מחקר זה בחן את האפקטיביות של עבודת המעבדה בחינוך למדעים עם מערך מחקר של מבחן מקדים ומבחן שאחרי כן. שישים ושמונה כיתות ט', שכללו 1773 משתתפים, הוקצו רנדומלית לשלוש קבוצות ניסוי ולקבוצת ביקורת. בקבוצת הניסוי הראשונה נלמד נושא הכימיה של העמילן בבית הספר בלבד, בקבוצת הניסוי השנייה נלמד נושא זה רק במעבדה המספקת שירותים למרכז למדעים (Science Center Outreach Lab), קבוצת הניסוי השלישית הייתה מסגרת משולבת שכללה הן ביקור במעבדה והן למידה בכיתה, והקבוצה הרביעית הייתה קבוצת ביקורת (Itzek-Greulich, Heike; Flunger, Barbara; Vollmer, Christian; Nagengast, Benjamin; Rehm, Markus; Trautwein, Ulrich, 2015).

מאמר זה מציג צרוף של שלוש גישות חינוכיות לתרגול מוגבר של מדעני העתיד. שיטות אלה מצרפות מיומנויות שבדרך כלל אינן מוכנסות בשנת הלימודים האקדמית הראשונה. השיטות הן, פתיחת הנושא בהובלת הסטודנטים באמצעות שאלות על גבי הלוח Student-led Blackboard Introduction(SBI), כתיבת מאמר מדעי, תכנון, ביצוע והצגת מודולה מעבדתית עצמאית ( Collins, Eva-Maria S. Calhoun, Tessa R ).

ההרצאה במכללת קיי התחילה עם מצגת שמדברת על בניית טיעונים מדעיים בתחום כדור הארץ בקרב סטודנטים להוראה באמצעות כלים מטה- קוגניטיביים המאפשרים הבנה מעמיקה, המחקר הגדיר מה זה טיעון: טענה מלווה בביסוס, שהרי הנתונים מאפשרים לנסח טענה ואחר מכן צריך הצדקה. המחקר הציג את הקשיים של הסטודנטים במכללות להכשרת מורים בתהליך של בניית טיעון מדעי בתחום כדור הארץ ודן גם בכלים שמאפשרים התמודדות עם קשיים אלה. הוצג גם כן העידיות, תצפיות, ומדידות שבעצם נותנות הסבר, מסקנה ותיאוריה ושתיהן ביחד מהוות סביבתיות הצדקה.

החודש שלפני חנוכה – זמן מושלם לפרויקט של חקר, אז איך מתחילים? הכנת התלמידים לפרויקט חקר בשלושה רבדים: לעודד mindset מתאים לחקר, ידע "מטה-אסטרטגי", מיומנויות ביצועיות. סקירה מועילה של המרצה והמורה ד"ר גילמור קשת בבלוג המרתק שלה.

ספרו של פרופסור T. Mills Kelly (מרצה בכיר ב George Mason University ) אודות הוראת היסטוריה בעידן הדיגיטאלי זוכה לעניין ולשבחים בארה"ב ובעולם. הספר מתייחס בעיקר להוראת היסטוריה בחינוך הגבוה , באוניברסיטאות ובמכללות . נקודת המוצא של הספר היא שהוראת ולמידת היסטוריה בעולם עתיר מידע דיגיטאלי ומקורות מידע באינטרנט מציבה אתגר למורים ולמרצים ומחייבת שינוי בגישה החינוכית. במציאות החדשה ניתן להעמיק את גישת למידת-החקר בכל שלבי הלימוד תוך ויתור על הגישות של צבירת ידע ( T. Mills Kelly).

ניתוח-מטא זה מציג מסגרת עבור הוראה מבוססת חקירה שמבחינה בין מאפיינים קוגניטיביים של פעילות לבין דרגת ההדרכה הניתנת לסטודנטים(Furtak, Erin Marie. Seidel, Tina. Iverson, Heidi and Briggs, Derek C, 2012).

בעוד שקיים מאגר פרסומים העוסקים במטה קוגניציה אישית, המחקר העוסק בקהילות רפלקטיביות, נמצא בתחילתו. מחקר זה יוצר מסגרת לתפיסת מטה-קוגניציה בקבוצות על ידי תיאור מרכיבים רצויים של מטה קוגניציה קבוצתית. מחבר המאמר התמקד בקבוצה של חמישה מורים לפני שהתחילו ללמד קורס בהוראת המדעים, המעורבים בלמידה מאותגרת בעיות (PBL ). המטרה של קורס ה-PBL היתה לעזור לתלמידים לקלוט תפיסות שימושיות שניתן ליישמן להוראה ( Siegel, M ) .

בשיעור המקוון שלפניכם, על חיי היום יום בגטו לודז', תמצאו הצעה לשיעור אקטיבי המשתמש במאגרי המידע המקוונים של יד ושם ובכלים של Google. כלים אלו מאפשר לתלמידים לחפש מידע, תמונות, מסמכים, ועדויות הקשורות לגטו לודז'. השיעור למעשה נותן ללומדים הזדמנות להיות מעין "היסטוריונים" ולנסות ולהתחקות אחרי סיפור של תצלום מהגטו מתוך מאגר התצלומים המקוון של יד ושם. כדי להרחיב את הסיפור ההיסטורי והאישי מאחורי התמונה, התלמידים יופנו למאגרי מידע ועדויות של ניצולים, וכן הם יוכלו לבצע חיפוש במאגר המסמכים והחפצים, ולנסות ולהרכיב את הפסיפס האנושי והקהילתי שמאחורי תצלום אחד.

המחקר הנוכחי הוא חלק מפרויקט של האיחוד האירופי, לקידום החקר בחינוך המדעי והמתמטי בכל רחבי אירופה, PRIMAS 2010, והוא צפוי להשפיע ולגרום לשינוי באמונות והשימוש הוראתי המעשי בכל הקשור ללמידה מבוססת חקר (inquiry-based learning-IBL ) בכיתות מתימטיקה והוראת המדעים ב-12 מדינות באירופה. הנתונים אשר שמשו בסיס לאנליזה של מאמר זה, התקבלו מניסוי פיילוט מוקדם של פרוייקט PRIMAS שנערך בנורבגיה ( Svein Arne Sikko, Ragnhild Lyngved, Birgit Pepin) .

המורה והמחנך דביר קפלן כתב מאמרון מעניין על שילוב מקורות היסטוריים בהוראת ההיסטוריה בביה"ס. כותב דביר : "בתור מורה, הגישה כלפי מקורות היסטוריים מהווה נדבך בעייתי. מחד גיסא, המקורות משרתים את ההבנה של התלמידים ומחזקים את רמת העניין שהם מפגינים בשיעורים. מאידך גיסא, הניתוח של המקורות ההיסטוריים הינו בעייתי מכיוון שהוא מכיל פרשנות רבה של התלמידים ולא תמיד התלמיד מצליח להפריד בין עובדה למסקנה."

המשימה של המרכז הארצי לחקר מקרה במדעים באוניברסיטת באפלו בארה"ב היא לקדם את הפיתוח וההפצה של חומרים ושיטות להוראה בשיטת ה"חקר מקרה". האתר מספק גישה לאוסף אדיר של מקרים, המבוקרים על ידי עמיתים בתחום. המרכז מציע סדנאות וכנס שנתי ועוסק במחקר חינוכי פעיל על מנת להעריך את ההשפעה של השיטה על הלמידה של התלמידים.

כבר כתבנו בעבר בפורטל מס"ע על שיטת ההוראה החדשנית של המורה להיסטוריה יורם חיים ועתה נוכחנו לדעת כי הוא ממשיך בשיטה הוראה חקרנית זו המבוססת גם על בלוג לסיכום החומר ודפי העבודה לתלמידים . כך לדוגמא , הציג המורה יורם חיים בפני תלמידיו את כל ההיבטים ההיסטוריים מזוויות שונות של פעילותן של תנועות הנוער בגטאות של פולין . לאחר מכן נדרשו התלמידים להמשיך להתעמק בנושא ולחקור אותו באמצעות דפי עבודה שקיבלו . בבלוג משולבים גם מקורות ראשוניים ומאמרים לעיון נוסף.

במסגרת שיא של תהליך חקר מדעי רב-תחומי, השתתפו תלמידי כיתות ח' בסניף מטו"ס – מדע, טבע וסביבה של ביה"ס הריאלי בחיפה ב"קמפוס שטח". מדובר בסמינר בן שלושה ימים בנושא "מים חיים בעמק הירדן". במסגרת הסמינר ערכו התלמידים סיורים באופניים בלב הסביבה הטבעית, ביצעו מדידות פיסיקליות וכימיות לחוף הכנרת, חקרו ממצאים מתחת לסלעים, סיירו במפעלי הדברה ובריכות דגים, ולנו לינת שטח במקום. מטרות סמינר השטח הן: קיום למידה משמעותית חווייתית, תוך טיפוח סקרנות, חשיבה ביקורתית ויישום מיומנויות הנדרשות ללמידת חקר, וכן חינוך לאהבת הארץ, טיפוח כבוד לאדם ולארץ.

מורים רבים, במיוחד בתחום הוראת המדעים, שואלים את עצמם את השאלה הבאה: מדוע התלמידים, אף המוכשרים שבהם, אינם מצליחים לשאול שאלות רבות, מגוונות ומקוריות? אחת התשובות לכך היא, שהתלמיד חושב באופן אוטומטי ומציע פתרונות מוכנים המאוחסנים בזיכרונו.לכן, אם התלמיד ילמד לחשוב באופן יצירתי, אזי יוכל בעת הצורך לנטוש את דפוסי החשיבה הקיימים ולשאול שאלות באופן מסתעף. במחקר זה נעשה שימוש בכלי חשיבה שפותחו על ידי חוקרים מתחום החשיבה: Robert J.Swartz , David Perkins. Edward de Bono. הייחודיות של מחקר זה הוא שימוש בכלי חשיבה גנריים להשבחת מיומנות החקר שאלת שאלות בניסוי חקר בכימיה. המחקר נערך בקרב כ – 100 תלמידות במהלך שנתיים. הקניית הכלים לחשיבה יצירתית נעשתה בזמן קצר ( צילה ארן).