קוהרנטיות בהכשרת מורים היא רציפות בין תאוריה לפרקטיקה המסייעת להשיג מטרות אפקטיביות. במצב של קוהרנטיות, התאוריה וההכשרה מעשית עולות בקנה אחד. הכשרה להוראה בתוכניות קוהרנטיות מתאפיינת בחיברות לתפקיד, בתשתית של שיתופי פעולה בין בעלי עניין שונים בתוך מוסדות ההכשרה וביניהם ובין גורמי חוץ.

אקדמיה-כיתה היא תוכנית הכשרת סטודנטים להוראה שמשלבת את פרחי ההוראה בצוות בית הספר ומעמיקה את הממד הקליני והמעשי בהכשרתם. מטרתה המשנית של התוכנית היא להשפיע על ההתפתחות המקצועית של המורים המכשירים. מחקר זה בדק, בין השאר, השפעת התוכנית על המוטיבציה של המורים ועל דרכי ההוראה שלהם, הסיפוק שהם חשים מהנחיית סטודנט, כמו גם הקשיים בעבודה זו. נושאים אלה נבחנו ביחס למשתני רקע של המורים, אפיוני ההכשרה לתפקיד והתמיכה והליווי שקיבלו.

סקירה זו עוסקת במודל תוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה שנוצר כיוזמה מקומית של בתי ספר ומחוזות בארצות הברית בשל מחסור במורים באזורים עירוניים שבהם חיות אוכלוסיות תלמידים מגוונות. מודל זה פותח בהשראת המודל הרפואי, הנשען על התנסות מעשית קלינית של מתמחים לרפואה בשדה בטרם יתחילו לעבוד בפועל. כפי שהדבר נעשה במודל הרפואי, אף בתוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה מציעים הכשרה ייחודית, המעניקה הזדמנות להתנסות מעשית מקיפה בבתי ספר, נוסף להכשרה תאורטית ואקדמית המשולבת בפרקטיקום. לצד תוכניות הכשרת מורים מסורתיות מבוססות אוניברסיטה, שהמיקוד בהן הוא אקדמי ותאורטי בעיקר, והן מציעות הזדמנויות מועטות להתנסות מעשית למתכשרים להוראה בטרם כניסתם לעבודה בפועל כמורים, החלו לצוץ תוכניות הכשרת מורים חלופיות שבהן מודגש הפן הטכני והפן המקצועי של ההכשרה. בתווך, במעין מרחב שלישי, בין שני מרחבי תוכניות הכשרת המורים הללו, פועלות תוכניות מעוגנות שדה.

ההיענות לתכנית "אקדמיה-כיתה" בשנת תשע"ו היתה נמוכה, בעיקר במכללות מהחברה היהודית במרכז הארץ: המקורות למורים בחינוך הממלכתי. עניין זה מפתיע, משום שהתוכנית מציבה את שילוב הלמידה הפרקטית–תיאורטית כמרכיב מרכזי בהכשרה להוראה, ויכולה לסייע בפתרון דילמות הקשורות בהתפתחות מקצועית של הסטודנטים ובהכנה מיטבית לקראת עבודתם כמורים.במטרה להבין את ההבדל בין התנסות בדגם "אקדמיה כיתה" לבין התנסות בדגם מסורתי, כפי שמעריכים סטודנטים מהחברה היהודית וסטודנטים מהחברה הערבית, נוסחו השאלות הבאות: