תפיסת עולם
מיון:
נמצאו 66 פריטים
פריטים מ- 61 ל-66
  • מאמר מלא

    מחקר זה דן בדמותם של שלושה דיוקנאות מורים בעיני סטודנטים להוראה: המורה האידיאלי, מורה המורים ודיוקנם של הסטודנטים להוראה כמורים, על רקע סקירת הדיוקנאות השונים של המורה בספרות המחקר ובהגות. המחקר בוחן את תפיסת דמויות אלה בקרב שתי תת – קבוצות של סטודנטים להוראה: פרחי הוראה במכללה אקדמית להכשרת מורים ומורים -סטודנטים, המשלימים תואר ראשון במכללה להכשרת מורים או במכללה אזורית המחקר העלו, כי קיימות שתי קטגוריות -על מרכזיות בתפיסת דיוקנאות המורים אצל הסטודנט להוראה: האחת – תכונותיו האישיות, והאחרת – הידע שלו, הדיסציפלינרי והדידקטי. בעיני פרח ההוראה, קטגוריית -העל הבולטת בדיוקן המורה האידיאלי היא תכונותיו האישיות. התכונה הבולטת פחות בדמותו של המורה האידיאלי היא ההשכלה הכללית ורוחב האופקים. תכונתו של המורה האידיאלי כסוכן חיברות, המקדם נושאים חברתיים, אינה מוזכרת כלל. לטענתם, שיפרו הסטודנטים במהלך ההכשרה את תכונותיהם כמורה "אמפתי וקשוב", "בעל ידע בשיטות הוראה" ו"מנהיג ", אך כמעט ולא שיפרו את הידע הדיסציפלינרי שלהם ואת השכלתם הרחבה (נירית רייכל ,שרה ארנון )

  • תקציר

    המחקר בוחן את חיבור מושג ההביטוס (הנחות היסוד של המורים) לתהליך הרפורמה (דברת) ומעלה את האפשרות שהתנגדות המורים נובעת מחוסר התאמה בין מרכיבי הרפורמה לבין ההביטוס. השאלה נבחנה בקרב 40 מורים באמצעות הכלי של פנטזיה חינוכית (תפיסת המורים לגבי "בית ספר החלומות") תוך התייחסות להיבטים של הנחות היסוד, תכנית הלימודים ובחירתם, ארגון הלמידה וסביבת הלמידה. השוואה בין תפיסות המורים לבין מרכיבים בתוכנית דברת מציגים פער, ולעיתים סתירה, בין התפיסות השונות. לדעת המחברת יתכן והתנגדויות המורים יפחתו אם יוצגו נקודות המחלוקת ויוסבר הרציונל העומד מאחוריהן. המחברת מציעה לנסות ולבחון האם ניתן לחזק מרכיבים היכולים לענות ולפצות על החסר במרכיבים האחרים (דורית טובין)

  • תקציר

    ייחודו של המחקר הוא בכך שהוא בוחן את מורכבות הקשרים בתפיסותיהם החינוכיות והאפיסטמולוגיות של מורי-מורים הנחשבים למומחים בתחומם, ובזיקה לתחומם. המחקר משלב גישה כמותית וגישה פרשנית-איכותית ובוצע על מדגם של 56 מורי-מורים המכשירים סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי. הממצאים מרמזים על קושי בהתכנות לטיפוח תפיסות חדשניות בקרב המתכשרים להוראה, לנוכח העובדה שבקרב קבוצה גדולה יחסית של מורי-מורים בוטאה אחיזה בהשקפות חינוכיות מסורתיות, וגם לנוכח העובדה שנחשפו סתירות בהשקפות מורי-המורים ובאמונות האפיסטמולוגיות שבבסיסן. המחברים ממליצים לפתח מסגרות למידה משותפות לקבוצות שונות של מורי-מורים במהלכן יהפכו ההשקפות להיות מושא לניתוח בתהליך רפלקטיבי. (תמר לוין, אריאל חורין)

  • רפרנס

    המחקר בדק את תמונת העולם המקצועית של מורים ושל פרחי הוראה ובחן אם יש ביניהם הבדלים מהותיים. תפיסת העולם של הנבדקים נבחנה בעזרת מגוון מדדים: זיכרונות מההוראה, עקרונות שמאמינים בהם, דימוים שמסכימים איתם, ממדי השפעה על הפרט ועל המערכת ותובנות הקשורות לתחומי הדעת שאותם הם מלמדים. הממצא העיקרי מצביע על כך כי עיקר מעייניהם של המורים הוא בקיום מסגרת נאותה בה התלמיד יוכל לפתח את כישוריו ותחושת מסוגלות עצמית ורמה ערכית-מוסרית גבוהה. בקרב פרחי ההוראה מסתמנת מגמה שונה. הם אינם פנויים לדאוג לתלמיד כפרט ומקדישים עדיין מאמץ לרכישת הידע הדיסציפלינרי ולשליטה בדרכי ההוראה שלו. (רחל ארנון)

  • מאמר מלא

    במדינות רבות ניטש היום ויכוח לגבי איכות תוכניות ההכשרה של המורים. המאמר הנוכחי בוחן את מרכיבי ההוראה האופייניים וקורא תיגר על הגישות המקובלות של תכנון הכשרת המורים. המאמר מציע מודל קונספטואלי בן ארבע מימדים להכשרת המורים. ארבעת המימדים הם: א. קשרים חוצים בין תוכניות הלימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות, ב. קשרים בין ההתנסויות באוניברסיטאות ובין ההתנסויות בתי הספר המאמנים, ג. חיזוק הקשרים החברתיים –תרבותיים בין המשתתפים, ד. קשרים בין מורי המורים לעיצוב וחיזוק הזהות של מורי המורים. לדעת המחבר, מודל קונספטואלי זה יש בו כדי להבטיח איכות גבוהה יותר בתוכניות הכשרת המורים (Hoban, Garry).

  • תקציר

    המחקר בוחן היבטים נבחרים המרכיבים את תפיסות עולמן של סטודנטיות במכללה דתית-לאומית תוך הסתמכות על סיפורי החיים שלהן כמקור לתיאור, לפירוש ולפענוח של עולמן הפנימי. מאפייני תפיסות העולם נבדקו דרך הפריזמה של מודל "סגנונות קיום" באמצעות השימוש במושג "תפיסת עולם" ובמושגים "תרבות" ו"אידאולוגיה" הנלווים אליו, וכן דרך התייחסות לתחום מחקר הנשים בכלל ונשים יהודיות בפרט. (דינה שקולניק)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין