המאמר מדווח על ממצאים איכותיים של חקר מקרה על הרווחים שיש למורה הנוטל על עצמו תפקיד של חונך למתכשר להוראה בתוכניות הכשרת מורים. המחקר מתמקד בחונכים שהם מורים בבתי ספר בקהיליות פריפריאליות באוסטרליה. שאלת המחקר עסקה בהשפעות שיש לחונכות על המורים החונכים/המאמנים עצמם ובכך ייחודו. בנוסף הייחוד הוא בהתייחסות לאוכלוסייה פריפריאלית כפרית , בניסיון לחקור את הגורמים המשפיעים על ההתפתחות של החונכים במסגרת ההתנסות המעשית ובמתודולוגיה המאפשרת לחונכים לספר את סיפור התנסותם המקצועית בדרך רפלקטיבית .ראוי שהמוסדות המכשירים והמעסיקים יסייעו למורים חונכים לאמץ בתפקידם זה עדשות מקצועיות ע"י כך שישתתפו בתהליך של רפלקציה, פיתוח קונצפטואלי, ומתן הכרה אקדמית או מקצועית לתהליך, גם אם יחסים ותפיסות של כוח מקשים דווקא על מורי המורים הנכנסים לבתי הספר להדרכת המתכשרים ( Simpson, T., Hastings, W., & Hill, B.).

חונכות (mentoring) הפכה לחלק חשוב של הכשרת המורים, והיא נתפשת כמרכיב מרכזי בקידום הוראה רפלקטיבית ובהתפתחות המקצועית של בתי ספר. אולם המושג עדיין אינו ברור. לרוב, כאשר מדברים על תוכניות חדשות בהוראה ובחינוך לא מתייחסים לנושאי כוח ושליטה וסכנות של תלות ואינטימיות הקשורים לחונכות. המאמר דן במושג החונכות במסגרת הכשרת המורים בנורבגיה, תוך השוואה לתפישות הקיימות בעניין זה באנגליה. הטענה היא שיש לחשוב על חונכות בדרכים חדשות ולראותה כחלק מהתהליך שבו הסטודנטים הופכים למורים מקצועיים. המאמר מבוסס על מחקרים על חונכות שבוצעו ע"י כותבת המאמר במהלך כמה שנים. (Sundli, l.)

כותב המאמר מביא רפלקציה שלו על עתיד ההכשרה במכללות ובאוניברסיטאות מנקודת מבט של מורה מורים ותיק העוסק בהכשרה באוניברסיטה, זאת בתגובה לתקפות על בתי הספר לחינוך ועל תוכניות ההכשרה. הכותב מציין ארבעה מרכיבים בדרך לשינוי ההכשרה: א. התמדות באיכות המורה בתוכניות הכשרה מסורתיות וחלופיות; ב. הרחבת מטרות ההכשרה ותפקידי המורה; ג. חיזוק תפקיד בתי הספר והקהיליות בהכשרת המורים; ד. נטילת אחריות מוסדית רצינית על ההכשרה. (Zeichner, K)

כיצד תופסים סטודנטים להוראה בארה"ב, המכשירים עצמם כמורים לאנגלית, את התפתחותם כמורים. מחקר שנערך באוניברסיטה בארה"ב על מנת לבדוק כיצד סטודנטים להוראה חווים את תהליך הכשרתם באופן בלתי אמצעי. התהליך הרפלקטיבי הייחודי התבסס על תיעוד עצמי דיגיטאלי באמצעות יומנים דיגיטאליים ויזואליים בהם הביעו הסטודנטים את רישומיהם באופן חופשי ע"י צילומי וידאו או תמונות סטילס בכל אחד משלבי ההכשרה, כולל שלבי ההתמחות המעשית. הבחירה בכלי רפלקציה דיגיטאלי חופשי וגמיש מסוג זה (אוסף תמונות ממוחשב) נועד לאפשר לסטודנטים להביע עצמם בצורה יותר אוטנטית ללא הבניית היתר של שאלונים מחקרים סטנדרטיים או יומנים טקסטואליים. התמונות נאספות ומתוייגות ע"י הסטודנטים להוראה באמצעות תוכנה חופשית הנקראת Photo story 3.00 וזאת כחלק מהתהליך בניית הפורטפוליו הממוחשב המצטבר שלהם בכל תקופת ההכשרה להוראה. המאמר מתאר את תהליך האיסוף וניתוח הסיפורים הדיגיטאליים הויזואליים של הסטודנטים להוראה. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך ביולי בסן דייגו בארה"ב (Jennifer S. Dail , Vivian H. Wright Hannah R. Gerber)

המאמר מתמקד במודל של קיום קורסי התנסות פרופסיונלית לסטודנטים להוראה. מטרת המודל הייתה לסייע בפיתוח גישה רפלקטיבית בקרב הסטודנטים, תוך בניית הידע הפרופסיונאלי שלהם בבתי הספר ובקמפוס. כדי להשיג זאת הקורסים תוכננו לבנייה של "קהיליית מעשה"(communities of practice). לאחר הערכה של הקורס באמצעות מעקב אחרי הסטודנטים, נבחנו ההישגים והאתגרים לקראת המשך פיתוח תחושה של קהילייה מקצועית. המודל של הקורס הוא התנסות בחטיבה עליונה הנתמכת על ידי מרכיב טיוטוריאלי במכללה. (Sim Cheryl)

המאמר דן במושג "רפלקציית ליבה"(core reflection) המכוון לרפלקציה מעמיקה יותר מהמקובלת, אם כי אין הכוונה לצלילה לתוך החיים הפרטיים, אלא לחיזוק היכולת להכניס שינויים בתבונה. מדריך פדגוגי צריך להיות בעל יכולת לזהות ולקדם התפתחות של רפלקצית ליבה כחלק מההתערבויות הפדגוגיות המנחות שלו. חלק מכך צריך להיות הכיוון של התמקדות, עם המונחה, בסיטואציה האידיאלית ובגורמים המגבילים את מימושה, וגילוי אמפתיה לגבי שניהם. גם היכולת לעשות קונקרטיזציה צריכה להתאפיין במיקוד ברמה של זהות ושליחות בהצגת שאלות כמו: מהי הסיטואציה האידיאלית שאתה שואף אליה? מה אתה רוצה להשיג? או: מה מונע ממך מלהתקדם? ( Korthagen, F. & Vasalos, A).

המחקר מציג את התנסויותיהם של מורי-מורים בשלושה מוסדות להכשרת מורים בארה"ב, אוסטרליה ובריטניה, שהפעילו במסגרתם תוכניות מבוססות על מחקרי פעולה. המחקר מתמקד בתפיסות ובבעיות שהתגלו בהקשרים שונים שחוו מורי המורים במהלך יישום תוכניות אלה ומשווה ביניהן. (Petra Ponte, Douwe Beijard, Jo Ax)