דו-קיום
מיון:
נמצאו 4 פריטים
פריטים מ- 1 ל-4
  • סיכום

    פרק זה מציג ממצאים מראיונות שנערכו עם צעירים וצעירות בני העדה האתיופית שגדלו בישראל. הממצאים מלמדים על כך שהצעירים עסוקים בשאלות של זהות. הם רואים את זהותם האישית כמורכבת מזהויות מרובות. תשובותיהם בראיונות חושפות את התמודדותם לא רק עם ההגדרה העצמית ותכניה, אלא גם עם חוויותיהם בקבוצות השייכות – במשפחה, בקהילה האתיופית ובחברה הישראלית.

  • תקציר

    מאמר זה בחן את הערכים, האמונות, התגובות וההשפעות של בני אדם שזהותם חצויה בין תרבות מערבית לבין תרבות אסיאתית. נמצא שבני אדם דו-תרבותיים נושאים עמם זהויות כפולות שמנחות את דפוסי הפעולה שלהם בהתאם למצבים בהם הם נתקלים. האנשים הללו מסוגלים להשתמש בנקודות החוזק של כל סט ערכים תרבותי כדי להתמודד טוב יותר עם סיטואציות מורכבות.

  • תקציר

    בתי הספר היסודיים קשת באשדוד ובית הספר החדשני למדעים בדליית אל כרמל מקיימים פעילות ייחודית של למידה שיתופית מקוונת. מטרת המיזם היא לחשוף תלמידים משני בתי הספר לתרבות ולמורשת של האחר ובכך לעודד היכרות מעמיקה, הבנה, קבלה של האחר וחיזוק האחדות. נושא הלמידה שנבחר הוא חגים, תרבות ומורשת של שני המגזרים.

  • לינק

    תיאור המקרה שלפנינו עוסק בשני ימי זיכרון לאומיים: יום הזיכרון הישראלי ויום הנכבה הפלסטיני כפי שהם מצוינים בבית-ספר דו-לשוני בישראל, "צומח". יום הזיכרון הוא אחד הימים המורכבים ביותר בבית הספר, והוא מגלם בתוכו את שיאו של העימות הלאומי בין שתי הקבוצות. מטרתה של עבודה זו לזהות היבטים של זהות לאומית הבאים לידי ביטוי במהלך הימים האלה ולבחון אם המפגש בין קבוצות הלאום בבית הספר מחריף את הקונפליקט ואת הפערים בזהות, או יוצר זהות דיאלוגית מורכבת יותר. בית הספר מעניק מקום לנרטיבים של שתי הקבוצות ולזהות הלאומית של שתי הקבוצות. על אף הקונפליקט בין הנרטיבים, יש תחושה של שותפות והיא מובילה לתקווה לחיי דו-קיום במדינת ישראל. אולם נראה שהקרבה מושגת על ידי הימנעות של הצד היהודי מדיאלוג משמעותי עם הצד הפלסטיני על הזהות הלאומית. לאור זאת עולה השאלה עד כמה, אפילו במסגרות כמו בית-ספר דו-לשוני, אפשר לקיים דיאלוג מסוג זה ( חביב-ברק, איילה, צבי בקרמן ויורם בילו).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין