לחינוך למדיה סיכויים גבוהים לעניין תלמידים בשל חומרי הלמידה האקטואליים, הפיקנטיים והמגוונים המצריכים יישום, הכרה והתמצאות ברשתות חברתיות. למרות זאת, חינוך למדיה מוצע רק בכ-43% מבתי הספר במדינות האיחוד האירופי, ולרוב מוצע כקורס העשרה או כמערך שיעור בודד, ולא כמגמת תקשורת פעילה בבית הספר או מקצוע לימוד בפני עצמו. במקביל, הרוב המוחץ של בוגרי ההכשרה להוראה באירופה אינו משתתף בקורס כלשהו בנושא של מדיה או תקשורת וחינוך במהלך ההכשרה להוראה. לא זו בלבד, מורים רבים שגויסו או התבקשו ללמד מדיה בבית הספר, ואף לרכז מגמה זו, לא למדו עיתונאות, דוברות, תקשורת או יחסי ציבור. אותם מורים מדווחים על תחושות של חוסר ביטחון וחוסר סמכות בבואם ללמד את כיתתם מדיה וחינוך.

המילה הכתובה נסוגה מפני התמונה. בתקשורת, בדת, בפוליטיקה ובעסקים אנשים כבר אינם מדברים זה עם זה, אלא מבדרים זה את זה. אין הם מחליפים רעיונות, אלא תמונות. בפני אנשי החינוך עומד אתגר מורכב: אין הם יכולים להסתפק בהקניית כלים לוגיים וטיעוניים לתלמידיהם, מפני שלא יהיה בהם די כדי לחסנם מפני הטעיה ומניפולציה