שכר
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • תקציר

    המחקר בוחן את הקשרים בין ציפיות קריירה של תלמידי תיכון לתנאי העסקתם של מורים, שכרם והערכה חברתית של המאפיינים המזוהים עם עבודות נחשקות. נמצאה התאמה חיובית בין רצון התלמידים להיות מורים בעתיד ובין שכר המורים וההערכה החברתית לאחריות ולכבוד המאפיינים את מקצוע ההוראה. לעומת זאת, נמצא שמספר שעות העבודה בהוראה קשור באופן שלילי לציפיות קריירה בהוראה. זאת משום שמיעוט שעות עבודה נחשב כמאפיין של עבודות לא חשובות ולפיכך ההערכה החברתית למאפיין זה אינה גדולה.

  • לינק

    מי מצליח להגיע להשכלה גבוהה בישראל, ומה צריך לעשות כדי להנגיש אותה לאוכלוסיות חדשות? מחקר חדש בוחן שאלות אלה ומצביע על חסמים בכניסה להשכלה גבוהה (רונן בר-אל, יובל ארבל ויוסי טובול).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את ההשפעה של היקף לימודי המתמטיקה בתיכון על ההישגים בשוק העבודה בישראל שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה. מהמחקר עולה כי שיעור התעסוקה של נבדקים שנבחנו בבגרות במתמטיקה בהיקף של 3 יחידות לפחות גבוה מזה של אלו שנבחנו בהיקף נמוך יותר (או לא נבחנו כלל), אולם אין פערי תעסוקה בין אלה שלמדו בהיקף של 3, 4 ו-5 יחידות. לעומת זאת, נמצאו פערי הכנסה ניכרים בין הנבחנים בכל מספר יחידות. חלק הארי של פערים אלו הוא עקיף, כך שככל הנראה לימודי מתמטיקה בהיקף מוגבר מביאים לבחירת מסלול לימודים אקדמי יוקרתי, וזה מביא בתורו לתעסוקה איכותית יותר ברמת שכר גבוהה יותר. עם זאת, לימודים ברמת 5 יחידות קשורים חיובית להכנסה גם באופן ישיר (כלומר בפיקוח על המשתנים האחרים), בעיקר בקרב נשים (איל קמחי ואריק הורוביץ).

  • לינק

    מאמר זה מתאר מחקר באוהיו שמצא כי קיים מתאם מועט בין הערך המוסף שמעניק המורה לתלמיד לבין משכורתו של המורה , הנתונים הראו כי מורים שקיבלו ציונים נמוכים בגישה של ערך מוסף למעשה השתכרו בממוצע טוב יותר מעמיתיהם שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר. (Julia Lawrence, 2013).

  • מאמר מלא

    אחת הגישות הרדיקליות ביותר למערכות תגמולים יושמה בשבדיה, שם מסתפקת הממשלה הפדרלית בקביעת שכר מינימום התחלתי ומניחה למנהלי בתי הספר לשאת ולתת בנפרד, מדי שנה בשנה, על שכרו של כל מורה ומורה. מורים שמבקשים עזרה במשא ומתן יכולים לשתף בו את נציגי איגוד המורים. הסכם השכר הקיבוצי בוטל בשבדיה בשנת 1995, כחלק מעסקת חבילה שנועדה להגביר את האוטונומיה המקומית ואת גמישות מערכת החינוך. הממשלה התחייבה להעלות את שכר המורים במידה ניכרת לאורך חמש שנים, אבל בתנאי שלא כל המורים יזכו לאותן תוספות שכר.

  • לינק

    למרות גירעון חזוי בסך חמישה מיליארד דולר בתקציב העיריה לשנת הכספים הבאה, מציע ראש עיריית ניו-יורק, מייקל בלומברג, תוספת של 8% למורים בבתי-ספר בעיר. המשמעות היא, שמשכורתו של מורה בכיר בניו-יורק, בקצה פירמידת הוותק, תגיע לכ-108,200 דולר בשנה, עליה של 8,100 דולר. משכורת מורה מתחיל תעלה ב-3,700 דולר לרמה של 49,245 דולר בשנה. ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג מאמין בכל לבו, כבר שנים רבות, שאיכותו של המורה חיונית להצלחת תהליך ההוראה ולעיצובו של הדור הצעיר. מאז ומתמיד הציב בלומברג בראש סולם העדיפויות שלו העלאות שכר למורים לא רק כדי לגייס את הטובים ביותר למקצוע, אלא גם כדי להטיל עליהם את האחריות להצלחה או לכישלון בכיתות.

  • סיכום

    המאמר בוחן את שכר המורים בישראל בהשוואה לשכר המורים במדינות המערב על בסיס אמות מידה שכיחות ומקובלות בתחום כלכלת החינוך: א. ההוצאות הלאומיות לחינוך ב. השכר הממוצע בחינוך לעומת השכר הממוצע במשק ולעומת התוצר המקומי הגולמי לנפש ג. שכרו של המורה המתחיל לעומת שכרו של המורה בשיא הוותק ומבנה שכר המורים. מניתוח הנתונים עולה כי ההבדל העיקרי בין ישראל למדינות המערב הוא באופן השימוש בנתח תקציב החינוך. המחבר מצביע על הפער הגדול מדי לטעמו בין שכרו של המורה המתחיל לשכרו של המורה בשיא הוותק, וממליץ על שינוי מבנה השכר וקביעת שכר אחיד וכלל לעובדי ההוראה. (יחזקאל שלום)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין