המאמר דן בשימוש בסרטוני וידאו בחינוך. מוקד מיוחד ניתן לגישות העיקריות של הוראה בשיטה של חקר מקרה בעזרת סרטוני וידאו (Pai, Aditi, 2014).

תכנית " הכיתה ההפוכה" בנויה במתודה הפוכה מזו הנהוגה במרבית ביה"ס. בשיטה זו הקניית הידע הבסיסי נעשית מחוץ לכיתה, בדרך כלל ע"י סרטי וידאו ושאלוני מבדק קצרים. בפיילוט מודל הכיתה ההפוכה משתתפים כ 20- מורים המלמדים מתמטיקה ב 20- כיתות בחינוך העל יסודי. הניסוי נערך בבתי ספר של רשת אמי"ת בישראל ( נורית רייך, דן בוכניק) .

כחלק מהעבודה היומיומית, מורים נתקלים בקונפליקט ובמחלוקת עם תלמידים, עם הורי תלמידים, עם צוות המורים ועוד. כדי לסייע להתמודד עם קונפליקטים אלו, הוכנו שני סרטונים, שמציגים שתי דרכים שונות להתמודדות עם אירועים המתרחשים במהלך שיעור. בכל סרטון מוצגת גישה שונה, ותוצאה שונה ( משה"ח, גף סטאז' וכניסה להוראה, אונ' בר אילן, ביה"ס לחינוך, הל"ב – היחידה לסימולציה בחינוך, ).

במרכזי הפסג"ה של משרד החינוך מתפתחת בשנים האחרונות גישה מיוחדת ללמידה משמעותית הכוללת התייחסות מושכלת לייצוגים חזותיים בתהליכי הוראה-למידה. הטקסט שלפניכם מכוון ללמידה ולהוראה של מידע בגישות מתקדמות ומכוון ללמידה משמעותית. הוא מבוסס על גישת ההוראה הבנייתית )הידע של הלומד נבנה ולא מועבר(, ועל פרדיגמה של למידה שיתופית )הידע נמצא בתוך השיח בין המשתתפים(. כמו-כן, הוא פונה במשולב להיבטים רגשיים ולהיבטים קוגניטיביים בלמידה ובהוראה ( לימור ליבוביץ) .

נכון, קיימות שיטות למידה עדכניות וחדשניות, למשל הלמידה ההיברידית שפרופ' אורן קפלן מתאר , וטכנולוגיות הלמידה שהולכות ומשתכללות (להרצאה בנושא טכנולוגיות למידה) ועדיין, אני לא ממהרת להספיד את הלמידה הפרונטאלית… יחד עם זאת, אני חושבת שכמה "ויטמינים" יכולים לשפר את איכותה ( עומרית אבנשטיין) .

המומחית לסביבות למידה, לימור לייבוביץ , ערה לדיונים המופיעים מדי פעם בנושא מצגת מולטימדיה (כן להביא מצגת או לא להביא מצגת?) ובעצמה נוהגת להשתמש במצגות לא מעט (כן להביא, אבל גם לקיים הפעלות שונות, וגם- זה תלוי באופן בו המצגת מעוצבת ובידע של המציג- איך להשתמש בה). למורים רבים כיום יש מקרן "ברקו" בכיתה ומחשב עם חיבור לאינטרנט. כדי לתת מענה לצורך הפרקטי הזה- מנסה לימור ליבוביץ להביא את מיטב הכללים והעקרונות ובעצם לעסוק בשאלות-: 1. למה לבנות את המצגת דווקא כך? 2. איך להשתמש במצגת בזמן אמת מול לומדים?

מגע הוא תהליך אינטראקטיבי דו-צדדי שבו כל הממדים – חשיבה, רגשות והנעה כמו גם עשיה(התנהגות) – חשובים וניתן לדמות אותם למגעים פנימיים וחיצוניים בצורה של הספרה 8 , כלומר, שתי טבעות הנפגשות בנקודה מרכזית ((A lemniscate. לפי כל אלה מגע (contact) בין מורה לבין תלמידים הוא שילוב של מגע פנימי וחיצוני בכאן ובעכשיו, אשר מזווית המורה משמעותו מודעות עמוקה ונוכחות ביחס לחשיבה, לרגשות, להנעה ולהתנהגות שלו ושל תלמידיו ופעולה הגורמת לתלמידים לחוש בכך שהמורה מודע להם, וכך מצד התלמידים אל המורה. השתמעויות – ההבחנה בין מגע לבין קשר, נוכחות ומעורבות בסיסית ועשויה לפקוח עיניים למה שמתרחש בכאן ובעכשיו בכיתה. איכות המפגש הרגעי בין מורים לבין תלמידים עשוי להיות ציר מרכזי להשפעות התנהגותיות על תלמידים. ייתכן גם שניתן ללמוד כיצד לשפר את איכות הרגעים הללו בהכשרת מורים ליצירת מגע( Korthagen, F., Attema-Noordewier, S., & Zwart, R.C).

דר' ורד רפאלי מציגה את מושג חוויית ה'זרימה' של הלומד שבו מגיעים לשיאם עניין, ריכוז והנאה. חוויית הזרימה מתרחשת במצב שבו כישורי האדם תואמים את אפשרויות הפעולה. ומתקיים איזון בין הדרישות הנתפסות של הפעילות (האתגר) לבין היכולת או המיומנות הנתפסת על ידי הלומד.נשאלת השאלה באיזו מידה חוויות של זרימה מתרחשות בבית הספר? מחקרים שנערכו בארה"ב ובאנגליה מצאו שחוויות אלה נדירות למדי בקרב תלמידים בבתי ספר (Csikszentmihalyi & Larson, 1984; Lumby, 2011). גישת הלמידה הנפוצה בבית ספר היא ברובה פאסיבית, אינדיווידואלית, וכרוכה בפעילות המכוונת על ידי המורה, בעיקר, תוך כדי הוראה פרונטלית ( ורד רפאלי)

'מרגע שיש לנו מיומנויות בסיסיות אנחנו מתחילים את שלב הלמידה האמיתי, זה השלב בו אנחנו לומדים מאחרים, מאלה שנוטעים בנו השראה.השראה היא כלי לימוד משמעותי בעיצוב האישיות שלנו, השראה המובילה להשפעה. ההשראה באה מהורה מרתק, מחבר מעניין, ממורה מדהים, מסופר או בימאי, ממוזיקאי או איש עם ניסיון חיים עשיר ומעניין. אנחנו מקבצים השראות כל ימי חיינו ולעיתים אנחנו מעתיקים את התנהגות האדם שיצר לנו השראה ( עופר ברייר) .

המאמר מתאר התנסויות של מחקר איכותי בלמידת מורים מחידוש ההוראה של עצמם. ממצאים מרכזיים: בשלב שבו מורים הכנסת חידוש בפועל היא בדרך כלל יוזמה חיצונית(משרד, מנהל) ולא פנימית של המורה עצמו; רק במקרה אחד החידוש היה ביוזמת המורה, וגם שם היה ביטוי של מעורבות גבוהה של ההנהלה; הכנסת חידוש ע"י המורה גורמת לרגשות מעורבים של התלהבות וסבל; ראיונות רפלקטיביים או משוב (עם חוקר, עם עמית ועוד) מזמנים עימות עם השקפות ואמונות עצמיות כמו גם העמקה והעשרה של חזון חינוכי; אין בהכרח קשר ישיר בין למידה ברמה אישית לבין למידה ברמה מערכתית; למחקר היו תרומה תיאורטית ותרומה מתודולוגית ( tam, M., Miedema, W., Onstenk, J., Wardekker, W., & ten Dam, G ).

סקירה מועילה של שיר (בוים) שוורץ על חשיבות הסיכום המכון במהלך שיעורים או קורסים בלמידה מתוקשבת. סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון:לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד. הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום אקטיבית. כדאי לזכור,כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה…