שיטות הוראה
מיון:
נמצאו 339 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד אנשים המכשירים את המורים הפיניים מיישמים חינוך ליזמות בהדרכה שהם מספקים. המחברים מראים כיצד למידה באמצעות, למידה עבור ולמידה לגבי יזמות מתבטאות בהערכות העצמיות של מורי המורים הפיניים (Seikkula-Leino, Jaana; Satuvuori, Timo; Ruskovaara, Elena; Hannula, Heikki, 2015).

  • לינק

    כתב העת המדעי "נייצ'ר" חבר החודש למגזין הפופולרי "סיינטיפיק אמריקן" לגיליון מיוחד ומושקע שהוקדש לבחינת החינוך של דור המדענים הבא… סכומי עתק אמנם מושקעים בהכשרת חוקרים חדשים ובעידוד המחקר, אך מאידך גיסא גדלים שיעורי הנשירה בתחום וסימני התסכול. שיעור תלמידי המתמטיקה, ההנדסה והמדעים בקרב הסטודנטים במערב הולך וקטן, וישנם גם מומחים שמלינים על תוצרי הליך ההכשרה (שיזף רפאלי).

  • לינק

    מאמר זה מציע פתרונות עבור מורים לשפות המשתמשים במצגות פאוורפוינט של מיקרוסופט (Microsoft PowerPoint) בכיתה. הנושאים שנידונו כוללים את הנטייה של התלמידים להתרכז במצגת ולאבד את ראיית המשמעויות השונות המועברות על ידי המחוות, שפת הגוף והבעות הפנים של המציג והתייחסות למומחיות של המנחה בחומר המוצג (Don, Margaret, 2015).

  • תקציר

    התיאוריות של סגנונות הלמידה מציעות שאינדיבידואלים חושבים ולומדים היטב בדרכים שונות. אלו אינם הבדלים ביכולת אלא בהעדפות עבור עיבוד סוגים מסוימים של מידע או עבור עיבוד מידע באופנים מסוימים. אם זה נכון, לתיאוריות של סגנונות הלמידה יכולות להיות השלכות חשובות עבור ההוראה משום שהישגיות התלמיד תהיה תוצר של אינטראקציה בין ההוראה לבין הסגנון של התלמיד (Willingham, Daniel T.; Hughes, Elizabeth M.; Dobolyi, David G., 2015).

  • סיכום

    הוראה ו"ספונטניות" נשמעות אולי כמו מילים שאין ביניהן שום קשר – אבל ד"ר נפתלי שם טוב, מרצה בכיר לספרות, אמנויות ולשון, מסביר שממש כמו בתיאטרון, גם בכיתה קיימת אינטראקציה הדדית בין תלמידים למורים – ואפשר ואפילו רצוי לתת גם לתלמידים להשפיע על מהלך השיעור (רווית שרף).

  • סיכום

    מושג האידאולוגיה נדון בהקשר החינוכי על ידי צבי לם. לגישתו, מה שידוע כתיאוריה חינוכית הוא אידאולוגיה בעלת תוכן פדגוגי. הוראת חשיבה היא אידאולוגיה פדגוגית ולכן אינה עולה ישירות ממצב עניינים בעולם אף שהיא תואמת לרוב למצב כזה. במקום, היא צומחת מנטייה מוסרית או מרגש פדגוגי של מי שמציע אותה. חשיבה כזו מונעת מלפחות שלושה דימויים אוטופיים של ה"חושב הטוב", המציעים מצדם שלוש גישות, וליתר דיוק אידאולוגיות אידאליות, להוראת חשיבה – גישת המיומנויות, גישת הנטיות (דיספוזיציות) וגישת ההבנה. עם זאת, פיתוח יכולת החשיבה והמוטיבציה אליה היא עניין ראוי, והיא הולמת את התנאים התרבותיים העכשוויים ואת האתגרים העתידים. הפרספקטיבה האידאולוגית מסייעת לנו להבין את טבע הוראת החשיבה כך שניתן יהיה ליישם אותה בצורה מושכלת יותר (יורם הרפז).

  • סיכום

    כותבי המאמר מציגים בו מיפוי של שאלות רחבות העומדות בפני מערכות חינוך כיום ודרכי הטיפול בהן. השאיפה למצוא פתרונות יוצר מחלוקות מקוטבות סביב שאלות כמו: מי צריך להיכנס למקצוע ההוראה, מהן הגישות ללמידת מורים ומהו הקשר בין למידת מורים לבין פיתוח ההוראה בכיתה. ההמשגה המחודשת של ההכשרה המוצעת במאמר מדגישה כי: (1) ההכשרה, הקליטה במקצוע וההתפתחות המקצועית לאורך הקריירה הם רצף שמחייב קשר בין חלקיו; למידה ניתנת להתפתחות באמצעות תפיסת הרצף המקצועי ובמהלכו. (2) כל המורים הם מורי מורים בעלי ידע וניסיון שווי חשיבות, ויש לכך השתמעויות לתוכניות ולאתרי ההכשרה וללמידת מורים (McMahon, M., Forde, C., & Dickson, B).

  • תקציר

    כותב המאמר מבסס את טיעוניו על תפיסת תפקיד המורה ומהות ההוראה על תורתו של מרטין בובר (Martin Buber) ובמיוחד על רעיון ה"אני אתה" (I and Thou) שבה. הוא מביא פרשנויות ודיון עיוני תוך הסתמכות על פרשני בובר שונים כדי להבהיר את התפיסה שלו בנושא. אבן יסוד בפילוסופיה החינוכית של בובר היא היחסים הדיאלוגיים המבקשים מאיתנו לגשת לאחר תוך קבלת השוני והייחודי, בפתיחות וללא תפיסות קודמות, תוך בירור מה האחר מביא לעולם. הכותב רואה בכך חלק נכבד בהיבט המעשי של עבודתו של בובר בחינוך (Alexandre Guilherme).

  • סיכום

    סקירה זו מציגה מדגם מספרות המחקר העוסקת בנושאים המרכזיים של הוראה טובה והמורה המצטיין. מכיוון שנושאים אלו משפיעים באופן משמעותי, ולפעמים מכריע, על הלמידה של מיליוני סטודנטים ברחבי העולם, אין פלא שבעשרות השנים האחרונות נערכו אלפי מחקרים וקיימת כמות עצומה של פרסומים בנושאים אלו. בגלל כמות הידע הענקית, לא תוכל המחברת להביא בסקירה מוגבלת זו תמצית של כלל הנושאים והפרסומים. היא בחרה אם כן להציג כאן סיכום של הנושאים המרכזיים שנחקרו, ולכלול בו ממצאים של החוקרים הידועים והמבוססים בתחומים הרלוונטיים. כמו כן, מכיוון שהנושאים הללו שייכים לאחד מתחומי המחקר המרכזיים שלה, היא מצטטת כאן מבחר של מאמרים שערכה בתחום הזה (נירה חטיבה).

  • לינק

    אנו מוצפים במסרים אין קץ שלמדנו לקבל כמובנים מעליהם ומפסיקים לשאול מה אמיתי, מה באמת מסתתר מאחורי המסרים האלה. חונכנו להפסיק לשאול. בכדי לעורר מחדש את הזכות לשאול ולתת לשואלים כלים להערכת התשובות, חשוב לפתח אצל ילדים (ומבוגרים) מיומנויות של חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית איננה חשיבה של הטלת ספק או חשד למרמה. חשיבה ביקורתית, לטענת מאמר זה, היא היכולת לבחור את המתאים לי ביותר (או הכי פחות גרוע) מבין אלטרנטיבות אפשריות (חנן יניב).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים מנתחים כיצד ליישם טכנולוגיות מודרניות בהוראת דיסציפלינות פדגוגיות של "יסודות הפדגוגיה" ו"תיאוריה ומתודולוגיה של תכנית הלימודים" בחינוך הקדם יסודי ובחינוך היסודי בשיתוף עם גורמים שמשפיעים מבחינה פדגוגית על הקבלה ועל השימוש בלמידה מקוונת (Tudor, Sofia Loredana; Stan, Maria Magdalena; Paisi-Lazarescu, Mihaela, 2015).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי "במשך מספר שנים, עד לפני בערך שנה, בהרצאות על התקשוב בחינוך, הרביתי לצטט קטעים מתוך המבוא של ספר שהתפרסם ב-1843 מאת ויליאם אלקוט, Slate and Black Board Exercises. נהגתי לעשות זאת כדי להמחיש שגם לוח הגירים היה פעם טכנולוגיה חדשה והשימוש ה-"נבון" בו לא היה מובן מאליו…הגדולה של לוח הגירים איננה בתכונות שטבועות בלוח עצמו, אלא בנסיון שהמשתמשים בו יוצקים לתוכו, נסיון מצטבר המועבר בצורה מושכלת לעוד ועוד מורים" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    מחקר אמריקני לאומי שהשתתפו בו 3103 סטודנטים מ-123 קולג'ים ואוניברסיטאות עוקב אחר שינויים שחלו בעמדותיהם של סטודנטים כלפי מתמטיקה במהלך קורס חשבון אינפיניטסימלי, תוך התחשבות ברקע שלהם. המדדים שנבדקו שילבו את ההערכה העצמית של הסטודנטים, את הביטחון העצמי שלהם ואת העניין וההנאה שלהם ממקצוע מתמטיקה. באמצעות ניתוח של 61 משתנים שהסטודנטים דיווחו עליהם זוהו שלושה סוגים עיקריים של פדגוגיית מרצה שיש להם השפעה על עמדות הסטודנט (Sonnert, Gerhard, Sadler, Philip M., Sadler, Samuel M., Bressoud, David M).

  • לינק

    סוזן אמברוז, מייקל ברידג', מייקל דיפיאטרו, מרשה לובט ומרי נורמן, חוקרי למידה והוראה מ"מרכז אבֵּרלי (Eberly) למצוינות בהוראה באוניברסיטת קרנגי מלון" בפיצבורג, פנסילבניה סיכמו בספרם "כיצד למידה עובדת: שבעה עקרונות מבוססי מחקר להוראה חכמה" ממצאים מחֵקר הלמידה בתחומים שונים — בעיקר מפסיכולוגיה קוגניטיבית, התפתחותית וחברתית — וחילצו מהם שבעה עקרונות מנחים ללמידה ולהוראה. חוברת זו, שהופיעה לראשונה בהד החינוך, פברואר 2015, מביאה את עיקרו של הספר. מורים שילמדו היטב את החוברת הזו ויעשו "שיעורי בית" יעלו על מסלול של הוראה מקצועית (יורם הרפז).

  • תקציר

    חקר מקרה יחיד זה נועד כדי לחקור כיצד הגננת עונה על צרכי הטיפול בפעוטות, המביעים את רצונם שיטפלו בהם, במפגשיהם. החוקרים צפו במשך עשרה שבועות בקירוב באינטראקציות הטבעיות והיומיומיות בין הפעוטות לבין הגננת. באמצעות ניתוח נתונים איכותני, תוצאות מחקר זה קוראות תיגר על הדימוי השכיח והפשטני של הגננת האכפתית ומראות שהמפגש ביניהם הוא מקצועי וחינוכי מאוד ושהגננת מספקת טיפול "יוצא דופן" לפעוטות הצעירים (Shin, Minsun, 2015).

  • תקציר

    אחד מהממצאים של מחקר פדגוגי מבוסס-מוח הוא שההקשר (context) חשוב ללמידה. באופן ספציפי יותר, יש לשמר את סדר הלמידה: יש להציג את התוכן בהקשר קונקרטי, ובעקבותיו לנסות ולבודד יסודות אבסטרקטיים שנמצאו במקרה. קיימות אסטרטגיות טובות ורעות יותר כדי לשמר סדר זה. במאמר זה, המחבר דן בספרות המחקר ומספק את מה שהוא מוצא כדרך מוצלחת ביותר לשמר את הסדר הטבעי של הלמידה: משימות לוח דיונים מקוון (Clifton, W. Scott, 2015).

  • לינק

    חינוך הוא הזדמנות לצמיחה, בכל הרמות ובכל הגילאים. שיעור בן 45 דקות הוא לא "עוד שיעור", אלא הזדמנות חד-פעמית שלא תחזור לעולם. גם שיחת המשוב אחרי השיעור בין המורה לבין הצופה היא קרקע פורייה לטיפוח החשיבה הרפלקטיבית אצל המורה. השיעור כמו-שוכב על שולחן הניתוחים והוא מהווה דוגמה והזדמנות להעלות למודעות המורה כיצד לחשוב עליו בצורה אחרת, מתחת או מעבר לרצף האירועים והמידע הכלולים בהם, להסתכל עליו דרך הפריזמה של יסודות שמארגנים את המידע (גדי ראונר, דורון מצא).

  • מאמר מלא

    ריבוי חסידים לשיטה, כתב ניטשה, "אינו בהכרח עדות נגדה". כלומר, חיבה המונית למושא כלשהו — ספר למשל — אינה מעידה בהכרח על נחיתותו; בדרך כלל כן, אבל לא תמיד. בקיצור, רב מכר אינו בהכרח ספר רע. רב המכר של וילינגהם "למה תלמידים לא אוהבים את בית הספר? ואיך אפשר לגרום להם לאהוב אותו?" הוא ספר מצוין. וילינגהם, חוקר מוח וקוגניציה מהמחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת וירג'יניה, מתאר תשעה מאפיינים יסודיים של המוח והחשיבה ומפיק מהם עקרונות מנחים להוראה. הספר כתוב בחוכמה ובחן, ומתוך אמפתיה רבה למורים. ספר מענג ומועיל (יורם הרפז).

  • סיכום

    פקולטות למדעים במערכת ההשכלה הגבוהה משתדלות לתת משקל רב יותר לשיפור ההוראה והלמידה של דיסציפלינה ספציפית. אחת התוצאות של שינוי זה היא העסקת חברי סגל שיש להם התמחות בהוראה (SFES – science faculty with educational specialties ). מן המדגם עולות האמונות שמורי SFES מחזיקים בהן באשר להוראה ולהתנסויות מעשיות בכיתה. המאמר מדגיש את החשיבות שיש לתרומתה של הפקולטה כפי שהיא באה לידי ביטוי במעורבותה בשיפור ההוראה והלמידה (Tracie M. Addy, Patricia Simmons, Grant E. Gardner, & Jennifer Albert).

  • לינק

    המחקר המתואר בדוח זה מציע ניתוח שיטתי של הפדגוגיה בישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי בכיתות בשני בתי ספר יסודיים השייכים לחינוך הממלכתי-עברי. אנו משלבים בין ניתוח השיח בכיתה לבין ניתוח הפדגוגיה ומציעים תמונת מצב עדכנית על המציאות בבתי הספר: על הדרך שבה מתנהלים השיעורים, הפעולות הננקטות במהלכם, התכנים הנלמדים, השאלות ששואלות המורות, המטלות שהתלמידים מתמודדים איתן ומבנה ההשתתפות בשיח. אנו מבקשים להציע למעצבי מדיניות, לחוקרים ולבעלי עניין אחרים בתחום החינוך מידע שיטתי ומהימן על המציאות שחווים מורים ותלמידים בבתי הספר היסודיים (איתי פולק, עליזה סיגל, אדם לפסטיין).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין