערבות לשיפור הישגי תלמידים בסיכון. 9 בתי הספר אשר ביססו את תוכניות השיפור שלהם על עבודה הדוקה של צוותי מורים הראו תוצאות טובות יותר של הישגי התלמידים בהשוואה לבתי ספר בהם עבודת הצוותים לא הייתה מרכזית. בשאר 6 בתי הספר אשר העדיפו מרכיבים יחידניים אחרים על פני עבודת צוות היו הישגי התלמידים נמוכים יותר. בבתי הספר שהצליחו היו צוותי המורים נפגשים באופן אינטנסיבי כמה פעמים בשבוע הן כדי להחליף ידע והן כדי להציע אסטרטגיות ופתרונות לשיטות הוראה בכיתות. לצוותי המורים ניתן יותר חופש פעולה מחקרי ושיקולי דעת לבחור את השיטה המתאימה ולהתנסות בכך בתיאום עם חברי הצוות האחרים. בכל צוות מורים היו נציגים של הנהלת ביה"ס וגם מנחה מחקרי שסייע למורים בגיבוש האסטרטגיות. החוקרים סבורים כי לכל צוות מורים יש להעניק מסגרת של יציבות להמשך הפגישות יחד עם ראייה נוספת של איש מחקר אשר אינו מעורב בעבודת ההוראה או עבודת המחוז החינוכי ( Gallimore, R., Ermeling, B.A., Saunders, W.M., & Goldenberg, C).
-
לינק
מבחנים בין-לאומיים, הבודקים את הישגי התלמידים במדינות שונות במסגרת מחקרים השוואתיים, זוכים לפופולריות רבה במיוחד בעשור האחרון. מבחנים אלה מובילים לנטייה של מדינות רבות להעריך את איכות מערכת החינוך לפי המיקום היחסי של תלמידיהן בדירוג ההישגים הבין-לאומי, בין היתר בשל התפיסה הרווחת המקשרת בין דירוג זה ובין כלכלת העבודה הגלובלית. בהתבסס על נתוני מבחן PISA 2002 מבקש המחקר הנוכחי להראות כי ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחן זה הם במידה רבה צפויים מראש. נמצא כי הישגיהם הממוצעים של התלמידים משקפים כמעט במדויק את הציון המנובא להם לפי מאפייניה הכלכליים והדמוגרפיים של המדינה. לפיכך נטען כאן כי הוויכוח הציבורי בישראל סביב הישגי התלמידים במבחנים הבין-לאומיים חורג מכל פרופורציה. טענה נוספת מתייחסת למדיניות החינוך, הבאה לידי ביטוי בדוח הסופי של ועדת דברת (מדינת ישראל, 2005), שגזרה הצעות לרפורמה חינוכית מתפיסת הגלובליזציה בחינוך. מדיניות זו, המתמקדת בקביעת סטנדרטים ליעדים של הישגים לימודיים במטרה לשפר את מיקום התלמידים בדירוג הבין-לאומי, גורמת למאבקים מיותרים בין משרד החינוך לארגוני המורים. לבסוף, נטען כי ההתמקדות בריבוד הבין-לאומי של ההישגים הלימודיים מסיטה את תשומת הלב הציבורית מהבנת הריבוד הפנים-מדינתי של הישגים אלה( אברהם יוגב, עדית ליבנה ויריב פניגר) .
-
לינק
ספרו החדש של פרופסור ג'ון הטי מאוניברסיטת אוקלנד אינו מפעל מונגראפי רגיל אלא מפעל מחקר אנציקלופדי שמכסה ומתמצת מעל 52,000 מחקרים בחינוך על הישגים של למידה משמעותית. פרופסור הטי סיכם ותמצת בצורה ברורה ומגובשת 800 מטא-מחקרים בחינוך העוסקים בהישגים של תלמידים ולומדים והציג את הממצאים העיקריים בצורה ברורה ומובנת. הממצאים העיקריים , והמסקנות של 800 מטא-המחקרים מוצגים בפרקים נפרדים של הספר בגישה תמטית כגון התלמיד והישגיו , השלכות מבחינת מורים , השלכות מבחינת הבית , השלכות מבחינת שיטות ההוראה והשלכות מבחינת תוכניות לימודים. פרופסור הטי פיתח מתודולוגיה לניתוח והצגת הממצאים של מחקרי המטא על הישגים הנבנית בצורה שיטתית לאורך כל פרקי הספר ( Hattie, John ) .
-
תקציר
במשבר הגלובלי בו מצויות מערכות החינוך בעולם המערבי הולך וגדל הדפוס של היעדרויות מורים מבתי ספר. מדובר בדפוס שכיח של התנהגות מורים בבתי ספר הגדל משנה לשנה והוא לא רק תוצאה של שחיקה נפשית אלא גם ביטוי לירידת תחושת השליחות של מורים בהוראה. המחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטת הארוורד ביקש לבדוק את שאלת המחקר הבאה: האם יש קשר בין היעדרויות מורים לאורך השנה ובין הישגי התלמידים. המחקר נערך במחוז חינוכי עירוני גדול בצפון ארה"ב תוך התמקדות בבתי ספר יסודיים. המחקר נערך במשך כמה שנים באותם בתי ספר יסודיים. הממצאים מגלים כי ההשלכות של היעדרויות מורים על הישגי תלמידים היא הרבה יותר משמעותית מאשר סבורים מנהלי בתי הספר ומקבלי ההחלטות במחוז, במיוחד בתחומי הוראת החשבון ומקצועות היסוד בבתי הספר היסודיים. כך לדוגמא , נמצא כי היעדרות של מורה לחשבון בשנה במשך 10 ימים מפחיתה את הישגי התלמיד בממוצע ב3.2% לשנת לימודים אחת(RAEGEN T. MILLER, JOHN B. WILLETT RICHARD J. MURNANE).
-
סיכום
הבחינות הסטנדרטיות הארציות המתקיימות כיום בבתי ספר באנגליה מרדדות את תוכנית הלימודים הלאומית ופוגעות בתהליכי הלמידה סבורים מומחים בריטיים באקדמיה . Professor Margaret Brown מאנגליה העוסקת בחינוך מתמטי סבורה כי המתכונת הקיימת של בחינות ההישגים הנורמטיבית המתקיימת באנגליה לגילאי 11 שנים היא מזיקה. עיקר הביקורת התייחסה לבחינות ההשוואתיות בחשבון ( הדומות למיצ"ב ) שאינם תורמות למקצוע הוראת המתמטיקה ואינן מחזקות את המורים למתמטיקה בבתי הספר הנאלצים להזניח את ההוראה האיכותית שלהם. המורים משקיעים את עיקרי המאמץ בהכנת התלמידים לבחינות במקום לפתח ולהעמיק את הלמידה בכיתה. הויכוח הציבורי על בחינות ההישגים במתמטיקה בבתי הספר באנגליה גרם לחשיבה מחודשת על בחינות ההישגים הארציות ולהקמת מרכז בלתי תלוי בשם Ofqual אשר ייבדוק מחדש את כל הסוגיה על בסיס עובדות מחקריות .
-
לינק
למרות של רכזי השכבות אין הכשרה פדגוגית ייחודית, פרט למקצוע ההוראה שלהם, הם מהווים כוח ניהול השותף למנהל בית הספר. הם אחראים על משימות ארגוניות שונות המוטלות עליהם ומצויים בקשר מתמיד עם המחנכים והיועצות. מיקומם בצוות ההנהלה המצומצמת של בית הספר מקנה להם סמכות ושליטה. אמנם, תופעה זו נפוצה בחינוך העל-יסודי יותר מאשר בחינוך היסודי, אך במהותה התופעה נותנת לגיטימציה להתנהגות הארגונית של בית הספר כמוסד. כך נוצר ארגון שכול בעל תפקיד אחראי על חלק אחר של המערכת והטיפול בפרט נותר בעיקר בין המחנך לתלמיד. אולם בחינוך העל יסודי, קצרה ידו של המחנך לעסוק בשיפור הישגים (מרים קדרוני)
-
לינק
בעשור האחרון התפתחו בארה"ב מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים אשר לכאורה שונים מהמסלולים המסורתיים של הכשרת מורים בסוג המועמדים שהם מגייסים ובהכשרה מעשית בבתי ספר בהם אוכלוסיית תלמידים מרקע שונה ומגוון. המחקר הנוכחי, אשר התפרסם באחד מכתב העת החינוכיים הנחשבים ביותר בעולם האקדמי, ניסה להעריך את תרומת המסלולים האלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב. הממצאים של המחקר, שבדק את תרומת המורים בבתי הספר, מוכיחים כי פרחי ההוראה שגויסו הגיעו פחות או יותר מאותם מאגרי מועמדים אליהם פונים המסלולים המסורתיים ולמרות תדמיתם האיכותית בתקשורת, לא הצליחו מסלולים אלו לפתח בקרב פרחי ההוראה מיומנויות פדגוגיות ויכולות דידקטיות יוצאות דופן בהשוואה למסלולים המסורתיים של הכשרת המורים ( Cohen-vogel, Lora; Smith, Thomas M).
-
לינק
מחקר של החוקרת פרופסור קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד, שבילתה את 10 השנים האחרונות בחקירת ההשפעה של מסרים חינוכיים שונים על ילדים. דווק ועמיתתה, ליסה בלקוול, בדקו את ההשפעה של התערבויות חינוכיות שונות על 70 תלמידים, בעלי הישגים נמוכים. חלק גדול מעבודתה של דווק בודק את ההשפעה של סוגים שונים של חיזוקים. בניגוד לאמונה הרווחת, היא גילתה שמתן שבח לילדים על היותם חכמים, עלול להיות בעל השפעה שלילית על הישגים בלימודים. לעומת זאת, אם משבחים אותם על המאמץ שהשקיעו, יש לכך השפעה חיובית. ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים" . ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים". במחקר, נטו ילדים אלה לוותר בקלות כשהועמד בפניהם אתגר אינטלקטואלי, או כשהם לא קלטו את הדברים מיד. הם החלו גם להפחית מערכם של מאמצים ולהתייחס לעבודה קשה כאל משהו שסותר את הדימוי שלהם כ"ילדים חכמים". בסופו של דבר, שבחים רבים ביחס לאינטליגנציה המולדת, עלולים לגרום להערכה נמוכה מדי של היכולות: מכיוון שהם מפחיתים מחשיבות המאמץ, הם עלולים להגיע למסקנה שכישלונם להבין כל דבר באופן מיידי מוכיח שהשבחים הקודמים שקיבלו לא היו מוצדקים.
-
לינק
החל משנת הלימודים התשס"ז המיצ"ב מועבר בשני אופנים – חיצוני ופנימי – לסירוגין. בשנת התשס"ז יכלול המיצ"ב הפנימי רק מבחנים בתחומי הדעת, והחל משנת התשס"ח ייכללו במיצ"ב הפנימי גם סקרי אקלים וסביבה פדגוגית. לפי מתכונת חדשה זו ישתתף כל בית-ספר פעם בשנתיים במיצ"ב חיצוני בשניים מארבעת תחומי הדעת של המיצ"ב ובסקרי "אקלים בית ספרי וסביבה פדגוגית" למנהל, למורים ולתלמידים (מיצ"ב חיצוני). בתחומי הדעת שבית-הספר אינו נבחן בהם באופן חיצוני בשנה נתונה יקיים בית-הספר מבחני מיצ"ב פנימיים (מיצ"ב פנימי). הציונים במיצ"ב הפנימי ישמשו את הנהלת בית הספר ואת צוותו הן לצרכים פדגוגיים והן כמרכיב אפשרי בהערכת התלמיד בסוף השנה. תוצאות המיצ"ב הפנימי תשרתנה את בית-הספר, והוא לא יידרש לדווח עליהן.
- 1
- 2