ניתן לומר כי מהרבה בחינות אנו מתייחסים לכלים הטכנולוגיים שסביבנו כהרחבה של יכולתנו לזכור. לעתים תכופות אנו אף מוותרים על הניסיון לזכור דבר מה מראש ומסתמכים על אותם אמצעים. אולם, בעשותנו כן אנו מתעלמים משני דברים חשובים. ראשית, הזיכרון האנושי אינו זיכרון טכני אלא סיפורי. הוא כולל סיפור מקרה, ריחות, טעמים ורגשות. בהיותו כזה הוא תורם לשזירה של זיכרונות ברשת קישורים המאפשרת שליפה לא רק של פרט כזה או אחר אלא לראייה של מצב נתון באופן רחב יותר תוך גישה בלתי אמצעית למספר רב של חוויות בו זמנית. בהיותו רשת זיכרונות רב חושית וסיפורית, ומתוך יכולתנו להסתמך על פריסה של חוויות וזיכרונות בו זמנית, הזיכרון הוא בסיס למחשבה שלעתים מפתיעה אותנו דווקא בשל היותה תוצר לא לוגי, מחוץ לקופסה ( נדב בדריאן)

כמה תובנות בעקבות צפייה חוזרת בסרט התיעודי "המורה אירנה": סרט דוקומנטרי על מורה היכולה לשמש מודל לחיקוי , על מלאכת ההוראה המורכבת והמפרכת , על הילדים, הסביבה, ההורים. סרט שיכול לשמש כחומר הדרכה לפרחי הוראה וסטודנטים להוראה במכללות להכשרת מורים . המורה אירנה מלמדת בביה"ס גונן בשכונת הקטמונים בירושלים. הורים הטרודים בבעיות פרנסה ויש להם מספר ילדים לא מצליחים לעודד ילד לשבת וללמוד ברצינות. מדוע המורה אירנה מעוררת השראה ? היכולת להציב גבולות, לייצר מסגרת והרגלי למידה ובו בזמן להעניק כל כך הרבה הכלה ואהבה. היא הקפידה לתת כבוד ואהבה לתלמידיה ודרשה לנהוג כמוה, לדרוש מהם כבוד ואהבה. לסיכום , חינוך זה קודם כל הצבת גבולות ואירנה מציבה גבולות ועושה זאת בתבונה רבה ואהבה גדולה ומשיגה תוצאות מדהימות בילדים שאף אחד לא משקיע בהם

מחקר זה בוחן תכנון שיתופי כאסטרטגיה הלוקחת בחשבון את התפיסות של התלמיד לגבי תכנון מחדש של הלמידה. הפגישות לתכנון השיתופי נערכו במסגרת בית הספר התיכון בין קבוצות של מורים ושל שבעה תלמידים השותפים לתכנון . פגישות אלה זיהו שינויים כיצד לשפר את תהליך החינוך הרגיל (Konings, Karen D; Brand-gruwel, Saskia; van Merrienboer, Jeroen J; G).

המחבר סוקר את הספר "Teaching methods that really work! Evidence based methods of instruction" מאת Heckler, J.B בהוצאת World Literacy Initiative. המטרה של World Literacy Initiative (שנוהל על-ידי Jan Heckler) היא לסייע למדינות מתפתחות לגייס ולפתח משאבי למידה נכונים, אך גם מורים ומורי מורים במדינות מפותחות יכולים ללמוד מספר חשוב זה. הספר כולל ששה פרקים המחולקים לשלושה חלקים שנערכו בזהירות ברצף כדי ללמד, לשלב ולסקור את המרכיבים העיקריים של שיטות הדרכה מבוססות עובדות (evidence-based methods of instruction). הספר מתוכנן לשלב פרקטיקות רבות המבוססות על עובדות שקיבלו תימוכין ( Hursh, Dan).

מאמר זה מנסה לספק תמונה ברורה יותר לגבי למידה מאותגרת בעיות (PLB). המחבר בוחן את פרקטיקות היישום הנוכחיות של למידה מאותגרת בעיות (PLB) ומזהה את המשתנים המבלבלים שעשויים לשחק תפקיד לגבי תוצאות מחקר סותרות או בלתי עקביות בלמידה מאותגרת בעיות (PLB).

המחברת מסבירה את השימוש בכיתה ההפוכה. הכיתה ההפוכה היא ההפך מההוראה המסורתית. במקום שההרצאות יינתנו בכיתה והמשימות ייעשו בבית, מתרחש ההיפך. התלמידים צופים בהרצאות בבית, באמצעות סרטי וידאו או פודקאסטים, וזמן השיעור בכיתה מוקדש לפרויקטים או למשימות המבוססים על הידע הזה (Wright, Shelley, 2011).

הדמיות ועצמי למידה באו לענות על הצורך שהתלמידים יהיו מעורבים ושותפים בחוויית הלמידה. כל עצם למידה מהווה יחידת לימוד קצרה וממוקדת. הדמיה ממוחשבת מתארת תהליך טבעי או מעשה אדם, היא מאפשרת לתלמידים להיות שותפים בהפעלת ההדמיה . הם יכולים לחזור על הפעולה מספר פעמים ובהדמיות משוכללות יותר יכולים לתת בכל פעם נתונים שונים ולראות מה קורה. כאן התלמידים קובעים את הקצב ומספר הפעמים של ההפעלה.

מחקר זה משווה את התפיסות של תכנון שיעורים אפקטיבי, שנאספו במשך שלוש שנים מקורס בשם "שיטות לביה"ס התיכון" (Methods of Secondary Education) שנלמד ב- New York State institution שקיבל הסמכה מה-NCATE. רשימות של אנקדוטות, הקלטות וידאו של שיעורים של פרחי הוראה וראיונות עם מורים חדשים (novice teachers) חשפו שש מלכודות נפוצות שמורים נופלים לתוכן בעת פיתוח ראשוני של חוויות הלמידה. מתוך מטרה להכליל ממצאים אלה למורים ברמות ניסיון שונות, המחברים ראיינו מערך של פרחי הוראה הנמצאים בשנת הוראה ראשונה או שנייה, תוך שהם מחפשים אחר המאבקים הנפוצים בעת תכנון השיעורים ( Karrie A Jones, Jennifer Jones, Paul J Vermette).

מפת מושגים היא תיאור חזותי ותמציתי של מושגים, שיש ביניהם קשר לוגי. המפה מורכבת ממושגים, וביניהם חיצים המתארים את הקשרים בין המושגים. השימוש במפת מושגים מאפשר לימוד משמעותי של החומר הנלמד, וניתן לפתח בעזרתו את החשיבה הביקורתית ואת היצירתיות של הלומדים. כמו כן, ניתן להשתמש במפת המושגים ככלי מהימן להערכה של הישגי התלמידים, בניגוד למבחנים האובייקטיבים הנהוגים במערכת החינוך. בסקירה ניתן לקרוא על סוגים שונים של מפה מושגית , מאפיינים דידקטיים של מפה מושגית ודוגמאות למפה מושגית בחינוך.

אילו יכולות מתמטיות חייבות להיות למורה כדי ללמד את המקצוע היטב? שאלה זו הוכחה כקשה לחקירה. נקודת מבט עכשווית טוענת שהידע במתמטיקה של המורים "נותר בתוך הכיתה אלא אם כן הוא לווה ברפרטואר עשיר של ידע מתמטי ומיומנויות הקשורות ישירות לתכנית הלימודים, להוראה וללמידה של התלמיד". לרוע המזל, אין קונצנזוס לגבי "הידע והמיומנויות" שעשויים להפעיל את המורים למתמטיקה לשלב את הידע המתאים. קיימות שתי פרספקטיבות, אך אף אחת מהן לא לוותה בבסיס מחקר שמאפשר טיעונים חזקים לגבי הפרקטיקה. רוב המחקרים העכשוויים מתמקדים בידע המפורש של התוכן של תכנית הלימודים ובאסטרטגיות למידה. ניתן להעריך ידע כזה ישירות דרך תצפית, ראיון או מבחן כתוב, עם דגש מחקרי מקביל על התכנים הפורמליים של תכניות להכשרת מורים. אסכולת חשיבה ה שנייה, שהוצגה כאן, היא שרוב היכולות החשובות נוטות להיות יכולות טקטיות וסמויות מבחינה קוגניטיבית כמו מיומנויות המעורבות בנגינת פסנתר בקונצרט, מיומנויות שנלמדו אך לא בהכרח זמינות בתודעה. ברגעים מתאימים יודעים המורים היעילים כיצד לשלוף ידע זה וליישמו הלכה למעשה בכיתה (Brent Davis)

נושא המשמעת מהווה מקור דאגה למורים, ולעתים נוגד את האידיאלים שבשמם מורים בוחרים במקצוע ההוראה. ואכן, כבר בשלב מוקדם בדרכם המקצועית מגלים המורים כי כחלק מתפקידם עליהם להשתמש באסטרטגיות של פיקוח על המשמעת, וזאת באמצעות דרכים שתעוררנה מוטיבציה בקרב תלמידיהם להתנהג בדרכים הולמות. מחקר גישוש זה נועד לבחון את נטייתם של מורים מתחילים בנושא ניהול כיתה בקשר לגישת "התלמיד במרכז" מול גישת "המורה במרכז". המחקר התמקד בשאלה: אם מורים מתחילים מבטאים נטייה לגישת ה"תלמיד במרכז" או לגישת "המורה במרכז"? מורים מתחילים משתמשים בגישה המפקחת לגבי נושאים הקשורים בשליטה ובאלימות. אולם בנושאים הקשורים ליחסי מורה-תלמיד, אמון בתלמידים, משמעת והוראה, המורים נוטים לגישה ההומניסטית ( טימור, צפי).

איכות ההוראה היא המפתח לקידום ההישגים הלימודיים, הערכיים והמוסריים בבית הספר. מורים איכותיים הם מורים אפקטיביים ומעוררי השראה, הלהוטים לשוחח על הכשלים שהציגו במהלך ההוראה ולשנות את דפוסי ההוראה שלהם. שינוי בדפוסי ההוראה הוא דרישה מרכזית כדי ליצור שיעורים אפקטיביים, להעלות את רמת ההישגים ולהגביר את תחושת ההצלחה והמסוגלות של כלל התלמידים. מאמר זה מעלה מספר תובנות מרכזיות מתוך חדר הכיתה. ניתוח התנהגויות ההוראה מאפשר הבנה ראשונית של חלק מהן והתמקדות בשימור או בשיני הנדרש. המאמר מתבסס על מאות תצפיות הוראה שנערכו בעשר השנים האחרונות בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים ברחבי הארץ ( גוטרמן, קובי).

מחקר בארה"ב אשר חקר את הסוגיה של הנעת שינויים בפרקטיקות ובאמונות של מורים לגבי למידת המתמטיקה במהלך שיתוף פעולה בן תשעה חודשים. המחברים חקרו דפוסים של שינוי באמונות ובפרקטיקות לגבי הנעה במתמטיקה בקרב שלושה מורים בבתי ספר מסוג חטיבות ביניים במהלך פרוייקט התפתחות מקצועית בן שנה בשיתוף עם חוקר באוניברסיטה. התוצאות משקפות את החשיבות של הצבת אסטרטגיות ההנעה בהוראת תחום התוכן ובמתן תמיכה מתאימה לשינוי קונספטואלי של המורה. המחברים בוחנים הן את ההסברים האישיים והן את ההסברים ההקשריים עבור שינוי פרקטיקות הוראה וכן מכשולים לגבי שינויים כאלה ( Kristen Bogner Warzon , Andrea Christensen , Julianne C. Turner ).