-
סיכום
התמיכה בהקמת בתי ספר קטנים ואוטונומיים בארה"ב גדלה באופן משמעותי בעשור האחרון בארה"ב בעיקר מבחינת תחומי ההתפתחות של החינוך העירוני (urban schooling). כמעט בכל הערים הגדולות בארה"ב הוקמו בעשור האחרון בתי ספר קטנים בעיקר ביוזמת גורמים המגזר הפרטי או תנועות חינוכיות פרוגרסיביות קהילתיות. המאפיינים של בתי הספר הקטנים הללו הם השתלבות עם הקהילה המקומית ,פעילות חברתית ענפה, אוטונומיה רבה למורים ועוד. הביקורת כלפי יוזמת בתי הספר הקטנים אינה ערכית אלא מצביעה על אסטרטגיות ההוראה בהן נקטו. המחקר הנוכחי מבוסס במידה רבה על ניתוח תוכן שיטתי של פרסומים , מאמרים וחומרים מקוונים ומודפסים הנוגעים ליוזמת הרפורמה להקמת בתי ספר קטנים בארה"ב. הממצאים מצביעים על שורשים תרבותיים של תנועת רפורמה חיובית ונחושה המחפשת לעתים בצורה נוסטלגית לחזור למודלים חינוכיים של העבר אך גם מונעת מהאמונה של גורמים במגזר הפרטי המנסים לנתק את בתי הספר מהשליטה המרכזית של מוסדות שלטון, כלומר, יש בהתעוררות התנועה להקמת בתי ספר קטנים בארה"ב גם גוון מסוים של אידיאולוגיה בהפרטת החינוך לטובת הקהילה והיחיד ( Judith Kafka)..
-
לינק
ויכוח נוקב מתנהל בשנה האחרונה באנגליה לגבי גודל הכיתה בבי"ס. המורים, ההורים וגורמים שונים ברשויות המקומיות מצדדים בהקטנת גודל הכיתות בבתי הספר באנגליה. חוות דעת של מומחים בריטיים להערכה חינוכית מטילה ספר ביתרונות הפדגוגיים של המהלך הנדרש להקטנת הכיתות. פרופ' Dylan Wiliam ממכון החינוך באוניברסיטת לונדון סבור כי הכנסת שיטות הערכה רציפות לכיתות תאפשר למורים לקדם את התלמידים יותר מאשר הקטנת גודל הכיתה. פרופ' ויליאם אשר דיבר בכנס חינוכי מרכזי באנגליה סבור כי מורה אשר מצליח לעקוב באופן שוטף אחר התקדמות התלמיד בכיתה ונותן לו משובים מתאימים לאורך השנה יכול להועיל יותר מאשר מורה המלמד בדרך סטנדרטית בכיתה לימוד קטנה. התועלת של מעקב המורה, העידוד והמשוב שהוא מקנה לתלמיד במהלך רציף זה עולה על התועלת של כיתה קטנה. עם זאת, המחקרים שמצטט פרופ' ויליאם ממליצים להקטין את הכיתה בעיקר בכיתות א' וב', שם היקף התלמידים צריך להיות 15 תלמידים. בשיטה שמציע פרופ' ויליאם חשובה יותר מכל איכות המורים ולכן, לדעתו יש להשקיע יותר באיכות המורים ובפחות בהקטנת הכיתות.
-
תקציר
ההיערכות העיקרית של הרפורמה בבתי הספר התיכוניים בני יורק היא הקמת בתי ספר תיכוניים קטנים שם. מאז שנת 1993 מספר בתי הספר התיכוניים בניו יורק הוכפל בעיקר עקב הסבת ספר תיכוניים קיימים לבתי ספר קטנים וגם כתוצאה מהקמת בתי ספר תיכוניים קטנים חדשים. ההבטחה שנושאים בתי הספר הקטנים בני יורק היא סביבה חינוכית תומכת וצמיחה של התלמידים וגם המורים. בחלקן הוגשמו הבטחות אלו בבתי הספר הקטנים בניו יורק בעיקר לאור העובדה כי תלמידי החינוך המיוחד לא מגיעים בדרך כלל לבתי ספר אלו והיחס בין מספר הלומדים בכיתה והמורה גבוה מבתי ספר אחרים. עם זאת מבחינת שיטות ההוראה יש מקום לשיפור , בעיקר שיטות ההוראה שהופעלו בהצלחה בבתי הספר התיכוניים הגדולים . מעבר לכך, הרחבת המודל של בתי ספר תיכוניים מעבר לניו יורק כרוך במשאבים כלכליים לא מבוטלים שיהיה קשה לגייס אותם במקומות אחרים (Patrice Iatarola, Amy Ellen Schwartz, Leanna Stiefel & Colin C. Chellman ).
-
מאמר מלא
מחקרים אודות גודל בית הספר משתנים כל הזמן. מחקרים שנעשו לפני 30 שנה ויותר הצביעו לטובת בתי הספר הגדולים. כיום, המחקרים בעשור האחרון מצדדים בהקמת בתי הספר הקטנים יותר. אחד הגורמים המשפיעים על הצלחתם של בתי ספר קטנים הוא ביכולתם לטפח קהילות מקצועיות של מורים הסוככות תחת מנהיגות פדגוגית בעלת חזון. בעוד שבתי הספר הגדולים נוטים לחוסר יחס אישי, וניכור, בתי הספר הקטנים מסוגלים ליצור קשרים קרובים, קהילות גמישות ועומק פדגוגי של הליכי הלמידה. החוקרים חלוקים ביניהם לגבי גודלו של בית ספר הרצוי מבחינת ההיקף, אך בשנים האחרונות קיימת הסכמה עקרונית כי גודל שכבת הלימוד אינו צריך לעלות על 100 עד 150 תלמידים. מחקרים מציעים כי מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים לא יעלה על 300-400 וכמות התלמידים בבתי הספר התיכונים צריכים לנוע בין 400-800. (עמי סלנט)
גודל בית ספר
מיון:
נמצאו 4 פריטים
פריטים מ- 1 ל-4
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין