אחת הטענות המועלות כלפי למידה מתוקשבת בקורסים מקוונים נוגעת לעומס קוגניטיבי על הסטודנטים הנדרשים להתמודד עם קריאת יותר מאמרים ומטלות באתר הקורס המקוון. חלק מהעומס הקוגניטיבי נובע מדרכי ארגון התכנים באתר וחלק מכמות המאמרים וחומרי הלמידה שעל הסטודנט לקרוא באתר. שאלת המחקר הייתה האם הדפסה של חומרי הלמידה על ידי הסטודנטים מפחיתה את העומס הקוגניטיבי שלהם באתר הקורס? ממצאי המחקר מלמדים כי קריאה מודפסת יש בה כדי להפחית את העומס הקוגניטיבי על סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב, בעיקר סטודנטים מבוגרים יותר. נמצא כי הסטודנטים שהדפיסו יותר חומרי למידה ומאמרים היו לומדים שהיו להם יותר קשיי קריאה מקוונת מלומדים מתוקשבים אחרים וכי ההדפסה של החומרים יש בה כדי להקל עליהם בהתמודדות באתר הקורס המקוון. עם זאת, ממצאי המחקר לא מצאו קשר בין כמות ההדפסות שביצעו הסטודנטים והישגי הלמידה שלהם בקורס. סטודנטים שהדפיסו יותר מאמרים וחומרי למידה שהורדו מהאתר הקורס לא הצליחו יותר בהשוואה לסטודנטים שלמדו וקראו באופן מקוון באתר. כלומר, קריאה מתדפיסים היא טכניקה אישית להתמודדות עם עומס קריאה אך אינה מבטיחה בהכרח יכולת קוגניטיבית משופרת יותר של הבנה וניתוח ( Chang S. & Ley, K ) .

מאמר זה דן בזיקה שבין תמיכת מנחה בקורס וירטואלי ובין חשיבה מטאקוגנטיבית של הלומדים בסביבת למידה וירטואלית. במאמר מתואר ומנותח קורס ייחודי בנושא דמוקרטיה ורב-תרבותיות אשר נלמד במסגרת תוכנית לימודי תעודת הוראה למורים באחת האוניברסיטאות בישראל. הממצאים מעידים על קשר חיובי מובהק בין תמיכות מרצה וחשיבה מטאקוגניטיבית של הסטודנטים. חשיבות הממצאים עולה במיוחד לגבי בהכשרת מורים, שכן מצופה שהסטודנטים יסתייעו בחשיבה המטאקוגנטיבית שרכשו בקורס בתפקודם כמורים בכיתותיהם ויהוו בעצמם מנחים המעודדים תהליכי חשיבה מטאקוגנטיבית במהלך ההוראה בכלל, והוראה מרחוק בפרט (ענת קלעי, רוני ריינגולד, ריקי רימור)

מטרת המחקר לבדוק האם יש קשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות ועמדות של סטודנטים במכללה כלפי למידה בפורום מתוקשב. 29 סטודנטים לתקשורת וקולנוע במכללה השתתפו בפורום כחלק מחובות הקורס המתוקשב. נערך ניתוח תוכן של הודעות הסטודנטים בפורום עפ"י שלושת המימדים המטאקוגניטיבים של פלאבל: אישיות, משימה ואסטרטגיה. פעילות הסטודנטים נמדדה לפי מספר ההודעות ששלח כל סטודנט לפורום במהלך הקורס. התוצאות מצביעות על הבדלים מובהקים בכל אחד מממדי המטאקוגניציה: אישיות, משימה ואסטרטגיה, בין סטודנטים בעלי עמדות חיוביות כלפי למידה בפורום לבעלי עמדות שליליות. כמו כן נמצאו הבדלים מטאקוגניטיבים מובהקים בין סטודנטים שהשתתפותם בפורום גבוהה לבין סטודנטים שרמת פעילותם נמוכה. בבדיקת הקשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות בפורום ועמדות כלפי פורום מקוון, נמצא קשר חיובי מובהק בין שלושתם: סטודנטים בעלי עמדות חיוביות יותר שרמת פעילותם בפורום רבה יותר הם גם בעלי חשיבה מטאקוגניטיבית ברמה גבוהה יותר (ריקי רימור, רבקה ודמני, ענית רוזנר)

אחת התרומות המרכזיות של העבודה הנוכחית, היא בזיהוי הפער הקיים בין התיאוריה, העמדות ותפיסות התפקיד של המורה המקוון, כפי שמדווח בספרות המקצועית, לבין היישום בפועל של תפקיד המורה המקוון. פער זה מונע את מימוש המתודה החדשנית של האי-לרנינג ומימוש הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות התקשוב. כדי שההוראה המקוונת תצליח, המורים ובכללם המרצים בהשכלה גבוהה, צריכים לגשר בין חידושי הטכנולוגיה לבין המתודה החדשנית של הלמידה מרחוק. המורים צריכים להבין שמתודת האי-לרנינג אין פירושה שימוש בטכנולוגיות בלבד, אלא ניצולן הנכון לקידום הלמידה ברוח הפדגוגיה החדשה. מניתוח ממצאי המחקר הנוגעים לרמת ההנחיה בקורסים המקוונים, נראה בבירור, כי בניגוד לרמות הידע והיישום הגבוהות יחסית המוצבות במטרות הקורס והנדרשות במשימות הלמידה – בפועל המורה מנחה בעיקר ל"מה" צריך לעשות, אין כמעט הנחיה ל"איך" לבצע את המשימה וכמעט ולא קיימת הנחיה לתהליכים מטא-קוגניטיביים. (עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד)

במאמר הנוכחי משנת 2005 מציג פרופסור אבי עשור תפיסה תיאורטית כוללת לגבי הנושא של מוטיבציה פנימית בלמידה. המאמר מציג גורמים המחזקים מוטיבציה פנימית ללמידה בבית הספר. המאמר מתייחס למאפיינים קוגניטיביים של פעילות הנובעת ממוטיבציה פנימית ולצורך בקשר שייכות וביטחון כגורם של מוטיבציה פנימית ללמידה. כמו כן , מתייחס המאמר לתפיסת המורה ובית הספר כתומכים בתחושת האוטונומיה בלמידה. מודל המוטיבציה הפנימית של פרופסור אבי עשור אינו מציע לבסס את הלמידה בעיקר על "כיף ומשחקים" (fun and games) והוא מחשיב מאד את התהליך של הבנת תרומת הלמידה לגיבוש ולמימוש זהותו של הלומד.

בית הספר עין הים בחיפה הוכר כבית ספר ניסויי מטעם הגף לניסויים ויזמות במשרד החינוך. הצעת הניסוי של בית הספר עברה את אישור הוועדה המחוזית ובאחרונה קיבלה את אישור הגף. שם הניסוי שהגה צוות המורים: "לכבד זה משחק מנצח: ילדים לומדים לשחק ומכבדים את עצמם, זולתם, למידתם". הניסוי מציע הגדרה חדשנית למושג "משחק" – המשחק לא רק כאמצעי (Game), כפי שמשתמשים בו רבות בחינוך, אלא כמאפשר חיים (Play), במובן אני משחק משמע אני קיים. במרכז הניסוי, הנשען על רקע אקדמי, פיתוח מרחב יוצר חיים משמעותיים, המצמיח ומטפח בו בזמן, במשולב, כישורים רגשיים, חברתיים ולימודיים. (ברוך יעקובי)