הסיבות למשבר בהוראת ההיסטוריה אינו הקיצוץ בשעות ההוראה של ההיסטוריה (אשר נלמדת שעתיים בשבוע מכיתה ו' עד י"ב ולפעמים אף יותר בניגוד לאזרחות הנלמדת שעתיים בשבוע רק מכיתה ט') ובוודאי אינו הוראת האזרחות אלא הדרך שבה בנויה תוכנית הלימודים בהיסטוריה והאופן שבו מתנהלים תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה בהיסטוריה. אלה כפופים לתוכנית לימודים מיושנת המנתבת את התלמיד לשנן באופן טכני ובלתי קונטקסטואלי תאריכים, שמות ואירועים. הדבר בא לידי ביטוי בבחירה של גיבורים מסוימים מאד ופרקים מסוימים עוד יותר במטרה לעצב זיכרון קולקטיבי מסוים. תוכנית הלימודים אינה מעודדת לחשיבה רחבה וללימוד של ידע-עולם מקיף אשר חלילה יאפשר לתלמיד הישראלי לראות את עולמו, גם היהודי, גם הציוני וגם האוניברסאלי ( אריה קיזל) .

במסגרת הפרויקט של המכללה האקדמית נתניה קיים " מרכז תקשורת הוגנת " שלושה קורסים סמסטריאליים ניסויים לסטודנטים מתקדמים, יהודים וערבים, במכללה האקדמית נתניה ובמכללות להכשרת מורים אורנים ולוינסקי בשנת הלימודים 2010-2011 . מדריך זה הוא תוצאה של לקחי הקורסים הללו. מטרתו לסייע למורים ולמרצים לקיים סדנאות, שיסייעו לתלמידים להבין את תפקודה של התקשורת בסיקור קונפליקטים וביניהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהקנות מיומנויות חיוניות לצריכה מושכלת וביקורתית של תקשורת ( לאה מנדלזיס , מירה פוירשטיין) .

פרופסור מהטכניון ומדריכת מורים זועקים את זעקתם של בכירי המתמטיקאים בישראל: "בגלל תכנית הלימודים ילדים שונאים חשבון". הבעיה העיקרית לטענתם היא גישת החקר שמטילה על הילד להבין לבד את התרגילים. אלא שמרבית התלמידים לא מבינים ומתוסכלים. כך התדרדרה ישראל למקום ה-41 בהישגי המתמטיקה. "בית הספר היסודי גורם לילד חרדת מתמטיקה", מסביר רון אהרוני, פרופסור למתמטיקה בטכניון. גם תלמה גביש, מורה ומדריכה של מורים למתמטיקה מצטרפת לדעתו. "ילדים שונאים חשבון כי הם לא מבינים מה רוצים מהם", היא אומרת.השניים יצאו למאבק נגד תוכנית הלימודים הקיימת לחשבון ליסודי של משרד החינוך. גביש מסבירה כי במקום ללמד את הנושא באופן שיטתי, לקחת נושא אחד ולהעמיק בו עד הסוף, מלמדים קצת מפה וקצת משם והרבה גימקים.

שאלת המחקר המרכזית הייתה: כיצד מתמודדת גלית (שם בדוי), מורה לתנ"ך בחינוך הממלכתי העל-יסודי, עם המתח בין הגישה המסורתית לביקורת המקרא? המחקר נערך בשיטה של חקר מקרה (case study). הכוונה היא ל"תיאור אינטנסיבי והוליסטי וניתוח של יישות, תופעה או יחידה חברתית אחת" (Merriam, 1998, עמ' 34). המטרה היא לתאר, לפרש, לנתח, להעריך ולבנות תיאוריה על סמך המקרה הנחקר (שם). גלית היא דוגמה טובה למורי המקרא כיוון שהיא מורה מנוסה (כ- 15 שנות הוראה) ומצליחה, בעלת ידע תוכן נרחב (תואר שני במקרא), רכזת המקצוע בבית-ספר בצפון הארץ, המלמדת הן בחטיבת-הביניים והן בחטיבה העליונה. ההוראה של גלית אינה מאזנת בין שתי הגישות להוראת מקרא, אלא נוטה באופן מובהק לפרשנות המסורתית, וזאת למרות שהיא הכריזה, שיש צורך לאזן בין הגישות. גלית לא מעודדת את התלמידים להעלות קשיים – נראה שגלית חוששת, שחשיפת התלמידים לבעיות האמיתיות העולות מן הטקסט תהפוך אותם ל"ספקנים".( איריס יניב).

מאמר ביקורתי של פרופסור אהוד קינן מהטכניון. לימוד המקצועות המדעיים באופן מובנה, כפי שנהוג בבתי הספר בכל העולם, כרוך במאמץ, במימון, במעבדות מצוידות, במורים טובים. מערכת החינוך הישראלית אימצה את מדיניות הישראבלוף, כאלטרנטיבה זולה מאד, אשר מאפשרת להציג "כאילו" הישגים, מבלי להתאמץ. מורה טוב מלמד בשיעוריו פחות מ- 20% ממה שהוא יודע, כך הוא יכול להגיב לשאלות התלמידים, להפוך את חווית הלמידה לתהליך אינטראקטיבי מסעיר ומרתק ולהשתתף בעיצוב אישיותו ודרך חייו של התלמיד. מורה גרוע מלמד 100% ממה שהוא יודע, כלומר, איננו מסוגל לענות על שאלות התלמידים, אלו מזהים מיד כי הוא מתחמק מתשובה או ממציא תשובות שגויות, ומכאן קצרה הדרך לאיבוד כבודו וסמכותו.