מטרת המחקר האיכותי הנוכחי היא לבדוק את הלימתה של מערכת ההיפרטקסט לספרים אלקטרוניים של ספרות יפה בעברית לילדים. המחקר מציג את התנסותם של ילדים בקריאת שלושה פרקים במחשב מתוך ספר בתחום הספרות היפה. שאלת המחקר הייתה האם הילדים יגלו עניין בקריאת טקסט ספרותי אלקטרוני מבוסס היפרטקסט במבנה רשתי ו/או היררכי. המחקר עולה גילוי עניין מובהק של היפרטקסט. כל הילדים במחקר העדיפו ספר אלקטרוני עם קישורים על פני ספר אלקטרוני ליניארי (דהרי הרשקוביץ תרשיש ) .

למטרת המחקר פותחה יחידת לימוד מתוקשבת בנושא אומנות המיצג, המוצגת כאתר אינטרנט הכולל מידע מגוון על יצירת מיצג אחת. באמצעות תוכנת היפרטקסט מתאפשר תהליך למידה לא לינארי המבוסס על צפייה בקטעי וידאו של המיצג, תמונות וטקסט החושפים את הלומד בצורה רחבה ומעמיקה למידע הרלוונטי הנדרש לשם בניית שבע אמות ההבנה של היצירה, תוך רכישת המיומנויות הנדרשות לניתוח יצירת מיצג.המחקר בחן את השינויים ברמת הידע ובמידת ההבנה שפיתח אחד מתלמידי האוכלוסייה שנחקרה במסגרת לימודי התואר השני, תלמיד כתה י"ב הלומד תולדות האומנות, לגבי מיצג. ממצאי המחקר מתייחסים לפרופיל הפעילות וכן לפרופיל הבנת היצירה (אופיר גורטלר ובילי עילם)

במסגרת התכנית של מכון מופ"ת להגביר את המודעות בקרב מורי המורים לאוריינות הדיגיטלית, הוחלט לייסד כתב עת אינטראקטיווי מקוון –online- בשם "קיוונים", שמאמריו ייכתבו בתבנית היפרטקסטואלית. כיון שמדובר בניסיון ראשון במינו בעברית, מצאנו לנכון לתאר כאן את הבעיות שנתקלנו בהן ואת השיקולים שהנחו אותנו בכתיבת מאמר בתבנית זאת. בחלקו הראשון של מאמרנו זה נציג את הבעיות כפי שהן עולות מספרות המחקר; בחלקו השני נציג את התלבטויותיו של מחבר מאמר היפרטקסטואלי "טירון", הנאלץ להתחשב בנקודת מבט כפולה: הן של הכותב והן של הקורא; ובחלקו השלישי – נציג את הפתרונות שמצאנו ואת שיקול הדעת שהנחה אותנו ביישום הפתרונות מן ההלכה אל המעשה. כמו-כן ניתן את דעתנו על העשוי להשתמע מכך למערכת החינוך בכלל ולהכשרת המורים בפרט. נוסח המאמר המקורי התפרסם בכתב העת חלקת לשון, כתב עת לבלשנות עיונית ושימושית (צבי שראל)

נושא המחקר הוא הספרות הדיגיטלית הכתובה בטכניקת ההיפר טקסט. ספרות זו נכתבת בפורמט HTML או בעזרת יישומים ייעודיים כגון, Storyspace. כך ניתן למצוא את ספרות ההיפר טקסט הן באינטרנט והן כיישום עצמאי (stand alone). המחקר משרטט את דמותה והשלכותיה של ספרות ההיפר-טקסט תוך התמקדות במיבנה הסיפור, הנוצר כתוצאה מהמדיום החדש העומד לרשות הסופרים. שאלת המחקר היא "האם ספרות ההיפר טקסט היא קפיצת מדרגה וחידוש אסטרטגי, או שמא היא מקצינה את מסורת הספרות האקספרימנטלית הכתובה, בעזרת המדיום הדיגיטלי? בחינה מדוקדקת של ספרות ההיפר טקסט מגלה, שגם "אריכות חייו" של הסופר מובטחת למרות הקישור, שלכאורה מאפשר לקורא לבחור את דרכו ביצירה. הקישור איננו נקבע על-ידי הקורא, אלא מוכתב ע"י הסופר, מתוך צרכיו האמנותיים תוך שהוא מגביל גישה חופשית למקטעים אותם הוא רוצה להציג מאוחר יותר בתהליך הקריאה. ספרות ההיפר טקסט, שאיננה תלויית אינטרנט, מאפשרת גם "קריאת ברירת מחדל", כלומר יש סדר ליניארי ברור, המוכתב ע"י הסופר (חוה כהן ריטר)

השפה האינטרנטית שונה בתכלית מן השפה הכתובה המודפסת: ראשית, היא מושתתת על היפר-טקסט – אובייקטים הקשורים ביניהם באמצעות "לינקים", דבר המבטל את הליניאריות של מסלול הקריאה. שנית, המורפולוגיה של הרשת מוצאת את ביטויה לא רק במבנה טכנולוגי אלא במבנה הרעיוני והתוכני, ומשפיעה על אופן הכתיבה, הצגת המידע, ואופן הקריאה והקליטה . מה עושה הסביבה האינטרנטית, ההיפר-טקסטואלית, למרחק בין "המסמן" (המילה) ל"מסומן", לדבר עצמו? האומנם המרחק גדל ומועשר, כפי שמרמז הביטוי "היפר-טקסט", או שמא מצטמצם? ואולי הוא משתנה איכותית ונעשה מימד בסביבה חדשה? ( מירה טנצר).