שיח שיעור
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • תקציר

    העולם המודרני מציב בפני התלמידים דרישות חדשות. אחת מהן היא הצורך לפתח ידע וכישורים על מנת שיוכלו להיות צרכנים ביקורתיים של מאגר הטקסטים העצום הזמין להם, הן בדפוס והן באופן מקוון. ובכל זאת, מחקרים מוכיחים כי לעתים קרובות מאד תלמידים מתקשים בהבנה של טקסטים מורכבים, ובמקביל נראה שדפוסי השיחה של המורים אינם תואמים את מאפייני השיח הפרודוקטיבי. במילים אחרות, פרקטיקות הדיבור של המורים בכיתות אינן כאלה העשויות להוביל לקידום התלמידים לקראת הבנה משופרת של הטקסטים ולהניעם לחשיבה אנליטית וביקורתית.

  • תקציר

    המטרה המרכזית של מאמר זה היא לתאר את סגנון הסולידריות של המורה בשיעור, מתוך כוונה ללמוד את השלכותיו של סגנון שיח זה על האינטראקציה ביו המורה לתלמידים בכיתה. העבודה מעוגנת במסגרת המושגית של חקר השיח מנקודת מבט סוציו-לינגוויסטית. היא שואבת את השראתה מהאתנוגרפיה של התקשורת, ומנתחת את שיח המורה בכיתה על רקע היכרות עם תרבות המשתתפים בו (אסתר ורדי-ראט).

  • לינק

    כלים ומיומנויות בשיחה הדיאלוגית (מבוסס על שיטת ה"אמון הקוגניטיבי" שכתבו ארתור ל' קוסטה ורוברט ג' גרמסטון) . אימון קוגניטיבי הוא מסגרת לדיאלוג מובנה שבו מאמן קוגניטיבי מנחה את חשיבתו של מאומן קוגניטיבי כדי שזה יוכל להגיע להחלטות, לפתרונות ולרעיונות שהיו גלומים בחשיבתו במצב ראשוני אך נזקקו לעיבוד ולניסוח. המאמן מנחה את המאומן באמצעות שאלות המעבירות אותו בהדרגה ממצבי תודעה קיימים למצבי תודעה רצויים.

  • סיכום

    עבודה זו מציגה ניתוח שיח אישי וקבוצתי של מתכשרות להוראה, במהלך קורס, במכללה להכשרת מורים. השיח עוסק במשימת הקורס, חניכה שבועית, של אדם מאותגר שכלית על ידי מתכשרת להוראה. מטרת העבודה לאפיין את התפתחותן המקצועית של משתתפות הקורס, המתכשרות להוראה, באמצעות מודל התפתחות מקצועית של קגן (Kagan).ממצאי ניתוח ראשוני של דגימות שיח, מצביעים בתחילת המשימה על חששות וקשיים אישיים ובהמשך על רכישת ידע חדש, ללא שימוש במקורות ידע חיצוניים, כגון חומר קריאה. הממצאים ראשוניים, ועשויים להצביע על תהליך התואם בחלקו את המודל של קגן, לפיו, התנסות תורמת לרכישת ידע חדש ושינוי באמונות אצל מתכשרות להוראה (דיתה פישל)

  • לינק

    המאמר דן בתרבות הוראה-למידה עדכנית בחינוך לשוני, הדורשת מן המורים הוראה מכוונת מטרה, רלוונטית ומוגדרת. כיום ברורה יעילות ההוראה המפורשת והשפעתה על הוראת השפה. ההבנה מה זו הוראה מפורשת מכוונת את המורים להבנות את הסביבה הלימודית, בהתחשב בהשפעת האינטראקציות החברתיות על רכישת השפה.שיח הוראה מפורשת מונע מהתלמידים את משחקי הניחוש ומעניק לתלמידים הזדמנות להשקיע בלמודים באופן משמעותי יותר, במקום לבזבז אנרגיה "להיכנס אל ראשו של המורה". כאשר נושאי הלמידה לא ברורים דיים ורק מרומזים, יכולים התלמידים למצוא עצמם לעיתים מבולבלים ובלתי מסוגלים לתפקד. הנסיון לחבר פיסות של אינפורמציה ששמעו, מבלי שהמורה מכוון אותם בארגון המידע – זוהי משימה קוגנטיבית קשה ליישום. ההוראה המפורשת נותנת כוח לתלמידים "להכנס לסוד הגדול של מה שמתרחש" והתוצאה הינה הוראה הממוקדת בתלמיד ומכוונת לשונות בין התלמידים (Christine Edwards-Groves)

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את מבנה השתתפות בשיח הכיתה, תוך התמקדות באופיו הא-סימטרי של אירוע דיבור זה. העבודה מעוגנת במסגרת התיאורטית של חקר השיח מנקודת מבט סוציולינוויסטית. ניתוח השיח ממחיש עד כמה שיח הכיתה הוא אירוע דיבור מיוחד ומורכב, שבו משמשים המורה והתלמידים כ"קהיליית דוברים", היוצרים אורח דיבור מיוחד. הממצאים מצביעים על הפרדוקס בתופעת השליטה בשיעור: על פניו נראה כי למורה יש כוח אבסולוטי על תלמידיה, אבל ניתוח השיח מראה שסמכותה אינה דבר מובן מאליו, וכי היא משתמשת באסטרטגיות לשוניות רבות ומגוונות כדי לבסס את השפעתה (אסתר ורדי-ראט, שושנה בלום-קולקה)

  • לינק

    מצגת מעניינת ומאתגרת של הדר נץ ממכללת אורנים העוסקת בשיח כיתתי. המצגת מכסה את הנושאים הבאים: מאפייני השיח הכיתתי, דיאלוג ולמידה, הרצף השכיח בשיח הכיתתי, ז'אנרים של שיח כיתתי. הדיאלוג בכיתה הוא במקרים רבים מדומה, המורה גורמת לתלמידים להאמין כי מתקיים דיון נושאי בעוד שהלכה למעשה התלמידים מוערכים על בסיס של יחסים בין-אישיים והתנהגות. ממחקרים המצוטטים במצגת נמצא כי דיאלוג לכאורה ומונולוג בתחפושת דיאלוג נמצאו כז'אנרים הדומיננטיים. במצגת מובאים דוגמאות למונולוג בתחפושת דיאלוג, כיצד מורים יכולים לעצור את אינרציית המונולוג ולעודד דיאלוג?

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין