הגב' נסרין זערור מלמדת את מקצוע מוט"ב בבית-ספר תיכון בדרך מאתגרת ומעוררת עניין . היא חושפת את התלמידים לנושאים מעניינים וחשובים לדוגמה, הקרינה, מחלת הסרטן, האנרגיה, הסביבה ועוד בתחילת כל שיעור היא מקשרת את הנושא לאירוע אקטואלי וכך נוצרת אווירה של עניין. בנוסף היא מנסה לגוון את דרכי ההוראה. דוגמא נוספת לדרכי הוראה היא הלמידה סביב המשחק הלימודי. בשנה האחרונה פיתחו התלמידים משחקים לימודים מאוד מעניינים ועניינו את כל התלמידים האחרים. מה שהעלה בקרבם את הדימוי העצמי שלהם. מאמר וראיון עם המורה נסרין זערור מתוך כתב העת מוט"ב כעת, גיליון מס' 6, תש"ע, 2010.

מסמך הנחייה של משרד החינוך מחודש אוגוסט 2010 לגבי מטרות ודרכי הוראה הנדרשים ע"י המורים כיום בכיתה מבחינת הבניית הידע ומבחינת פיתוח החשיבה. על מנת לחזק את יכולת ההשוואה של תלמידים ואת היכולת שלהם להעביר תבניות חשיבה המאוזכרות במסמך זה לתכנים אחרים, על המורה להיות ער לתכנים מתאימים נוספים (חלקם מחיי היומיום וחלקם מתחומי תוכן נוספים), בהם יוכל לחזור ולתרגל עם התלמידים את יכולת ההשוואה שרכשו. דיון מטה-קוגניטיבי שיעסוק בעקרונות ההשוואה ובהיבטים הכלליים שלה יסייע אף ליכולת ההעברה. במסמך מובאות דוגמאות שונות.

במהלך שני הדורות האחרונים פיתחו המורים לסוציולוגיה עשרות דרכים להוראת נושאי הלימוד ומאות רבות של מערכי שיעורים ופעילויות למידה הוראה. אחד מן היסודות המגבירים את העניין בלמידה הוא הגיוון. הרשימה שהכין ניסן נוה אמנם מיועדת למורים המלמדים סוציולוגיה בבתי ספר תיכוניים , אך היא רשימה יעילה לכלל המורים המלמדים במערכת החינוך ויכולה גם להציע רעיונות לפרחי הוראה במוסדות להכשרת מורים. ראוי לבחון את התאמתה של דרך ההוראה לנושא הלימוד, לשלב בלמידה ולמאפיינים של אוכלוסיית הלומדים וכן להפעיל מעת לעת עיקרון של ש"ש (שובר שגרה!). הרשימה פורסמה בבלוג של ניסן נווה.

פרופסור גרגורי מוזס , פרופסור לפיסיקה הנדסית באוניברסיטת Wisconsin at Madison זכה לדברי שבח בזכות יוזמתו לשנות מהיסוד את הפרדיגמה הקיימת של "הרצאות-שיעורי בית" בקורסים שהוא מלמד. במקום לצפות בהרצאה של המרצה בקורס ולבצע מטלות אחרי כן מחוץ לכיתה , הסטודנטים נדרשים לצפות בזמנם הם בהרצאות המוקלטות של המרצה באינטרנט. בהגיעם לאוניברסיטה לשיעור הופכת הכיתה להיות מעבדה ללמידה פעילה שבה הסטודנטים מנסים לפתור בעיות על יסוד ההרצאות המצולמות שצפו בזמנם החופשי בבית. כל התהליך הזה מתחולל בהנחיה ישירה של עוזרי הוראה ופרופסור מוזס עצמו בכיתה העוברים בין הסטודנטים ומנסים להנחות אותם ולסייע בפתרון הבעיות. בצורה כזו הלמידה היא פעילה ושיתופית והמרצה לומד להכיר יותר מקרוב את הסטודנטים באופן אישי .

במרבית הקורסים הנערכים במכללות ובאוניברסיטאות קיימת מתכונת מסורתית של הגשת תרגילים, פרויקטים וכדומה. בדרך כלל, הידע המופק בקורס מצטבר במגירה של המרצה ולעתים במגירה הפיזית או הקוגניטיבית של הסטודנט. יש מרצים המנסים לשנות מתכונת זו בלמידה ויוצרים בלוג קבוצתי משותף לסטודנטים ולמרצה בו מועלים הפרויקטים ועבודות החקר. הבלוג "עבודת כיתה" הוקם ע"י המרצה ד"ר הדס וינברגר, מרצה וחוקרת במכון הטכנולוגי חולון . הבלוג הזה מציג ומתאר עבודות סטודנטים במחלקה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון. מטרות (התוצרים): 1. פיתוח תכנים בעברית, 2. גיבוש עצמי למידה וסביבות למידה מבוססות טכנולוגיות ווב. 3. המחשת יכולת – כמו גם תיאוריות ומתודולוגיות מהספרות (גם פרסומים של המרצה הפעילה כאן) ראו לדוגמא: מבחר עבודות בנושא ספריות דיגיטליות, מציאות מועצמת, וויקי ועוד ועוד). מעיון וקריאה בבלוג "עבודת כיתה" נראה כי הוא הפך לבסיס ידע שיתופי של הקורס כאשר עבודות החקר הופכות לנחלת הכלל ומעמיקות את הידע של הלומדים.

סקירת ביקורת בבלוג של ד"ר אריה קיזל אודות ספרה החדש של ד"ר מירה קרניאלי, סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה. הספר החשוב מבקש להחריג את תפקידו של המורה/מחנך מהוראת המקצוע בגבולות הכיתה אל עבר רוחב יריעה שהוא שלם ומלא יותר. קרניאלי עצמה כותבת כי "הצורך להטיל ספק, לשאול שאלות, ללמוד, לחשוף, לגלות, במקום לתת מיד תשובות שלעיתים אינן מוסמכות דיין, יסייע בחיזוק אישיותו של המורה כאדם אכפתי, רגיש וקשוב, המכיר במגבלות הידע שלו ומתוך כך מוכן ללמוד כדי להגיע למיצוי של הידע". ספרה של קרניאלי שיצא בהוצאת רמות-אוניברסיטת תל אביב מבקש להתמודד עם אחת השאלות המרכזיות של ההוראה: מה הם אותם רכיבים שיהפכו את המורה מעוד מורה, למורה משמעותי?

המחבר הוא מחנך, החולק עם הקוראים שבע אסטרטגיות, שאותן למד במהלך שנותיו כמחנך. הוא מתאר שבע אסטרטגיות שמטרתן להניע את התלמידים ללמוד ולעורר אותם להשתתף בשיעורים בכיתה. Tarte Justin הוא מורה , מחנך ומומחה ללמידה בבתי ספר במדינת מיזורי בארה"ב , הבלוג שלו נחשב כמקור השראה למורים ולמחנכים ברחבי ארה"ב . (Justin Tarte, 2010).

עופר ברייר , מאנשי החשיבה המבריקים בארץ, מצביע על מערכת החינוך של דרום קוריאה שעברה מהפך תוך 20 שנה. " לפני 20 שנה , האנשים בדרום קוריאה גידלו אורז, עד שקם הנשיא שהחליט לעשות מהפיכה במערכת החינוך, השקיע תקציב מטורף והפך את דרום קוריאה למעצמה בתחום המדעים והטכנולוגיה". בניגוד לתפישה המקובלת, שמאמינה כי כישרון הוא דבר מולד, נקודת המוצא של עופר ברייר היא שכישרון הוא דבר נרכש שניתן לייצרו בצורה סינתטית, באמצעות עשרות אלפי שעות עבודה. השיטה שלו דוגלת בלימוד 22/8 . כלומר, 22 דקות לימוד ו-8 דקות הפסקה. בדרך זו שומרים על מקסימום ריכוז ותפוקה. בנוסף, השיטה שגיבש מבוססת על "חקירה וגילוי" ולא על "למידה ושינון". גילויים חדשים גורמים לילדים לרצות עוד. בצורה כזו , גם למורים יהיה פתאום הרבה יותר מעניין. למרות הרעיון לקדם את השיטה שלו בישראל , ברייר עדיין לא מצא בארץ אוזן קשבת, לעומת זאת , יועץ החינוך של הנשיא אובמה שמע אודות השיטה החדשה וזימן אותו לפגישה דחופה בוושינגטון.

ראויות להערכה כמה מורות בארץ אשר מנסות לעורר עניין ומוטיבציה בקרב תלמידים באמצעות שילוב המשחק בלמידה. אחת מהן היא רותי בן-ישי , מורה ומחנכת המתמחה בעלת ידע רב וניסיון בהפעלות ממוחשבות באמצעות מחשבים ניידים והפעלות מתוקשבות בפרט. כך לדוגמא היא מדווחת בבלוג שלה על הפעלת תלמידים בפעילות משחקית בכיתה. "אתם מחברים את המשחקים". עליכם להתארגן בזוגות, כל זוג בוחר איזה משחק הוא מכין לכיתה. המשחק צריך לעסוק כמובן בתכנים אותם למדנו במהלך השנה. בשיעור הבא – נפעיל את המשחקים אצלנו בכיתה. " מורה נוספת הראויה להערכה היא אילנה מבית הספר תל-נורדאו בתל אביב , אשר הבלוג הייחודי שלה מדווח באופן שוטף על פרויקט שילוב המשחק בלמידה אותו יזמה בביה"ס.

המחקר החינוכי מוצא בתהליך שאילת השאלות אמצעי חשוב לטיפוח ופיתוח חשיבה וכישורי למידה. מחקרים מצביעים על קשר בין שאילת שאלות להישגים לימודיים, לזכירה, להבנת הנקרא, למיומנויות חשיבה בכלל ולחשיבה יצירתית וביקורתית בפרט. אחת הדרכים להביא ללמידה משמעותית, במיוחד במציאות המשתנה שבה אנו חיים, היא לזמן ולעודד שאילת שאלות. תהליך כזה התרחש כמעט מבלי משים וכחלק אינטגראלי מתהליכי ההוראה-למידה בקורס "פדגוגיה עדכנית במציאות משתנה" שמטרתו הייתה לבחון תהליכי הוראה-למידה-הערכה במציאות משתנה תלוית הקשרים תרבותיים ואינטלקטואליים רחבים ותוך זיקה לרלוונטיות שלהם, ולנתח את השפעת המציאות המשתנה על תהליכים אלה ועל הנגזר מהם, כמו גם להגדיר מהי פדגוגיה במקביל להגדרת המאפיינים של מציאות משתנה ובחינת יחסי הגומלין ביניהן. ההוראה בקורס הייתה מושתתת על העיקרון הבסיסי הטוען ללמידה על-ידי שאילת שאלות שמעלים הלומדים ( וגנר-גרשגורן איריס).