למרות החשיבות הרבה המוקנית לאוצר המילים במבחני השפה השונים, אין הגדרה פרקטית לאופן שבו הבודק יכול להעריך אותו. זו בעיה חשובה, מפני שבכל מבחני הבגרות בעברית של דוברים ילידים ושל דוברי שפה שנייה יש שאלות על אוצר המילים ושאלות כתיבה שבהן נבדק הלקסיקון. אוצר המילים אינו חשוב רק אצל תלמידים, אלא גם אצל סטודנטים – הנדרשים להפגין שליטה טובה בעברית כתנאי לקבלתם במוסד (אם בבחינות הבגרות והפסיכומטרי בעברית, ואם במבחן יע"ל).

שדה המחקר של רכישת שפה שנייה התרחב יותר ויותר בשנים האחרונות, והעלה סוגים שונים של תיאוריות חדשות. תזה זו מסכמת סוגיות עיקריות של חוקרים מקומיים וזרים בתחום זה מאז שנות התשעים של המאה העשרים לפי מסגרת מושגית של מחקר השפה השנייה, ולאחר מכן ממיינת הישגים יחסיים מנקודות התייחסות של תיאוריה חברתית-תרבותית (Wang, Shuangshuang , 2015).

מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לטעון ש'גישות מבוססות-שיח' (discourse-based approaches) להוראת שפה שנייה וללמידתה צריכות לעמוד במרכזו של תהליך המביא את הלומדים למצב שבו הם מסוגלים להשתמש בשפה החדשה ביעילות ובמיומנות. תלמידים הלומדים שפה נוספת צריכים לפתח כישורי שיח בשפה זו, לתפקד בהקשרים חדשים וביחסים בין אישיים חדשים ולהתמודד עם גורמים לשוניים, תרבותיים וחברתיים שלפעמים זרים להם לחלוטין. הפדגוגיה המודרנית בהוראת השפות מחפשת ללא הרף דרכים חדשות להקלת תהליך התפתחותי זה. מאמר זה דן במסגרת שנועדה לשרת מטרה זו ( מריאן סלסה-מורסיה ועלית אולשטיין).

מאמר זה חוקר את הפוטנציאל הפדגוגי שמוצע על ידי הטכנולוגיות כיום וכיצד הבנת הקשר בין הטכנולוגיה לבין הפדגוגיה יכולה להגביר את ההוראה של אנגלית כשפה שנייה או כשפה זרה (ESL/ EFL). המחבר מתחיל בסקירה של ההתפתחויות האחרונות בתחום, שהתמקדו בפרקטיקה הפדגוגית ובלמידה של שפה תוך סיוע במחשב, ואז מתאר הצעות לשילוב צורות שונות של מדיה חדשה ורשתות חברתיות בתוך פרקטיקות של למידה שיתופית (Kessler, Greg, 2013).