שיטות אבחון וטיפול
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • לינק

    שיטות האבחון והטיפול מבוססות על מדריך הפסיכיאטריה האמריקאי שיוצא בקרוב. המהדורה החדשה צפוייה לחולל שינויים דרמטיים בתחוםדו"ח הסוקר את השינויים שהמדריך החדש צפוי לחולל באבחון הפרעות למידה והפרעות קשב וריכוז צופה עלייה במספר המאובחנים שיהיו זכאים להקלות בבחינות בבתי הספר ובאקדמיה. הדו"ח, שמתפרסם החודש בכתב העת Journal of Learning Disabilities, מתייחס להשפעות הצפויות של המהדורה החדשה בעשר מדינות ובהן ישראל ( דן אבן).

  • לינק

    יעל אברהם במאמר נהיר ופרקטי מציגה את מושג הרגישות לדחייה אצל ילדים ובני נוער דחויים חברתית, מסבירה כיצד רגישות זו מתפתחת וכיצד ניתן לטפל בה. רגישות לדחייה Rejection Sensitivity הינה נטייה קוגניטיבית-אַפקטיבית של הפרט לצַפּוֹת בחרדה ובכעס שאחרים יידחו אותו חברתית, גם כאשר בפועל לא מתרחשת דחייה. מחקרים רבים מצאו כי ילדים דחויים חברתית מפגינים רגישות גבוהה לדחייה. מאמר זה מנסה להבהיר את המושג רגישות לדחייה וכיצד ניתן לאבחן אותה אצל ילדים ובני נוער. מהן נסיבות החיים אשר יוצרות אצל הילד רגישות גבוהה לדחייה וכיצד ניתן לטפל בה. במאמר משולבות דוגמאות טיפוליות ( יעל אברהם) .

  • לינק

    לרבים שטרודים בטיפול בלקויות למידה וקשב מוצע מודל אינטגרטיבי, המנסה לגעת בשורש הקושי. יוסי ארן ארנרייך מתאר מקרה טיפולי מרתק בשילוב נוירו פידבק. לקויות למידה וקשב הן מנת חלקם של פרטים רבים מאוד באוכלוסיה. ללקויות אלו בסיס נוירולוגי משוער. עם זאת הטיפולים הנפוצים בתחום זה אינם מתייחסים לאספקט הנוירולוגי המשוער. במאמר שלהלן מוצע רציונל לטיפול אינטגרטיבי בלקויות למידה וקשב המתייחס לכל האספקטים של ההפרעות הללו. מובאת דוגמא טיפולית הממחישה את היתרונות של טיפול מסוג זה ( יוסי ארן ארנרייך).

  • לינק

    פינלנד מובילה שנים בדירוג של מערכת החינוך הגלובלית. אולם למרות הצלחותיה בתחום הוחלט לאמץ שם תכנית חינוכית אשר נהגתה בישראל. מדובר בתכניתו של פרופסור ראובן פוירשטיין, פסיכולוג קוגנטיבי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, מייסד המרכז הבינלאומי לקידום כושר הלמידה וחתן פרס ישראל למדעי החברה. התכנית של פרופסור פוירשטיין עוסקת בהנחלת יכולות קוגניטיביות ולימודיות

  • לינק

    מלכ"ע היא מערכת לאבחון כתיבה עיונית, המיועדת למאבחנים דידקטיים ולמורים המלמדים כתיבה. המערכת נבנתה לפני כעשר שנים, והיא משמשת עד היום לבניית תכניות להוראת כתיבה עבור סטודנטים עם ליקויי למידה, הלומדים במכינות הקיץ של מרכז התמיכה "חממה" במכללה האקדמית תל-חי. כמו כן היא יכולה לשמש לאבחון ולשיפור הכתיבה העיונית של תלמידים מגיל עשר. המערכת בוחנת את תהליך הכתיבה, את איכות הכתיבה ואת תפיסתו העצמית של הכותב ( אורית דהן, יעל מלצר, נעמי הדס לידור ) .

  • לינק

    אנשי חינוך ומטפלים מתמודדים לא פעם עם תופעות של דחייה חברתית בקבוצת בני הגיל, בכיתה, בבית הספר, בתנועת הנוער וכדומה. במקרים רבים מלווה הדחייה החברתית בתופעות קשות, כמו נידוי וחרם, לעג מתמשך, הצקות ואף התעללות מילולית וגופנית. לעתים קרובות עולה השאלה כיצד לטפל בבעיה זו ומה צריך להיות מוקד ההתערבות הראשוני בטיפול: האם לתמוך בילד הדחוי או אולי לטפל בקבוצת הילדים הדוחים. בחלק הראשון של המאמר יוצגו שיקולים שיסייעו בקבלת ההחלטה במי לטפל תחילה. בחלקו השני יוצגו גישות תיאורטיות המסבירות תהליכי התפתחות של שעיר לעזאזל בקבוצה, תוך התייחסות למקום של המורה במניעת תהליכים של דחייה חברתית. בחלקו השלישי מציעה המחברת למורה בכיתה אפשרויות שונות להתערבויות כיתתיות בנושא הדחייה החברתית ( יעל אברהם).

  • לינק

    המאמר, שנכתב מנקודת המבט של הפסיכולוגיה החינוכית, עוסק באינטראקציות בין הילד ובין המטפלים בו ובתרומתן להתפתחות; בפרט נבחנת תרומתן של שתי מערכות אקולוגיות: היחסים עם ההורים בגיל הרך והיחסים עם המחנכים/מטפלים במסגרות החינוך. לאחר מכן נדונו סוגיית הקשר בין המטפלים והמחנכים של הילד לבין הוריו, והאופן שבו איכותו של קשר זה משפיעה על התפתחותו (תמר ארז).

  • לינק

    תופעת הדחייה החברתית בקרב בני אותה קבוצת הגיל מעסיקה רבות ילדים, הורים, מורים ומטפלים. מאמר זה מציג מודל טיפולי לעבודה פרטנית עם ילדים דחויים חברתית. מטרת המודל הינה חיזוק המסוגלות חברתית (Social Competence) של הילד, כלומר יכולתו להשיג תוצאות מוצלחות מן האינטראקציות עם אחרים ולהימנע מתוצאות שליליות. במאמר משולבות דוגמאות מטיפולים ( יעל אברהם).

  • מאמר מלא

    גישת הפרופיל הקשבי האישי אותה פיתחו פרופ' יהושע צאל וד"ר לילך שלו-מבורך במהלך ארבע השנים האחרונות מבוססת על התיאוריה של רשתות הקשב של פוזנר ופטרסן (1990). על בסיס תיאוריה זו פותחה מערכת של מטלות ממוחשבות להערכת תפקודי קשב בכל אחת מארבע מערכות הקשב הבאות: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הפניית קשב ושליטה ובקרה בקשב. מערכת מבחני הפרופיל הקשבי מייצרת לכל ילד, נער או מבוגר פרופיל קשבי המתאר את רמת תפקודו בכל אחת מארבע מערכות הקשב הללו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין