-
לינק
קובץ מאמרים המעורר דיון מחודש בצורך לעסוק בטיבה, בנחיצותה ובמשמעותה של אוטונומיה אישית, במיוחד בהקשר החינוכי – כלומר לשאול האם אוטונומיה אישית ממשיכה לשמש ערך חינוכי מרכזי, ומה ניתן לומר על התוכן היצוק בה בעידן הנוכחי. המשתתפים באסופת מאמרים זו, אנשי אקדמיה ברובם, מקבלים ביקורת – או שמא תהייה – זו באשר לרעיון האוטונומיה כנקודת התייחסות, ומבקשים להתמודד אִתה איש-איש בדרכו, כדי לדחותה, להפריכה או להכילה. ברוב המאמרים ניתן לזהות גם עמדה "פוסט-ביקורתית", כלומר עמדה שהולכת מעבר לביקורת ומציעה חלופות בדמות דרכי חינוך מטפחי אוטונומיה, אשר ניתן ליישמן גם בתנאים המכשילים של המציאות הנוכחית( עורכת : שילה שיינברג ).
-
לינק
עבודה זו מבוססת על ההנחה שהידע ההרמנויטי של המורים, דהיינו, תפיסותיהם בנוגע לטיבם של טקסטים ובנוגע לפשר תהליך הפרשנות שלהם, מובלע בידיעותיהם, בדבריהם ובמעשיהם, ובדרך כלל הם עצמם אינם ערים לו. מטרתה של עבודת דוקטורט זו הייתה לזהות תפיסות המורים באשר לטיבם של הטקסטים שהם נדרשים ללמד להצביע על מאפייניהן ולבחון את ביטוייהן בהוראת טקסטים מן הספרות היפה. במחקר זוהו הסוגיות שבהן עוסקת ההרמנויטיקה הפילוסופית תוך הישענות על הוגים מרכזיים במסורת חשיבה זו. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר כללה עשרה מורים המלמדים ספרות בארבעה בתי ספר תיכון במרכז הארץ בעלי ותק של 10 שנים לפחות בתחום. כלי המחקר היו: תצפיות בשיעורים וראיונות עומק ( חלאבי רינת).
-
תקציר
מחקרים שונים שנערכו במשך שנים גילו כי מרצים ומדריכים בחינוך הגבוה הם בעלי ידע פדגוגי מעשי הנגזר מתפיסת עולם , גישות יחידניות להוראה והשליטה בתחום הדעת. עם זאת , נוצר מבחינת הכיסוי במחקר פער לגבי הקשר בין הידע של מרצים ומדרכים בחינוך הגבוה ובין מידת השימוש שלהם בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר הנוכחי , שהוא נגזרת של עבודת דוקטורט, בחן את הקשר בין תפיסות העולם הפדגוגיות האישיות של המרצים והידע הפדגוגי המעשי שלהם ובין ההתנסות שלהם בפועל בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר נערך בקרב מרצים ומדריכים באוסטרליה בשנים 2005-2007 ( Bradey, S. 2008).
-
סיכום
התמיכה בהקמת בתי ספר קטנים ואוטונומיים בארה"ב גדלה באופן משמעותי בעשור האחרון בארה"ב בעיקר מבחינת תחומי ההתפתחות של החינוך העירוני (urban schooling). כמעט בכל הערים הגדולות בארה"ב הוקמו בעשור האחרון בתי ספר קטנים בעיקר ביוזמת גורמים המגזר הפרטי או תנועות חינוכיות פרוגרסיביות קהילתיות. המאפיינים של בתי הספר הקטנים הללו הם השתלבות עם הקהילה המקומית ,פעילות חברתית ענפה, אוטונומיה רבה למורים ועוד. הביקורת כלפי יוזמת בתי הספר הקטנים אינה ערכית אלא מצביעה על אסטרטגיות ההוראה בהן נקטו. המחקר הנוכחי מבוסס במידה רבה על ניתוח תוכן שיטתי של פרסומים , מאמרים וחומרים מקוונים ומודפסים הנוגעים ליוזמת הרפורמה להקמת בתי ספר קטנים בארה"ב. הממצאים מצביעים על שורשים תרבותיים של תנועת רפורמה חיובית ונחושה המחפשת לעתים בצורה נוסטלגית לחזור למודלים חינוכיים של העבר אך גם מונעת מהאמונה של גורמים במגזר הפרטי המנסים לנתק את בתי הספר מהשליטה המרכזית של מוסדות שלטון, כלומר, יש בהתעוררות התנועה להקמת בתי ספר קטנים בארה"ב גם גוון מסוים של אידיאולוגיה בהפרטת החינוך לטובת הקהילה והיחיד ( Judith Kafka)..
-
תקציר
ג'יי הורוויץ מפרסם במאמרון שלו מידע על כיוונים חדשים בהתפתחות האוריינות במערכות חינוך מחוץ לישראל. התלמיד של היום צריך להכיר סוגי טקסט רבים. איאן מקינטוש מוסר לנו שבסקוטלנד מתייחסים ברצינות לאתגר שריבוי סוגי הטקסט מציב. הוא מדווח על מסמך חדש, "Outcomes for Literacy", שהתפרסם במסגרת תוכנית לימודים חדשה לסקוטלנד. במסמך הזה אנחנו פוגשים רשימה מכובדת ביותר של "טקסטים": ממאמרים בעיתונות ועד קומיקס, דוא"ל ואפילו מדבקות. כותבי המסמך מדגישים שהתלמידים של היום עתידים לפגוש סוגים רבים של טקסטים. לאור זה, יש צורך בתוכנית לימודים חדשה לכישורי שפה, תוכנית אשר תכיר לתלמידים את המסרים השונים המועברים ע"י סוגי טקסט שונים ואת דרכי ניתוח המשמעויות שלהם.
-
לינק
מטרת המחקר הנוכחי שאותו הובילה פרופ' לווין בארה"ב היה לבחון האם האמונות הסמויות והגלויות של פרחי ההוראה משפיעות ההתנסות הפדגוגית המעשית שלהם. המחקר בוחן את הליכי התגבשות תפיסות העולם האישיות המעשיות של פרחי ההוראה. שיטת המחקר הייתה ניתוח תוכן של ניירות עבודה שנאספו מ94 סטודנטים להוראה. המחקר הנוכחי הוא חלק ממחקר מעמיק יותר שנועד לבחון דרכים שבהם מורי המורים יכולים לעצב את התפתחות תפיסות העולם הפדגוגיות של הסטודנטים המועמדים להוראה (Levin, Barbara, Ye He)
-
לינק
מסמך מדיניות מעודכן של ה- NCTE לגבי האוריינות בלמידה ובחינוך. לאור העובדה כי הטכנולוגיה הגבירה את האינטנסיביות ואת המורכבות של סביבות אורייניות, נדרש במאה ה-21 מאדם אוריין להיות בעל קשת רחבה של יכולות, הרבה סוגי אוריינות. סוגי אוריינות אלה, מקריאה של עיתון מקוון ועד השתתפות בכיתה וירטואלית, הם מרובים, דינמיים וחשילים. כמו בעבר, הם ארוגים יחד עם היסטוריה מסוימת, עם האפשרויות שהחיים מציעים ועם המסלול החברתי של קבוצות ושל יחידים. נראה שיש כאן שינוי גדול בתפיסה: "כתיבה וקריאה הינם עדיין היכולת להבין וליצור טקסטים מסוגים שונים, אך העניין הוא יותר ויותר בתקשורת עם רעיונות אחרים, אנשים אחרים ושיחות אחרות" (אריאלה לונברג)
-
סיכום
במחקר הנוכחי נטלו חלק 27 הלומדים במחזור הראשון של תכנית זו. מטרת המחקר לבחון אילו שינויים חלו אצלם באשר לתפיסת תפקיד הניהול ובאשר לעבודת הניהול בפועל. שאלת המחקר נבחנה במסגרת שתי תיאוריות של סוציאליזציה פרופסיונאלית – התיאוריה הפונקציונאלית –סטרוקטוראלית והתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית. נעשה שימוש בשאלונים פתוחים וראיונות. תשובות הלומדים משקפות רכישה של ידע ומיומנויות ניהול, יחד עם תהליכים אינטרוספקטיביים שונים שחוו במהלך שתי שנות הלימודים. בסמוך למועד הלימודים, עיקר השינוי בתפיסת התפקיד ובביצועו חל בתחום רכישת מיומנויות וכלים לניהול. בתהליך הסוציאליזציה לתפקיד, כפי שהוא משתקף מדברי המרואיינים ניתן לאתר בעיקר אלמנטים של הגישה הקונסטרוקטיביסטית (גלעדה אבישר, נעמי פייגין)
-
מאמר מלא
במשנתו המקיפה של פאולו פריירה יש למורים – נכון יותר, למורות – מקום מרכזי. רק מורות ביקורתיות ומחוייבות יוכלו לחלץ תלמידים מהחברה הדכאנית שנולדו לתוכה. פריירה קבל על האימון הטכני שמורים מקבלים. אימון זה, הוא טען, מאפשר להם ליישם תכניות לימודים סטנדרטיות, שמתאימות לכל סוג כיתה, לכל הקשר ולכל אוכלוסיה, בלי להתחשב בהבדלים ההיסטוריים התרבותיים והסוציו-אקונומיים המאפיינים את הלומדים בבתי הספר השונים. נוסף על התודעה הפוליטית פריירה ביקש גם לפתח מורה חוקרת בעלת סמכות משחררת. הפעולה המחקרית לדידו אינה תוספת נלווית להוראה, אלא חלק בלתי נפרד ממעגל הידיעה, המורכב מלמידה ומחשיבה על ידע קיים ומיצירה של ידע חדש. ללמוד, ללמד, לחקור, להתנסות, לחשוב, לתקשר הן פעולות מתמשכות ואינסופיות (נירה מאי)
-
מאמר מלא
פאולו פריירה יצר אסכולה חדשה בחינוך, שנהוג לכנותה "פדגוגיה ביקורתית", "חינוך דיאלוגי", "חינוך משחרר" או "חינוך עממי". אסכולת הפדגוגיה הביקורתית נפוצה בעיקר בארצות עניות שהדיכוי הכלכלי, החברתי והחינוכי בהן גדול מאד, אך ב-25 השנים האחרונות מיישמים אותה גם בצפון אמריקה ובאירופה, ואף בישראל. מושגים רבים מתוך הפדגוגיה הביקורתית, למשל "העצמה" ו"דיאלוג" חדרו כבר לשפת החינוך היומיומית, אם כי דוללו מעט. הדוגמאות המובאות על ידי הכותבת לקוחות מההתנסות של הסטודנטים במגמה לחינוך לצדק חברתי, סביבתי וחינוך לשלום, מגמה שהוקמה במכללת סמינר הקיבוצים ואשר מבוססת על עקרונות החינוך הדיאלוגי (חגית גור).
-
תקציר
המחברים סוקרים את התפתחות הרעיון בדבר חופש אקדמי ואת מקומו כיום בסוגים שונים של מוסדות אקדמיים. בהמשך הספר מדווח מחקר בדבר תפיסת החופש האקדמי על רכיביו השונים בקרב מורים במכללות האקדמיות לחינוך ולהוראה, מוסדות שזכו במעמד אקדמי רק בעשורים האחרונים. המחקר מאפשר הצצה ראשונה אל משמעות המושג, ואל הקשר בין תפיסתו לבין "אקדמיות" המורים וזיקתם לדת. (דרורה כפיר, אלי כהן-ג'וור, אילנה ברוש)
-
תקציר
מאמר מעניין שעוסק בתפקיד של מכשיר המורים כמספק מודל הוראה לסטודנטים, ומביא ממצאים של 10 חקרי מקרה שבהם הסתבר שמכשירי המורים עושים מעט מאוד הדגמה מילולית של שיקולי הדעת שלהם בהוראה, וכמעט לא עושים בכלל קישור גלוי בין הפרקטיקה שלהם בהוראה לבין "תיאוריות ציבוריות" המופיעות בספרות הפסיכולוגית, חינוכית וכדומה. מאמר מעניין ויש בו גם מנייה של העקרונות של אנדרסון ל"למידה חדשה", שעל פיהם נבחנה איכות ההוראה של מכשירי המורים (Mieke Lunenberg, Fred Korthagen, Anja Swennen).
-
סיכום
אולי בהשפעת הגישות הפוסט-מודרניות והאינטרנטיות החל משרד החינוך האמריקאי בחשיבה אסטרטגית חדשה לגבי חזון ביה"ס העתידי. פרויקט סיעור המוחין של משרד החינוך האמריקאי נקרא School 2.0. הכוונה בתהליך גיבוש החזון החינוכי לבתי הספר לשתף את כל גורמי החינוך המקומיים והקהילה החינוכית הקשורה לבתי הספר. תהליך גיבוש החזון החינוכי לביה"ס העתידי אינו מיועד ליחידי סגולה או לבתי ספר מדגימים אלא לכל המורים, התלמידים אנשי החינוך והמשפחות ברחבי ארה"ב. על מנת לתעד את ההשקפות, ההמלצות והתסריטים הוקם לאחרונה אתר אינטרנט חדש המכריז על פרויקט ה- School 2.0. מדובר על אתר מתהווה אשר נועד לארח ולקדם את הדיונים והפורומים בנושא החזון הפדגוגי והטכנולוגי של ביה"ס העתידי הרצוי, ולתעד את התסריטים הפדגוגיים והטכנולוגיים האפשריים.
-
לינק
המצגת שהוצגה ע"י ד"ר צופיה יועד ופרופסור תמר לוין עוסקת בנושאים הבאים: המאפיינים של תפיסות אפיסטמולוגיות אישיות, מאפייני חשיבה אפיסטמולוגית של תלמידים בבתי ספר יסודיים, חקר את מאפייני החשיבה האפיסטמולוגית של התלמידים באמצעות שתי מערכות ניתוח: ניתוח פרטני – אנליטי, ניתוח כוללני – גלובאלי, ממצאים: גם לילדים בגיל הצעיר יש חשיבה אפיסטמולוגית ואפילו מורכבת. אין מקום לסברה שזו מתפתחת רק לאחר גיל ההתבגרות. חשיבה אפיסטמולוגית היא הקשרית במובן שהיא מושפעת מאופי הסביבה החינוכית שבה לומדים התלמידים.ממצאי המחקר העלו הבדלים מובהקים בממדי החשיבה האפיסטמולוגית וההשקפות האפיסטמולוגיות בין דרגות כיתה שונות והבדלים בתוך דרגת הכיתה. הממצא המרכזי שהוצג בהקשר הנוכחי הוא שנמצאו הבדלים מובהקים בממדי החשיבה האפיסטמולוגית וההשקפות האפיסטמולוגיות בין בתי ספר ממצא התומך בתפיסה כי חשיבה אפיסטמולוגית היא הקשרית במובן שהיא מושפעת מאופי הסביבה החינוכית שבה לומדים התלמידים.
-
לינק
כנס EDEN 2006 ANNUAL CONFERENCE בוינה עמד בסימן הדיון ב- E-Competences. בהגדרה, פיתוח e-competence מוגדר כפיתוח יכולות אישיות בשימוש יצירתי ב- Information Communication Technology. בהקשר של ההוראה האקדמית משולבת התקשוב הכוונה היא לכך שמרצים יבינו מה השפעתה האפשרית של הטכנולוגיה על תהליכי העבודה העיקריים שלהם, יחוו זאת בעצמם ויהיו מסוגלים לבחור באופן מושכל את האסטרטגיות הנכונות לשלב טכנולוגיה בהוראה (מכאן ברור שהבחירה הזו צריכה להתבסס על שיקולים פדגוגיים, חברתיים – כמו הכרת הסטודנטים – לצד ההבנה הטכנולוגית). בתחומים אחרים יש לכך ביטוי בהטמעת טכנולוגיות בתהליכי עבודה בחברות מסחריות, תהליכי ניהול ידע בקהילות מקצועיות, חברתיות ואחרות, שימוש בטכנולוגיה לצרכי למידה עצמית (תמי נויטל)
-
סיכום
פרק זה נכתב, כתוספת ייחודית לגרסה העברית של ספרה החדש של פרופסור שושנה קיני, חשיבה אקולוגית – גישה חדשה לשינוי חינוכי (מכון מופ"ת, 2006) הפרק נכתב במטרה להתמודד עם השאלה: כיצד ניתן לגזור מהחשיבה החדשה המוצעת בספר זה גם תכנית חדשה להכשרה או לחינוך מורים? במילים אחרות, איך לתרגם את הרעיונות החינוכיים בדבר התפקיד הכפול של המורה, הקשר הדיאלקטי בין תיאוריה לפרקטיקה, הדיאלוג האינטר-סובייקטיבי, חינוך כ"פילוסופיית חיים", כמו גם את הרעיון של מערכת חינוך כמערכת אורגנית, כמארג רב-ממדי הלכה למעשה לתכנית הכשרה או חינוך של מורים? זאת במקביל לשאלה: כיצד ניתן לשלב את ההיבטים המתודולוגיים של החשיבה האקולוגית, כמו "קהיליית לומדים", מחקר פעולה, מערכות פתוחות וכדומה, כתשתית לתהליך ההכשרה והפיתוח של המורה הרצוי? במאמר מוצגים העקרונות להכשרת מורים מתוך גישת החשיבה האקולוגית לשינוי חינוכי (שושנה קיני)
-
תקציר
עבודת M.A מעניינת שנכתבה בשנת 2006 באוניברסיטה קנדית על פיתוח מסוגלות של חזון בקרב מורים חדשים. השערת המחקר הייתה כי חשיפת מורים חדשים לאפשרויות עתידיות ולגיבוש עמדות תלויה ברמת תוכניות ההנחיה אליהם נחשפו בשנים הראשונות להוראה . נקודת ההנחה של המחקר היא כי מורים חדשים אינם צומחים לכדי פיתוח מסוגלות של חזון חינוכי ותפיסות חינוכיות מגובשות ויש להקנות להם את הכלים המתאימים לכך באמצעות הנחיה פדגוגית נכונה שתוביל להתפתחות מקצועית ולהתפתחות מסוגלות של חזון חינוכי שחייב המורה להפנים במלאכתו הפדגוגית בבית הספר . העוגן התיאורטי מבוסס על Duffy, 2002 .
-
סיכום
אף שברור לכול ששילוב טכנולוגיה בחינוך הוא צו השעה, עדיין לא השכלנו לאפיין מערכת איכותית ושיודעת לאן היא הולכת: לשם דיון מחודש בנושא, נשתמש בכלי חשיבה – "מעטה אי-הידיעה". באמצעות ארגומנט זה, ניתן לבדוק להבין ולהגיע לפתרון ולתובנה האופטימליים ביותר.החזון המוצע כאן, מבוסס על התכוונות קונקרטית לעלייה מחודשת של רלוונטיות בתי הספר, על ידי כך שנביא את הסביבה הטבעית של הלומדים – הסביבה המקוונת, גם אל הלמידה שלהם בבית הספר. בכך יצומצם מערך הפרדיגמות בין דור הטרום רשת (Prenet), המנהיג כיום ומוביל גם את מערכת החינוך, לבין דור הרשת, המתנהל כיום בסביבה מקוונת לצרכיו האישיים. בכך תתנהל ההוראה והלמידה בסביבה המוכרת והטבעית של הלומדים והחברה בכלל (אברום רותם)
-
סיכום
המאמר עוסק בתפיסת המורה את תפקידו , ובוחן את השאלה האם תפיסה זו מגלמת בתוכה את המשגת תפקיד המורה כפדגוג וכאיש ארגון בבית הספר. המאמר מדווח על שני מחקרים: מחקר 1 בדק את תחומי התוכן של עבודת המורה , נעשה בשיטה איכותנית , וכלל ראיונות עומק עם 30 מורים , מחקר 2 בדק אמפירית את תחומי התוכן שנמצאו במחקר 1 כמשתנים ואת יחסי הגומלין ביניהם. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי המורה נע בשתי טריטוריות של פעילות: כיתתו וביה"ס . בכיתתו נדרש המורה להפגין אוריינות פדגוגית ומנהיגות פדגוגית , ואילו בבית הספר פועל המורה כ"אדם ארגוני". כאדם ארגוני מאופיין המורה באוריינות פדגוגית-ארגונית, אוריינות ארגונית , מנהיגות ארגונית ומנהיגות פדגוגית-ארגונית.( בלה גביש, פרידמן , יצחק) .
-
סיכום
הוויכוח המתמקד בנושא התבחינים במחקר איכותי נמצא בעיצומו. רשימת התבחינים הפתוחה ובת-השינוי שמציעה לינקולן שונה מזו שבה הצטייד החוקר הניטרלי הפוזיטיביסטי ופוסט-פוזיטיביסטי שחתר לשקף (Rorty, 1979) במראה המחקרית אמת אוניברסלית הנמצאת אי שם בעולם באמצעות המשולש הקדוש של תוקף, מהימנות והכללה (Kvale, 2002). החוקר האיכותי המצטייד ברשימת תבחינים פתוחה ובת-שינוי מציב את עצמו מתוך בחירה בהקשר מקומי לנוכח קהילה של אנשים מסוימים, קשוב לקולות החברים באותה קהילה וחותר לבנות משמעות בשיתוף פעולה עם בני הקהילה ולמענם, מתוך דאגה עמוקה לצדק ולכבוד בין אישי ( עירית קופפרברג ).
תפיסת עולם
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין