-
תקציר
התפיסות של המשפחות את בתי הספר והמורים, והאינטראקציות עמם, יכולות למלא תפקיד חיוני בתוצאות החינוכיות של אנשים צעירים. על פי תיאוריית המערכות האקולוגיות של אורי ברונפנברנר (Urie Bronfenbrenner), אנשים צעירים גדלים בתוך מערכות מקוננות מרובות של השפעה היוצרות אינטראקציה זו עם זו. על כן, ההתפתחות שלהם מושפעת מאנשים, מתהליכים וממוסדות בכל הרמות, החל מהמשפחה שלהם, עבור בבית הספר שבו הם לומדים וכלה בחברה. מחקר זה בחן את התפקיד של יחסי בית ספר–משפחה, את שביעות הרצון של ההורים מבית הספר ואת הקשרים שלהם להישגים חינוכיים (Hampden-Thompson, Gillian; Galindo, Claudia, 2017).
-
תקציר
המחויבות לכונן מערכת של הכשרת מורים "המובלת על ידי בתי הספר" באנגליה, אשר הוכרזה בידי ממשלת הקואליציה ב-2011 ונשמרה בנוקשות לאחר מכן, ייצגה פרידה מרחיקת לכת מסוגים קודמים של עמיתות בהכשרת מורים ראשונית. ב-2014, הממשלה כוננה "סקירה של הכשרת מורים ראשונית", בהובלתו של מנהל בית ספר יסודי, סר אנדרו קרטר. דבר זה נתן אות להכרה בהכשרת מורים כ"בעיית מדיניות", במונחים של מרילין קוכרן-סמית. הדוח, שפורסם בתחילת שנת 2015, היה מגוון יותר ממה שניתן היה לצפות, אף על-פי שמספר מתחים עמוקים הופיעו בקריאה אנליטית צמודה יותר; ארבעה ממתחים אלה דומים לאלה שהוגדרו בעבר על ידי קוכרן-סמית ושניים הם מופעים חדשים. מאמר זה מזהה ודן במתחים אלה כפי שהם מופיעים בסקירה של קרטר ומקשר אותם לדיונים רחבים יותר אודות הקשרים בין הוראה, הכשרת מורים, עדויות ומחקר, ותהליכי קביעת מדיניות בחינוך (Mutton, Trevor; Burn, Katharine; Menter, Ian, 2017).
-
תקציר
המטרה של מאמר זה היא לתאר ולנתח את ההתפתחות של אוטונומיה בית-ספרית, מנהיגות בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית באנגליה במהלך ארבעים השנים האחרונות. הוא מספק תמונה ראשונית עבור המחקר הבין-לאומי הרחב יותר אודות אוטונומיה בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית. נערכה סקירת ספרות ראשונית, כולל ניתוח של מסמכי מדיניות. נערכו גם ראיונות ותצפיות עם משתתפים בתכנית מקצועית ניסיונית עבור מנהיגים בית-ספריים המבקשים לפתח את תכנית הלימודים הבית-ספרית שלהם (Greany, Toby; Waterhouse, Joanne, 2016).
-
תקציר
מאמר זה חוקר את תפקידם של מורי המורים בבתי ספר ובאוניברסיטאות באנגליה ואת השינויים שהתחוללו בתחום של הכשרת המורים הראשונית כתוצאה מהיוזמה הממשלתית (2015-2010) של "הכשרה בבית הספר" (School Direct). הדיון והמסקנות המוצעות הם חיוניים, עכשוויים ובעלי חשיבות מרכזית עבור כל האוניברסיטאות הכוללות תכניות להכשרת מורים ראשונית, כמו גם בתי ספר המעורבים בהכשרת מורים ראשונית, ולכל הצדדים שיש להם עניין במתן הכשרת מורים אפקטיבית. המאמר בוחן באופן ביקורתי את מדיניות הכשרת המורים הראשונית באנגליה על פני תקופה של עשרים השנים האחרונות (Jackson, Alison; Burch, James, 2016).
-
תקציר
השיח הציבורי ושיח המדיניות לגבי התוכן של תכניות הלימודים בהיסטוריה מעורר ויכוחים באופן תדיר, אך קולם של המורים להיסטוריה נעדר לעיתים קרובות מדיון זה. בהתבסס על סקר מקוון בקנה מידה רחב שנערך בקרב מורים להיסטוריה באנגליה, מאמר זה חוקר את תגובותיהם לרפורמות גדולות בתכנית הלימודים שהוצעו על ידי הממשלה בפברואר 2013. בפרט, המאמר בוחן את תגובות המורים לתכניות הממשלה לקבוע רשימת נושאים, אירועים ואישים שילמדו בסדר כרונולוגי אשר כל התלמידים יחויבו ללמוד עליהם (Harris, Richard; Burn, Katharine, 2016).
-
תקציר
מאמר זה טוען כי קובעי המדיניות באנגליה שואלים בצורה לא ביקורתית את המודל הפיני להכשרת מורים. הפילוסופיה הפינית והפילוסופיה האנגלית של הכשרת המורים שונות מאוד, והשאלת המודל הפיני להכשרת מורים אינה מתאימה להשקפה אודות הכשרת המורים באנגליה. לפיכך, המדיניות המושאלת הוצאה מהקשרם של הערכים הרחבים יותר והיסודות של החינוך הפיני. גישה לא שיטתית זו לרפורמה במדיניות חינוך מתעלמת מהעובדה שמדיניות חינוך ו"פרקטיקות מתקיימות בקשרים אקולוגיים האחת עם השנייה ובמערכות אקולוגיות שלמות של פרקטיקות הקשורות זו לזו". לפיכך, מדיניות מושאלת זו של הכשרת מורים אינה מובילה בהכרח לתוצאות ששורטטו בידי קובעי המדיניות ברפורמות (Chung, Jennifer, 2016).
-
תקציר
-
תקציר
בשנים האחרונות נראתה תנועה מרוכזת ושיטתית לעבר מערכת של הכשרה ראשונית של מורים המובלת על ידי בתי הספר באנגליה. מערכת זו קראה תיגר באופן רדיקלי על תפקידן של האוניברסיטאות, ובייחוד על חלקן בחשיפת מורים חדשים לתיאוריה חינוכית. רק כמחצית מהנכנסים החדשים למקצוע ההוראה מגיעים כיום ממסלולי ההכשרה באוניברסיטאות. שינויים מרחיקי לכת אלו בהכשרת המורים הועברו בהתייעצות פורמלית ודיון ציבורי מינימליים. בחוברת דחופה ומחייבת זו, המחברים טוענים לתפיסה של מורים כאנשי מקצוע הדורשים הבנה עמוקה של המימדים המושגיים, האמפיריים והנורמטיביים של הפרטיקה החינוכית. מחברי החוברת מסבירים מדוע המחלקות לחינוך באוניברסיטאות ניצבות במקום טוב יותר מאשר בתי הספר כדי לעזור למורים חדשים לרכוש הבנה זו (Orchard, Janet; Winch, Christopher, 2015).
-
סיכום
בתוכניות הכשרת מורים בעולם, בעיקר באנגליה ובארה"ב והיום גם בחלק ממדינות OECD נוספות ניתן לזהות שינוי לכיוון של נתיבי הכשרה מבוססי בית ספר (Tatto & Furlong, 2015), שצמחו כדי למשוך מגוון מועמדים להוראה וכהיענות לצרכים שונים של בתי ספר. כתוצאה מכך נוצרה שונות תפקידית על רצף הנע ממורי מורים המועסקים במוסדות ההשכלה הגבוהה בלבד ועד – העובדים רק בבית הספר ומתפקדים כמורים וכמורי מורים, להלן "מורי מורים בית-ספריים". מטרת הכותבים במחקר הייתה לבחון כיצד תופסים מורי המורים הבית-ספריים את תפקידם. החוקרים בקשו לבחון, תוך הקשבה לזווית הראייה של מורים אלה, מהם התביעות והגמולים של תפקיד דואלי זה וכיצד בתי ספר ומורי מורים יכולים לתמוך בלמידה המקצועית במסגרות פורמליות ובלתי-פורמליות של מורים אלה (White, E., Dickenson, C., & Weston, K).
-
תקציר
עבודה זו מתייחסת להתפתחות מקצועית של מורים באנגליה בשנת ההוראה הראשונה שלהם. המאמר מתעניין באופן שבו דיונים מקוונים שהמורים משתתפים בהם כחלק מלימודי התואר השני בהוראה תרמו לתהליך ההתפתחות הזה. נמצא שכתיבה עבור קהל של עמיתים למקצוע על הפרקטיקה המקצועית שלהם איפשרה וטיפחה את הישגי הלמידה של המורים באמצעות הדיונים המקוונים. מורים מתחילים אלו פיתחו קולגיאליות הממוקדת בחקירה, רפלקטיביות ומעורבות ביקורתית עם פרספקטיבות חינוכיות רחבות יותר ולאורך זמן רב יותר (Unwin, Adam, 2015).
-
סיכום
כותבי המאמר מציגים בו מיפוי של שאלות רחבות העומדות בפני מערכות חינוך כיום ודרכי הטיפול בהן. השאיפה למצוא פתרונות יוצר מחלוקות מקוטבות סביב שאלות כמו: מי צריך להיכנס למקצוע ההוראה, מהן הגישות ללמידת מורים ומהו הקשר בין למידת מורים לבין פיתוח ההוראה בכיתה. ההמשגה המחודשת של ההכשרה המוצעת במאמר מדגישה כי: (1) ההכשרה, הקליטה במקצוע וההתפתחות המקצועית לאורך הקריירה הם רצף שמחייב קשר בין חלקיו; למידה ניתנת להתפתחות באמצעות תפיסת הרצף המקצועי ובמהלכו. (2) כל המורים הם מורי מורים בעלי ידע וניסיון שווי חשיבות, ויש לכך השתמעויות לתוכניות ולאתרי ההכשרה וללמידת מורים (McMahon, M., Forde, C., & Dickson, B).
-
לינק
השאלה המנחה את כותבי הספר היא מה "עובד" בחינוך בבריטניה ומה –לא? הספר הוא מדריך למחקרים עדכניים העוסקים בשיפור תוצרי למידה של תלמידי גן, בי"ס יסודי ובי"ס תיכון באוריינות, מתמטיקה וטכנולוגיה. הספר רלוונטי בעידן הכלכלה הגלובלית שבה המדינה מנסה להתחרות בארצות שבהן יש כוח אדם משכיל ומיומן בחינוך. הכותבים דנים בשאלה אם המדיניות החינוכית אכן הונחתה ע"י עדויות מחקריות ובוחן כשלים חינוכיים שבטאו התנגדות לשינוי במערכת הבריטית כמו גם סיפורי הצלחה (Cassen Robert, McNally Sandra & Vignoles Anna).
-
תקציר
'מנהיגות פדגוגית' (Pedagogical Leadership), היא מונח המופיע לעיתים קרובות בספרות והמורה על צורות של פרקטיקה המעצבות ומכוונות את ההוראה והלמידה להשתלבות במנהיגות. אולם במאמר זה המחברים טוענים כי המונח 'פדגוגיה' הופך לרב-משמעי בעת שהוא מצורף למושג ה'מנהיגות' ודורש הסבר נוסף, בייחוד במאה ה-21. המסקנות של המחברים מעודכנות על ידי ממצאים ממחקר שנערך על-ידם עם מנהלי בתי ספר ומנהיגים של מסגרות לגיל הרך באנגליה במהלך שנת 2012 (Male, Trevor; Palaiologou, Ioanna, 2015).
-
תקציר
למרות המחקר המקיף והיתרונות המתועדים, למידה שיתופית (cooperative learning) איננה נמצאת בשימוש נרחב באנגליה. חקר המקרה המתואר כאן מספק דוגמא אחת לגישור הפער בין הפוטנציאל של גישת הלמידה השיתופית לבין השימוש בה באמצעות בתי ספר העובדים יחד, ועם קהילה של אנשי סיוע, או מומחים, לצורך תמיכה (Jolliffe, Wendy, 2015).
-
תקציר
למרות השימוש הנפוץ בעבודה מעשית במדעים בבית הספר, החוקרים מצאו שיש לעשות יותר על מנת לשפר את האפקטיביות שלה על ידי פיתוח הבנה תפיסתית. התכנית 'CPD 'Getting Practical תוכננה כדי לתרום לשיפור האפקטיביות של העבודה המעשית דרך הכנסת שינויים בגישת המורים המקובלת לגבי פעילויות מדעיות בעבודה מעשית 'hands-on', לשיטה המאזנת יותר בין 'hands-on' לבין 'minds-on'. תכנית CPD תוכננה על מנת לשפר את העבודה המעשית בפיתוח הבנה תפיסתית בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים באנגליה (Ian Abrahams).
-
תקציר
מאמר זה פונה לתוצאה החברתית החשובה של הופעתם של קורסי ה-MOOC כתבנית חינוכית על ידי בחינה של הבניית השיח הפופולרי של קורסי ה-MOOC בתוך מקורות הזרם המרכזי של התקשורת החדשותית בארה"ב, באוסטרליה ובאנגליה במהלך 24 החודשים שחלפו. בייחוד, המחברים מספקים דיווח ביקורתי לגבי מה שהיווה שלב חשוב בהיסטוריה של הטכנולוגיה החינוכית – תוך פירוט התקופה שבה הדיון הפופולרי לגבי קורסי ה-MOOC עלה בחשיבותו על ההשתתפות/שימוש בפועל בקורסים אלו (Bulfin, Scott; Pangrazio, Luci; Selwyn, Neil, 2014).
-
תקציר
-
תקציר
מאמר זה בוחן את הקשר בין הכשרת פרחי ההוראה לחינוך היסודי לבין ההוראה בבית הספר היסודי באנגליה בין השנים 1974 עד 2014, וחוקר את "התאמת המטרה" של המערכת הנוכחית של הכנת המורים לכיתות של המאה העשרים ואחת. הניתוח ההיסטורי מציע כי, אף על פי שעברו ארבעים שנות שינוי בהכשרת המורים, קיימות עדיין מספר סוגיות בלתי פתורות בהכשרת המורים (Murray, Jean; Passy, Rowena, 2014).
-
מאמר מלא
-
לינק
המחקר שנערך במסגרות לימודי המשך של תלמידי תיכון באנגליה ( כיתות י"ג – במסלולים טכנולוגיים ) ביקש לבדוק האם טיפוח למידה בסיוע קהילת לומדים שיתופית פעילה מסייעת לתלמידים בהתקדמות ובהישגים. אוכלוסיית היעד : תלמידים ברמה הגבוהה (A-levels ) . הנחת היסוד: מורי ביה"ס/המכללה דואגים להפעיל את התלמידים במסגרת קהילת לומדים שיתופית לכל אורך השנה. ממצאי המחקר מוכחים כי טיפוח תחושת שייכות של קהילת תלמידים עמיתים בביה"ס תורמת ישירות להתקדמות של הלומדים בכיתות הגבוהות של ביה"ס התיכון ובאה לידי ביטוי גם בהישגים החינוכיים של התלמידים (Dziubinski, Julian P ) .
אנגליה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין