על אף ההכרה של קובעי המדיניות בנזקים שגורמת היעדרות כרונית מבית הספר ובהשלכותיה על ההישגים האקדמיים (היעדרות כרונית מוגדרת כהיעדרות מ-10% של השיעורים בשנה, או למעלה מזה), מעט מחקר אמפירי נערך בנושא. המחקר הנוכחי בוחן את השפעות ההיעדרות הכרונית, לא על הישגי התלמיד הנעדר עצמו, אלא על הישגי חבריו לספסל הלימודים.

כבר שנים ידוע כי נוכחותם של ילדים בגן הילדים כמו גם בבית הספר היסודי, משפיעה באופן משמעותי על הישגיהם ואף עשויה לנבא אותם במידה רבה של ודאות. ולמרות קשר זה, המתועד היטב ומעוגן בעובדות מן השטח, לא קיימים מחקרים ניסויים רבים או משמעותיים על הדרכים לצמצום תופעת ההיעדרויות בשנות הלימוד הראשונות.