ד"ר טלי פרוינד כותבת בבלוג של מט"ח על הפריצה הגדולה שתיווצר עם ההחלטה על תקשוב כל בחינות הבגרות. מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, הודיע לאחרונה על מהפכה שעיקרה – לקיים בעתיד את כל בחינות הבגרות באמצעות מחשב. לדברי ד"ר שושני, "הכניסה היא בהדרגה, ונחליט גם על המקצועות וגם על הפרקים שבהם נבחן בדרך האינטרנטית". מהפכה זו נולדה עקב הרצון של קברניטי משרד החינוך להעמיד את מערכת החינוך בחזית הקדמה וכן למנוע בעתיד הדלפות מוקדמות של טופסי הבחינות, דוגמת שני מקרי ההדלפה של בחינת הבגרות במתמטיקה שהתרחשו בשנה האחרונה. נקווה כי המהלך של משרד החינוך יסלול את הדרך בפני מפתחי המהלך המתוקשב לשלב שיטות הערכה חדשניות וחלופיות בבחינות הבגרות המתוקשבות כפי שנעשה בהצלחה בבחינות הבגרות בגיאוגרפיה.

מצגת בנושא בחינות בגרות מתוקשבות בישראל שהוצגה במסגרת יום העיון כיוונים חדשים בהערכה ובמדידה במכון סאלד. השימוש בתשתיות התקשוב לצורך הערכת הישגים לימודיים ברמה הארצית הוא מועט ביותר. רק בשנות ה- 2000 החל משרד החינוך לבצע צעדים ראשונים בפיתוח בחינות בגרות מתוקשבות. בשנת 1999 החל משרד החינוך במהלך ניסיוני של הפעלת בחינות בגרות דרך האינטרנט במקצועות כמו אדריכלות וביוטכנולוגיה. בקיץ תשס"ה נבחנו בבחינות בגרות מתוקשבות 2400 תלמידים מ- 125 בתי-ספר. נושאי המצגת: כלים תומכים שפותחו במטח, כלים שנבנו במטח להכנת התלמידים והצוות, הדור הבא של בחינות בגרות מתוקשבות, עקרונות לבניית הדור הבא של בחינות מתוקשבות. בחינת בגרות מתוקשבת בגיאוגרפיה קיץ תשס"ה – תיאור המהלך והצגת הפעולה של הערכה מלווה. מטרת הפרויקט: פיתוח והפעלה ניסויית של השאלון המתוקשב בגיאוגרפיה "חבל ארץ שלא נלמד". הערכת הפעולה: הכנת בתי-הספר והתלמידים, הערכת הפעולה: הבחינה – ממשק, מפות ותשתיות. הערכת הפעולה: השלכות הבחינה – מורים: 94% מהמורים היו מרוצים מהשתתפות בית-הספר במהלך. עמדות כלפי מעמד המקצוע: 83% מהמורים חשו כי ההשתתפות בבחינה המתוקשבת תורמת למעמדם המקצועי וליוקרת המקצוע בעיניהם. ממשק הבחינה: מעל 80% מהתלמידים ומהמורים הביעו שביעות רצון רבה או רבה מאד ממרכיבים שונים של ממשק הבחינה (טלי פרוינד, יעקב שוורץ, מיכל שמש, חני שלטון, תהילה סנד)