-
לינק
לאחרונה יצא לאור מדריך למורה לתכנית מפתח הקסם 2. מטרת התכנית היא להקנות את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים לכלל תלמידי כיתה א, להפגיש אותם עם מבנים בסיסיים בשפה תוך שימוש בטקסטים איכותיים בסוגות שונות. התכנית מטפחת את השיח האורייני הדבור בד בבד עם הוראת העיקרון האלפביתי וחיזוק שטף הקריאה, והיא מקדמת את הבנת הנקרא באמצעות הדגשת המשמעות וטיפוח אוצר מלים. התכנית משתמשת בטקסטים המכילים תכנים הלקוחים מעולמם של הילדים, והכתובים בשפה טבעית ותקשורתית.
-
לינק
סוגיית הוראת הקריאה בכיתה א' חזרה ועלתה שוב, לפני כשנתיים, על סדר היום הציבורי. הנושא עלה כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהישגי התלמידים במיומנויות שפה בסיסיות: קריאה וכתיבה. מתוך כך התעוררה שוב השאלה על פי איזו גישה ובאיזו שיטה יש ללמד קריאה בכיתה א'. ומתוך גישה הרואה בקריאה חלק ממערך אורייני כולל, פיתחה ד"ר מיכל רוזנברג תכנית, אשר מטפחת בצורה שיטתית כישורים אורייניים, תוך כדי תהליך רכישת הקריאה והכתיבה, נוסף לשיטת הקריאה בה מלמדים בכיתה א'. שם התכנית: "קוראים וחושבים מחדש"- טיפוח כשירות אוריינית בתהליך רכישת הקריאה. תכנית זו זכתה להמלצה של תת הועדה לאישור תוכניות לימוד בנושא הוראת הקריאה, בראשות פרופ' רם פרוסט, כתכנית העשרה (מיכל רוזנברג)
-
מאמר מלא
הקריטריונים להוראת קריאה ולבחירת שיטות להוראת קריאה הוצבו ופורסמו על ידי הועדה לרפורמה בהוראת הקריאה והחינוך האורייני ועל ידי תת הועדה לבחירת שיטות קריאה. בהרצאה הנוכחית של ד"ר מיכל שני מאוניברסיטת חיפה מודגשים הידע התיאורטי והיישומי הנדרש להוראת הקריאה, שיקולים בבחירת שיטות קריאה ומעקב אחר תהליך הרכישה. תכני ההרצאה מוצגים באמצעות שאלות אותן על המורה לשאול עצמו ומענה לשאלות אלה.
-
לינק
המאמר דן בתרבות הוראה-למידה עדכנית בחינוך לשוני, הדורשת מן המורים הוראה מכוונת מטרה, רלוונטית ומוגדרת. כיום ברורה יעילות ההוראה המפורשת והשפעתה על הוראת השפה. ההבנה מה זו הוראה מפורשת מכוונת את המורים להבנות את הסביבה הלימודית, בהתחשב בהשפעת האינטראקציות החברתיות על רכישת השפה.שיח הוראה מפורשת מונע מהתלמידים את משחקי הניחוש ומעניק לתלמידים הזדמנות להשקיע בלמודים באופן משמעותי יותר, במקום לבזבז אנרגיה "להיכנס אל ראשו של המורה". כאשר נושאי הלמידה לא ברורים דיים ורק מרומזים, יכולים התלמידים למצוא עצמם לעיתים מבולבלים ובלתי מסוגלים לתפקד. הנסיון לחבר פיסות של אינפורמציה ששמעו, מבלי שהמורה מכוון אותם בארגון המידע – זוהי משימה קוגנטיבית קשה ליישום. ההוראה המפורשת נותנת כוח לתלמידים "להכנס לסוד הגדול של מה שמתרחש" והתוצאה הינה הוראה הממוקדת בתלמיד ומכוונת לשונות בין התלמידים (Christine Edwards-Groves)
-
סיכום
בזכות שורה של מחקרים על לקויי למידה פיתחה פרופ' לינדה סיגל הקנדית שיטה להוראת הקריאה, אותה היא מפעילה בהצלחה בקרב ילדי מהגרים. רוב העבודה בתוכנית הייחודית הוטלה על המורים, ולא נעשה שימוש באבחונים ומאבחנים מקצועיים מתוך אמונה שהמורים הם אלה שצריכים לאבחן, כי הם אלה שיטפלו בתלמידים, ויקצרו את ההישגים מאוחר יותר. לשם כך למורים ניתנו כלי הערכה, שחלקם הם מבחנים קיימים, שהותאמו לצרכים ולתנאים (צביה ולדן)
-
לינק
מי אחראי לכך שרבים מילדי בריטניה אינם קוראים היטב? דו"ח של ארגון אופסטד הבריטי מצביע על האשמים: המורים בבתי הספר. המחקר, תחת הכותרת "קריאה לשם תכלית ולשם הנאה", נערך במשך עשור ב-45 בתי ספר יסודיים ברחבי בריטניה. החוקרים קובעים כי על אף התוכניות לשיפור הוראת הקריאה, בתי ספר רבים נכשלים בכך, המורים תולים את הישגיהם הירודים של התלמידים במצבם הכלכלי או בעובדה שהוריהם לא מעודדים קריאה, ואילו הילדים שהישגיהם בקריאה אינם מזהירים מתייאשים בשל יחסה של המערכת, ומפתחים שנאה לקריאה, דבר שמקשה עליהם להשתפר בהמשך.
-
סיכום
המאמר מתמקד בבתי ספר להתפתחות מקצועית ומציג חמישה דגמים ודרכי פעולה שנמצאו שימושיים בתהליך ההערכה של מורים מתחילים. נסקרים רעיונות חשובים, מסגרות קונצפטואליות ודרכי פעולה מוצלחות מהם ניתן ללמוד כיצד ניתן להמשיך ולשפר את הערכת המורים המתמחים. כמו כן מוצע על ידי המחברים מודל הערכה חדש ואינטראקטיבי.(Latham, N.I., Crumpler, T.P., Moss, R.K)
-
תקציר
מאמר תגובה שבו חולקות המחברות על טענתה של לוין (2002), לפיה הכרת שמות האותיות מסייעת לקרוא מילים. לטענתן אין לעודד שימוש בשמות האותיות כדרך לפענוח הכתב, אלא יש להדגיש מהי הפנומה שאותה מייצגת כל אות.יש להקנות את שמות האותיות ולטפח את המודעות הפונולוגית בשיטות שמתאימות לילדים מבחינה התפתחותית, ולזכור כי יצירת הקשר שבין האותיות לבין הפונמות שהן מייצגות חשובה מקריאה לאותיות בשמן, וכי ניתן לטפח מודעות פונולוגית ולהגיע לקריאה, גם ללא שינון של שמות האותיות. (עינת גוברמן, חוה תובל)
-
לינק
בתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים בארה"ב ובקנדה מפעילים מזה כמה שנים בהצלחה אסטרטגיה להוראת הקריאה הנקראת Key Concept Synthesis. מדובר על אסטרטגיה מועילה להבנת הנקרא באמצעות זיהוי ופירוק משפטי מפתח מתוך טקסטים ספרותיים או מדעיים. מדובר על שיטה תבניתית המחייבת את התלמיד לתמצת את הרעיונות העיקריים בטקסט, להבחין בין טפל ועיקר ולהשוות בין סוגי המידע המשתקפים בטקסטים. באמצעות טבלת עזר לומד התלמיד לפרק את משפטי המפתח או המושגים העיקריים בטקסט, לתמצת אותם בשפתו, להסביר את חשיבות המושג וליצור את הקשרים עם מושגי מפתח אחרים בטקסט.
-
סיכום
דויד הנאור, הגישה המאוזנת להוראת הקריאה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003. הספר מתאר את הדרך המתאימה לקידום התפתחות רכישת השפה הכתובה בקרב ילדים בהתבססות על הגוף המחקרי הנרחב הקיים בתחום. הטיעון המרכזי בספר הוא כי בקריאה פועלים תהליכים של פענוח במשולב עם תהליכים של בניית משמעות. שני סוגי התהליכים עקרוניים וחיוניים בתהליך ועל כן יש חשיבות רבה לתת ביטוי משולב לשני סוגי תהליכים אלה בהוראת הקריאה.שפטיה, לאה. מוכנות לבית הספר, מכון הנרייטה סאלד בשיתוף עם הוצאת הספרים, "אח", קרית ביאליק, 2003. ספר זה עוסק במגוון נושאים הנידונים בספרות תחת הכותרת "מוכנות לבית הספר" (school readiness), מטרתו לספק למחנכים ולמעצבי החינוך בגיל הרך ידע על התחום ולהצביע על תרומתו האפשרית לתכנית החינוכית לגילים צעירים
-
לינק
התפתחות הכרת מערכת הכתב: האם ידיעת שמות האותיות בגיל הרך מסייעת לרכישת קרוא וכתוב? , מאמר של פרופסור איריס לוין. מבחינה חינוכית, המסקנה המתבקשת היא כי כדאי ביותר ללמד שמות אותיות כבר בגיל הגן. יש לשנות את העמדה הרווחת בקרב אנשי חינוך בארץ כי יש לדחות את הוראת שמות האותיות. ילדים עם ידע כזה יכולים להתחיל לפענח את הצופן של הכתב ויש להם סיכוי מוגבר להצליח ברכישת קרוא וכתוב בכיתה א'.
-
לינק
-
לינק
-
לינק
מחקר זה אינו עוסק בהשוואה בין שיטות קריאה, אלא בהשוואת שני כלי אבחון הבודקים מוכנות לקריאה. האבחונים הם "התנהגות קריאה בספר מוכר" הבודק אסטרטגיות של קורא מתחיל וכלי אבחוני שני הבודק תפיסות וחשיבה הנקרא "מוכנות". לצורך המחקר נבחר בית הספר הדוגל בשיטת השפה השלמה וכל הכיתות עובדות לפי הפילוסופיה של השפה השלמה. מטרת המחקר לבדוק איזה כלי יעיל יותר ויכול לנבא הצלחה או כישלון בראשית לימוד הקריאה. המחקר בודק את תוקף הניבוי של הצלחה בקריאה בראשית הקריאה בכיתה א' לפי מדדים התנהגותיים, איתור מקומו של הילד ברצף האורייני, תוך השוואה למדדים המאתרים בשלות ומיומנויות למידה. (נילי פלטי)
-
לינק
לעניין השפעה רבה על משתנים חשובים רבים בלמידה. המאמר סוקר את המחקר בנושא העניין ומתמקד בעניין בטקסטים עיוניים. מוצגים ממצאי המחקר הרלוונטי. תשומת לב מיוחדת הוקצתה לתרומתו של קול הטקסט לעניין. אפשר לומר על טקסטים הנכתבים "בגובה העיניים" שיש להם קול. כתיבה "בגובה העיניים" היא כתיבה בסגנון ידידותי ושיחתי. סגנון זה הפך באחרונה חביב על כותבי ספרי לימוד לאוכלוסיות מגוונות של תלמידים. המאמר מציג מחקר חדש שבחן את השפעת סגנון הכתיבה "בגובה העיניים" על הלמידה, העניין, אסטרטגיות הקריאה, העדפות הקריאה ומשך הקריאה. הממצאים מראים שסגנון הכתיבה "בגובה העיניים" הגביר את ההתעניינות בטקסט, אפשר קריאה שוטפת יותר והיה עדיף על רוב התלמידים. המאמר כולל גם כמה מסקנות לגבי בכלי המחקר המועדפים לאיסוף נתוני עניין מצביים, לעומת אישיים.
-
לינק
-
לינק
-
לינק
-
לינק
-
סיכום
- 1
- 2