שלום
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • לינק

    שמעון פרס, נשיא המדינה עד לפני פחות משנה, ממשיך גם בשנה ה-92 לחייו לעבוד מהשכם בבוקר ועד שעות הלילה הקטנות • "אני לא מאמין בחופש ולמעשה איני יודע כיצד להתנהג בחופשה" • שמעון פרס מדבר על חשיבות החינוך, על גילויי הגזענות והאלימות, הצורך בסובלנות, התקווה שלא אבדה לשלום אזורי ומה צריך לעשות כדי שלמדינת ישראל יהיו עוד זוכים בפרס נובל (גד ליאור).

  • תקציר

    הספר מספר את סיפורם של הפדגוגיה הביקורתית, הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית והחינוך לתרבות של שלום מנקודת ראות תאורטית ופרקטית. הוא שזור בכתיבה אישית ומביא את עקרונות הפדגוגיה הביקורתית עם דוגמאות מהארץ ומהעולם. בין השאר מוצגת בו תורתו של פאוּלו פרֵירֶה, מחנך ופילוסוף ברזילאי שלימד איכרים עניים בברזיל קרוא וכתוב כדי שיוכלו להשתמש בזכות להצביע ולהשפיע ( חגית גור זיו) .

  • לינק

    ראויה לשבח יוזמתה של המורה חניתה חן אשר העלתה בבלוג הכיתתי שלה לתלמידי כיתה ג' בביה"ס הוברמן בפ"ת את חשיבות יום השלום הבינלאומי . היא עשתה זאת לא בדרך שגרתית ולא באמצעות מלל אלא באמצעות פעילות בכיתה המציינת את חשיבות יום השלום הבינלאומי. התלמידים בסיוע ההורים ובהנחיית המורה מכינים שירים וקליפ וידאו לנושא.

  • סיכום

    קטעים מתוך ראיון שערך ד"ר נמרוד אלוני עם פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך וראש המרכז לחקר החינוך לשלום באוניברסיטת חיפה. סלומון מתייחס לשלבי ההתפתחות בחינוך לשלום ומאפייניו, מתאר את מצב החינוך לשלום בישראל של ימינו, מגדיר את מטרות החינוך לשלום, הקשיים ביישומו ועוד.

  • סיכום

    מטרת המאמר להדגים כיצד ניתן להיעזר בסיפורים בפיתוח תוכניות התערבות ובמחקר בתחום החינוך לשלום. המחברת מציגה שתי תוכניות: הראשונה עוסקת בספרותרפיה כאמצעי לשינוי עמדות וחיזוק הנכונות לקשר חברתי בין ילדים יהודים לילדים ערבים, והשניה עוסקת בבחינת תהליכי שינוי והתפתחות של זהות אצל צעירים באמצעות תגובות לדילמות. המשותף לשני הפרויקטים הוא השימוש בסיפורים ככלי עזר בחינוך לשלום, והם מצביעים על יכולתם של הסיפורים לעורר רגשות ומחשבות בנושאים קונפליקטואליים, ולהביא לשינוי בתפיסת ה"אחר". (טלי ליטבק הירש)

  • תקציר

    מטרת המחקר המוצג היא לבדוק את ההשפעות של תכנית הלימודים "מיקרואורגניזמים" המבוססת על גישת ה- STS (Science-Technology-environment Society), על תלמידי כיתות ט' במגזר הערבי, במישורים הקוגניטיבי והאפקטיבי, אשר יבוא לידי ביטוי בתחומים: ידע קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, מוטיבציה, עמדות כלפי איכות הסביבה ועמדות כלפי שלום. (מחמוד חליל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין