כיצד מחנכים את התלמיד לפתיחות מחשבתית ולעצמאות בלמידה? כיצד בונים תרבות למידה ממוקדת-הבנה במציאות הבית ספרית? איזו גישה חינוכית ואיזה ידע מקצועי נדרשים מהמורה בעידן הידע? ספר זה מתמקד במענה לשאלות אלו ולסוגיות אחרות הרלבנטיות לאיכות הלמידה ולהעלאת ההישגים הלימודיים במערכת החינוך ( גילה קאופמן) .

מספר בעיות בשיעורי הבית תוכננו כדי להגביר את המיומנויות של חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית היא תהליך שבו אנו משתמשים כדי לעשות רפלקציה, לגשת ולשפוט הנחות השוכנות בבסיס הרעיונות והפעולות שלנו ובבסיס הרעיונות והפעולות של אחרים. שאלות סוקרטיות הן לבה של החשיבה הביקורתית ומספר של בעיות בשיעורי הבית נשאבות מששת הסוגים של שאלות סוקרטיות של R.W. Paul.

שמש האסוציאציות מאפשרת לימוד בדרך הגילוי. המורים משתמשים ב"שמש אסוציאציות" כדי להעלות ידע קודם, אבל, בסופו של דבר מתעלמים ממנו ואינם משתמשים בו כבמנוף להבניית הידע החדש. יש חשיבות רבה להפעלת התלמידים בדרך של הבניית המידע אחרי הצגת שמש האסוציאציות ע"י פעולות מיון והכללה – חלוקת האסוציאציות לנושאים ומתן כותרות לקבוצות. החלוקה והבניית הידע יכולה להיעשות באמצעות טבלה בה התלמידים מציבים וממיינים את התכנים שאספו עפ"י קטגוריות. בסקירה מוצגים שלבי הוראה באמצעות שמש אסוציאציות ומיפוי מושגי. כמו כן מוצגים בסקירה כלים מתוקשבים באינטרנט היכולים לסייע בלמידה באמצעות שמש אסוציאציות או מיפוי מושגי. עוד בסקירה ניתן למצוא קישורים ודוגמאות לשמש אסוציאציות: דוגמא מתחום הוראת המדעים. עבודה פרטנית: דוגמא למטלה מתוקשבת הדורשת הבניית הידע באמצעות שמש אסוציאציות ( לתלמידי בתי ספר יסודיים). כמו כן , מוצג בסקירה אתר MINDOMO -כלי אינטרנטי, שיתופי, כולל הסבר בעברית.

בפועל, ההתייחסות לפיתוח החשיבה נתפסת על ידי רבים במערכת החינוך, כתוספת לתהליך ההוראה הרגיל. כמו למשל, בהצבת שאלות אתגר בנוסף למשימות הלמידה האחרות, או בסימון משימות לימוד מסוימות כשאלות חשיבה. אמנם, תהליכים אלה יכולים להיות מבורכים. אך דווקא נוכחותם בהקשר אקראי, עשויה להשיג מטרה הפוכה. זאת, משום שהעדר תפיסת החשיבה כתהליך אינטגראלי בתכנון הוראה והלמידה, פוגם בבניית רצף משימות המכוונות לפיתוח מערכי הבנה מגוונים בתהליך ההוראה המתמשך של נושאי הלימוד. מכלול הגורמים, תורם לקיבעון מחשבתי וליזום פתרונות ארגוניים קצרי טווח. לא רק שפתרונות אלה אינם מקדמים פיתוח חשיבה בהוראה, הם אף מסמנים השהייה, בלימה ואשליה של שינוי. מצב זה תורם לשחיקת מורים ולירידת מעמדם החברתי ( מרים קדרוני ) .

חשיבה ברמה גבוהה כרוכה בשימוש בקריטריונים מרובים (הסותרים זה את זה לעיתים קרובות) ובויסות עצמי של תהליכי חשיבה (אי תלות באחרים בכל צעד מחשבתי. קשה להגדיר מיומנויות חשיבה גבוהות, אך ניתן לזהות אותן כאשר הן מתרחשות. חשיבה מסדר גבוה אינה אלגוריתמית ודפוסי המחשבה אינם ברורים ומוגדרים מראש. היא מסתיימת לעיתים קרובות בפתרונות מרובים, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, אך לא קיים פתרון יחיד וברור. חשיבה ברמה גבוהה קשורה במיומנויות של פתרון בעיות, שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות ולקיחת אחריות . התמצית מציגה את סוגי מטלות אופייניות לחשיבה מסדר גבוה שניתן להציג בכיתה ואת ההבדלים העקרוניים בהם.

אתר בריטי המכיל מספר איזורי תוכן מעניינים ושימושיים בתחומי היצירתיות והחדשנות: שיטות ליצירתיות: אוסף מקיף של עשרות שיטות שונות בתחום היצירתיות – פתרון בעיות, העלאת רעיונות, דיון קבוצתי, סינון רעיונות, ועוד. כל שיטה מתוארת באופן תמציתי בעמוד נפרד, לרבות ההקשר שלה, הדרך לבצע אותה, ואיזה שיטות חלופיות ומשלימות קיימות. לדוגמא : SCAMPER (שיטה להעלאת רעיונות), Mind Mapping (שיטה לרישום רעיונות), ו-Delphi (שיטה לקבלת החלטות).

ביחס ללימוד של תחומי הדעת במכללה יש לכותבים שלוש המלצות מרכזיות: א.יש לצמצם באופן ניכר את מספר תחומי הדעת הנלמדים במקביל. ב.יש לשבור את "עיקרון הרצף" בין השיעורים, כלומר להותיר מרחבי זמן פנויים משיעורים פורמאליים במהלך ימי הלימודים ובמהלך שנת הלימודים כולה. ג.המסגרת המארגנת של לימוד תחומי הדעת צריכה להיות "דיסציפלינה פדגוגית" השונה באופייה הן מהמקצוע הבית-ספרי והן מהדיסציפלינה המחקרית. תחומי הדעת הנלמדים על פי דרכה של הגישה השלישית המוצעת על ידי הכותבים נועדו לפתח את היכולת של הלומדים לעסוק באופן מורכב ועמוק יותר בשאלות חשובות, כלומר, שאלות שהתמודדות עמן מקנה לנו הבנה עמוקה של העולם בו אנו חיים ושל עצמנו. חיוני הדבר שהסטודנט להוראה יתנסה במהלך לימודיו במכללה בשורה של התייחסויות לשאלות שכאלה. שתחומי הדעת במכללה צריכים להילמד במסגרת מארגנת חדשה אותה מכנים חברי הצוות "דיסציפלינה פדגוגית". במושג זה כוונתם היא לתפיסה של הדיסציפלינות הקיימות לא כבסיס ליצירת ידע חדש ולא כמאגר של פריטי מידע שאותם יש למסור לדור הצעיר, אלא כפרספקטיבות חשובות להבנה מורכבת של העולם ושל עצמנו, החיוניות לחינוך הקוגניטיבי של צעירים (אמנון כרמון, שרית סגל, דוד קורן, יורם הרפז)

המחקר המוצג כאן הוא מחקר גישוש בין-מכללתי בתחום החינוך לחשיבה ביקורתית שנערך בקרב שתי קבוצות של סטודנטים לתקשורת משתי מכללות לחינוך, "אורנים" ו"אחווה", בשנה"ל תשס"ב. כמחקר גישוש השוואתי, מטרתו לבחון, האם אפשר להסתפק בתכנית ללימודי תקשורת כדי לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה (המבוססת על טיפוח חשיבה ביקורתית), או שיש צורך לשלב הוראה מפתחת חשיבה בהוראת התקשורת? (מירה פוירשטיין)

ניסיון מעניין לעשות שימוש מקורי בכלי החשיבה הפרקטיים שמציעה תורת האילוצים בחינוך. הניסוי נעשה במסגרת קורסי חינוך במכללה להכשרת מורים. במסגרת קורסים אלו נחקר תהליך היישום של כלי החשיבה והשפעתם על הלומדים ועל מנחה הקורס. התוכן הלימודי: הדגמת האסטרטגיה בקורס חלופות בהערכת הישגים, קורס בו נעשה שימוש בשלושה כלי חשיבה של תורת האילוצים. (גילה גלטר)

מחקר זה עסק באי שוויונים אלגבריים. במחקר נבדקו: א. דרכי חשיבה של תלמידים, טעויות שכיחות ומקורותיהן בנושא אי שוויונים. ב. ידע פדגוגי תוכני של מורים על דרכי חשיבה נכונות ושגויות של תלמידים בנושא אי שוויונים. ג. אופן ההתייחסות של מורים לשגיאות בתהליך ההוראה של אי שוויונים. הממצאים במחקר זה מצביעים על התאמה בין הדרכים הנכונות בהן פתרו תלמידים אי שוויונים לבין הדרכים שמורים ציינו כי תלמידים פותרים אי שוויונים אלו. לעומת זאת, בדיווח על שגיאות של תלמידים לא נמצא מתאם בין שכיחות השגיאות לבין התייחסות המורים אליהן. חלק גדול מהשגיאות המשמעותיות שנמצאו אצל תלמידים צוינו על ידי אחוז נמוך של מורים ולעומת זאת מורים רבים הצביעו על שגיאות שנמצאו אצל אחוז נמוך של תלמידים. גם בתכנון ההוראה על ידי שלוש המורות, לא נמצאה התייחסות ישירה לשגיאות של תלמידים (נאוה אלמוג)