קהילה לומדת
מיון:
נמצאו 110 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    קהילות מקוונות אינן דבר חדש באינטרנט והן התפתחו הלכה למעשה עוד בתקופת הפורמים המתוקשבים לפני כ12-14 שנים , אך התובנות המחקריות על שימוש מועיל בקהילות מקוונות התפתחו כידע רב-תחומי רק בשנים האחרונות . ספר חדש זה שיצא לאור בהוצאת mitpress מנסה להציע כמה תובנות מבוססות מחקר לגבי יצירת קהילה מקוונת פעילה, טיפוחה, ארגונה ועידוד יצירת הידע של חברי הקהילה המקוונת . הספר כולל גם דוגמאות מרחבי העולם ( Robert E. Kraut , Paul Resnick ) .

  • תקציר

    בספר "הכול עניין של יוזמה: יוזמות מקדמות פיתוח מקצועי במערכי שותפות מכללה-שדה" מוצגות בהרחבה יוזמות שונות שהופעלו בבתי הספר לפיתוח מקצועי PDS – (Professional Development Schools) במערך השותפות של המסלול העל-יסודי במכללה האקדמית בית ברל, שהיה הראשון בארץ שהפעיל מערך מקיף כזה של התנסות בהוראה. אחד מעקרונות ה-PDS הוא פיתוח מקצועי של המורים המאמנים, של הסטודנטים ושל המדריכים הפדגוגיים באמצעות מחקר משותף של ההוראה בבתי הספר ועל ידי הפעלת יוזמות חינוכיות שונות. הספר שלפנינו מבטא את שני ההיבטים האלה של ה- PDS ( אביבה קליגר ועמוס הופמן (עורכים )

  • לינק

    מהפיכת התקשוב החינוכי בשנים האחרונות הגיעה, אמנם לבתי ספר רבים בחו"ל ובארץ , אך מתברר כי יש רק איים-של הצלחה בבתי ספר. הצלחות מקומיות אלו הם פועל יוצא של מורים ומחנכים המגלים תושיה ויוזמה ומנסים ליישם מיזמים מעניינים בכיתות הלימוד . אין ספק כי מדובר כאן במורים יזמים מצטיינים אף שמבחינת הקריטריונים הרשמיים של הפיקוח המחוזי אינם נתפסים עדיין ככאלו . יש גם מקרים שקבוצת מורים פורצת דרך ויוצרת קהילה מקצועית או קהילת מעשה בחינוך שפועלת בסביבה מתוקשבת או ברשתות חברתיות מתוקשבות . פריצת הדרך היא של המורים עצמם ולא של הנהלות בתי הספר ( עמי סלנט) .

  • לינק

    במאמר הנוכחי אשר התפרסם בארה"ב מוצג מבנה דינאמי ומותאם יותר של קורס מתוקשב שבו המרצה מאפשר לסטודנטים להשתתף בפורום ייעודי של הקורס המתוקשב ולדון במטלות שניתנו להם . המטרה היא ליצור קהילת למידה מגובשת של הסטודנטים היכולים גם לעבוד בצוותא על מטלות ולהביע עצמם בפורום המתוקשב. לאחר מכן , מעלה המרצה באופן שבועי את חומרי הלמידה והמאמרים לקריאה , כאשר הוא מתייחס לתגובות של הסטודנטים בפורום המתוקשב והכיוון שנקטו במטלות שלהם . המרצה עוקב אחר הדיונים המתנהלים בפורום ומגיב בהתאם , מעודד ומשמיע חיזוקים לכיוונים השונים של הסטודנטים הלומדים בצוותא ( Holly A. Bell) .

  • סיכום

    המאמר מתעד תהליכי מחקר עצמי וממצאים של קבוצת מורי-מורים שבחנה התנסויות למידה בבית ספר להתפתחות מקצועית (PDS) במתודולוגיה של מחקר-עצמי-שיתופי. יעדי החוקרים היו לחקור, לתעד ולהבין טוב יותר את תמונת העמיתות שכל אחד מהם שותף בה. ניתוח הממצאים העלה כמה מאפיינים. יש צורך בטרנספורמציה של העמיתות לנוכח הרמות הרבות של קשרים עם קבוצות ופרטים בה, שכן קשר מתפתח מתוך התנסויות משותפות והשיתוף בהן ( Ikpeze, C.H., Broikou, K.A., Hildenbrand, S., & Gladstone-Brown, W) .

  • לינק

    רבים טוענים שהרעיון של קהיליית לומדים שעלה בספרות החינוכית בשנות ה-80 המאוחרות של המאה הקודמת עדיין מעורפל. לדעת הכותבים העירפול משקף שונות בין מיזמים רבים של קהיליות לומדים בחינוך. הכותבים נוטים לטובת מה שהגדירו כקהיליות אונטולוגיות של לומדים ובהן במיוחד הפוליפוניות. הם חושבים כך מתוך מחויבות לחינוך ותמיכה בדיאלוג ביקורתי המתמקד בהתעלות מעל נורמות, ערכים ופרקטיקות ידועים. הכותבים ואחרים החלו בפיתוח דגם של סילבוס פתוח ברוח דברים אלה ( Matusov, E., Von Dyuke, K. & Han, S) .

  • תקציר

    למידה מקצועית המבוססת על קהילות מעשה ( communities of practice) אינה דבר חדש , אך אחד מגדולי המומחים בעולם ללמידה ארגונית וניהול ידע שיתופי Harold Jarche מקנדה כתב לאחרונה כי חשיבותם של קהילות מעשה בכלל וקהילות מעשה בחינוך הולכת ונעשית ומשמעותית כיום יותר , בימים שבהם העולם נעשה מורכב יותר ומקושר יותר באמצעות רשתות חברתיות. בעיות מורכבות דורש יישום של ידע מפורש והדרך הכי יעילה לכך הוא רב-שיח בין חברי קהילות מומחים . מבחינה זו , הניסיון מלמד , כי קהילות מעשה הצליחו ליצור אינטגרציה טובה יותר של למידה מקצועית. המאפיין העיקרי של קהילות מעשה היא העובדה שהן לא נוצרו ע"י החלטה היררכית או יוזמה של ההנהלה אלא מתוך התארגנות של חברי הקבוצה ומתוך רצונם העצמי להצטרף לקבוצה/לקהילה ( Harold Jarche ).

  • סיכום

    המאמר מתמקד בקורס אקדמי אשר התנהל באתר רשת חברתית והיווה בסיס לחקר מקרה. בעיקר נבחנים בו הידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת החברתית ודפוסי הלמידה של הסטודנטים-מורים אשר התגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית ויזמו קידום של תכנים מקצועיים- אישיים במהלך האינטראקציה שלהם על הקהילה. הרשת החברתית אפשרה להם להיות לומדים אוטונומיים המשמיעים את קולם, כמו גם מתכנני לימודים. הודות לכך נבנה ידע על אודות דרכי למידה והוראה בסביבה זו, כוחם של החצנת ידע ושיקופו ברשת חברתית ולמידה שיתופית המסייעת להעצמת כל אחד מהלומדים. נמצאו שלושה פרופילים של דפוסי למידה שהתעצבו בקורס המקוון: למידה כשדה ניסויים לבדיקת סוגיות מקצועיות רלוונטיות, למידה שמטרתה לקדם את הקבוצה כקהילה מקצועית ולמידה אשר נועדה להגביר את המודעות לנושאים מגוונים ולחשיבות האינטראקציה עם חברים ( צביה לוטן) .

  • לינק

    קהילת חשיבה היא תפיסה חינוכית כוללת, שפותחה במכון ברנקו וייס ומיושמת בבית הספר ברנקו וייס בית שמש. ההוראה והלמידה בקהילת חשיבה מבוססת על שלושה שלבים: שאלה פורייה, מחקר וביצוע מסכם. הפדגוגיה של קהילת חשיבה משלבת כמה גישות ללמידה איכותית: פדגוגיה של שאי לה, למידת חקר, חינוך להבנה, למידה פרטנית ושיתופית, הוראה דיאלוגית, הוראת עמיתים, משוב מחולל למידה ומורה מנחה-מומחה. הוראה-למידה בקהילות חשיבה מביאה, בהכרח, גם לשינוי בעבודת המורים ובמעמדם. העבודה בקהילות חשיבה מביאה לנוכחות רבה יותר של המורה בכיתה.

  • לינק

    לפי התיאוריה הקונסטרוקטביסטית הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. מכאן שכל לומד מחזיק בידע ייחודי, והעימות שנוצר בין ידע קיים למידע חדש ואינטראקציה עם לומדים אחרים יוצרת למידת עמיתים משמעותית יותר מאשר למידה שהתבססה אך ורק על המורה. חשוב לציין שהמורה הקונסטרוקטיביסט משמש כמנחה ועמית בתהליך זה. רעיון קהילת החשיבה נשען על השקפת עולם פוסט מודרנית הרואה את המציאות בצורה פלורליסטית ומכבדת את האפשרות שאנשים שונים בהקשרים תרבותיים שונים יראו את המציאות בדרך שונה ויתפסו אמת שונה. הפוסטמודרניות מתייחסת בבקורתיות אל טענות דוגמטיות לאמת אחת גדולה ומחפשת את הרב משמעותיות המצויה בכל עמדה ובכל טענה לגבי המציאות.

  • לינק

    ההרצאה של ד"ר צביה לוטן דיווחה על ממצאים מחקר של קורס אקדמי, שהתנהל באתר רשת חברתית ייעודית לחינוך, ונבחן כחקר מקרה. המחקר התמקד בידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת ובדפוסי הלמידה של הסטודנטים -מורים שהתגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית והם יזמו קידום תכנים מקצועיים – אישיים במהלך אינטראקציה עם הקהילה ( צביה לוטן) .

  • לינק

    מאמר מעניין זה מתאר הפעלה ניסיונית של קבוצת פייסבוק כתחליף למערכת לניהול למידה LMS בקורס אקדמי. המאמר סוקר את התפתחות המחקר הקשור בשילוב פייסבוק בלמידה ובהוראה האקדמיים בארץ ובעולם, מוצגים ההבדלים בין קבוצת פייסבוק למערכות LMS אחרות על יתרונותיו וחסרונותיו, ומתואר ניסיון תקדימי להשתמש בפייסבוק כסביבה מלווה קורס המשתמשת גם כמאגר תכנים, גם כסביבה לאינטראקציה בין הלומדים ובין הלומדים למרצה וגם כסביבה לביצוע פעילויות למידה מקוונות שיתופיות ( חגית מישר טל , גילה קורץ , אפרת פיטרסה ).

  • לינק

    מחקר זה בדק האם יש קשר בין תחושת הקהילה של הסטודנטים, הלמידה הקוגניטיבית הנתפסת, ושביעות הרצון מהקורס של למידה מקוונת. בנוסף, נחקר הקשר בין משתנים אלה לבין המסוגלות העצמית של הסטודנטים בשימוש באינטרנט לבין ציוני בחינת הגמר. המשתתפים היו 88 סטודנטים שנרשמו לקורס אנגלית כשפה זרה לבית הספר היסודי בתכנית ללמידה מרחוק במוסד להשכלה גבוהה בטורקיה. תוצאות המחקר מציעות שתחושת הקהילה ושביעות הרצון מהקורס מקושרות היטב זו לזו. יתר על כן, שביעות הרצון של הסטודנטים מהקורס מקושרת מאוד ללמידה הקוגניטיבית הנתפסת שלהם. הלמידה הקוגניטיבית הנתפסת של הסטודנטים נצפתה כבעלת קשר חזק מאוד עם האינטראקציה בין הלומד לתוכן , בעוד שהאינטראקציה בין לומד ללומד הייתה ברמה בינונית והאינטראקציה בין הלומד למנחה הייתה חלשה.

  • תקציר

    המושג החדש שמאפיין בשנים האחרונות את עבודת הצוות בבתי ספר תיכוניים בארה"ב , אירופה ואוסטרליה הוא PLN . הכוונה ל Online Professional Learning Network, כלומר קהילה מקוונת בית-ספרית של סגל המורים בביה"ס המשמשת כמקור לחילופי ידע פדגוגיים ולתמיכה הדדית של סגל המורים בביה"ס . קהילות מקוונות פעילות כאלו מצליחות להפחית את בדידותו של המורה המקצועי , להעצים אותו בתובנות של עמיתיו להוראה ולתת לו מקור השראה. לא בכל המקרים קהילה מקצועית מקוונת בית-ספרית מצליחה. צריך לדעת כיצד לגבש אותה , לנהל אותה ולהפוך אותה למסגרת פעילה ותומכת כל הזמן. בתי ספר נעזרים ביועצים חיצוניים וגם בעצות הניתנות בספרו המועיל של Robin Thompson .

  • לינק

    התפתחות מקצועית בקהיליות מורים עשויה להיות עשירה ויעילה כשהיא מכבדת את המומחיות של חבריה. אין הכוונה לבטל את תפקיד בעלי הסמכות והוותיקים. אולם, עידון חוכמת המעשה של המשתתפים ומציאת דרכים לקדם תובנות יכולות להוות משאבי למידה חשובים. הדגם השיתופי המוצע יכול להוות אמצעי למורים לשוחח על מה ש"מצליח" בעבודתם ובתהליך זה להיות מעורבים בדיון רפלקטיבי עם עמיתים על גישותיהם. זהו דגם העומד בניגוד לדגמי ההתפתחות המקצועית השכיחים של הצגת/העברת/מסירת מידע ע"י מומחים למשתתפים. עם זאת, כאמור, התפתחות מקצועית יעילה אינה חילופי רעיונות מקרית ע"י מורים. היא דורשת תשומת לב למאפיינים רבים שהוצגו במפורט במאמר זה ( Stanley, A.M) .

  • לינק

    בעקבות ספרו של יורם הרפז, המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה. הוצאת ספריית פועלים (סדרת מחשבות על חינוך), 2008. 224 עמ'. פורסם במגמות – כתב עת למדעי ההתנהגות, כרך מח, מס' 1, נובמבר 2011 (עמ' 203 – 207). עם סיום קריאתו של הספר המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה נותרת תחושת החמצה גדולה על שמערכת החינוך אינה מאמצת את עיקרי הרעיונות והופכת אותם, כבר מחר בבוקר, למציאות חינוכית ממשית. שני מודלים קדמו למודל השלישי: במרכז המודל הראשון עומדת תכנית הלימודים ובמרכזו של המודל השני עומד הילד. האופציה החשיבתית, החכמה, היא העומדת במרכזו של המודל השלישי שפיתח מחבר הספר יחד עם עמיתיו. מודל זה בא לידי ביטוי ב"קהילות" שונות – קהילת לומדים, קהילת חקירה, קהילה בונת-ידע, קהילת חשיבה וקהילות נוספות שנוהגות ומיושמות במקומות שונים בעולם. החשיבה, החקירה, הלמידה, הידע – זהו אתגר המניע את הסקרנות האנושית העומדת בבסיס העלאת שאלות. העלאת השאלות גם מניעה את המחקר ומביאה לגילוי שביסודו עדיין קיים מצב של פליאה ובמיוחד התפעלות. הספר לא מדבר על אהבת החוכמה כאופציה חינוכית-פילוסופית, אך המודל מגרה את בלוטות האהבה, גם ללמידה ( אריה קיזל) .

  • לינק

    בתגובה למשימת החשיבה המחודשת אודות ההשלכות שעשויות להיות לגלובליזם, לאזרחות ולחינוך על העשייה הפדגוגית, מאמר זה נוקט בגישה אישית מובהקת. זוהי החלטה מחושבת. בהינתן ש'הפרט' איננו יחידה רגילה לניתוח המופיעה הרבה בשיח או בתאוריה עכשוויים לגבי ההשפעה היחסית של עולמות המקרו הללו, זה קריטי שאלו הניצבים בפני אתגרי מנהיגות יגיבו לאפשרויות הטמונות בניסיון האנושי היום-יומי. יתירה מזאת, נטען כאן שהכישלון ביכולת ללמוד ממה שהוא שאחרים "עושים" גורר כישלון בהבנה מלאה של תרבות הקהילה כציבור של פרטים בעלי מודעות ביקורתית ויצירתיים ( Graeme Sullivan) .

  • לינק

    עורכי הספר מציינים במבוא כי הספר הוא פרזנטציה של היבטים של התפתחות ידע המאתגרים את מה שידוע על סביבת ההתפתחות והלמידה של מורים. הספר כולו מציע מגוון רחב של תפישות על למידת מורים המאתגרות רעיונות מקובלים של התפתחות מקצועית. בחלק הראשון של הספר שני פרקים: הראשון עוסק בסקירת ספרות המהווה אוריינטציה לספר כולו, ללא כוונה להיות מקיף וכולל. הכותבים מבחינים בין צורות שונות של התפתחות מקצועית בעזרת המונחים מסורתי וחדשני, ומתארים מרכיבים מרכזיים של התפתחות מקצועית יעילה ( Kooy, M., & Van Veen, K).

  • לינק

    המאמר מציג תוצאות מחקר דו-שנתי שבחן תגובות של מורי-מורים לשינויים מוצעים בעבדותם במסגרות של 'קהיליות של התפתחות מקצועית' בתחום של מחשבה חינוכית בדגש על השפעת הקהילייה על מורה-המורים הפרט כלומד. למרות שההשתתפות בקהילייה שברה בידוד ותמכה בהתפתחות מקצועית, הרחבת ידע וטיפוח כשירויות (Desimone 2009, Hadar & Brody, 2010b) חלק מהמשתתפים נצמדו לדרכי הוראה מסורתיות והתנגדו לשיטות החדשות. החוקרים התמקדו בנתיבים הצמיחה של מורי המורים בקהיליות אלה. 'קהילייה של התפתחות מקצועית'- החוקרים בחרו בפרדיגמה זו המבטאת אינטגרציה בין קהיליית לומדים וקהיליית מעשה, ומדגישה היבטים קהילתיים של למידה ובהם יצירת קשרים, אכפתיות ותמיכה הדדית יחד עם התפתחות של כל משתתף בתחום הדעת שלו ( Brody, D., Hadar, L ).

  • לינק

    המחקר חקר את היחסים בין הערכה עבור למידה (assessment for learning (AfL) ואת התכונות של שני ההקשרים הקשורים לבית הספר – תרבות ההערכה בכיתה (classroom assessment culture (CAC) שבה מוטמעת ההערכה עבור למידה (AfL) וההקשר הרחב יותר שבו תרבות ההערכה בכיתה (CAC) מקננת, כלומר, קהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (school-based professional learning community (SBPLC). באיזו מידה השונות בפרקטיקת ההערכה עבור למידה (AfL ) מוסברת על-ידי תכונות שונות של קהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (SBPLC), ואילו תכונות בולטות מאפיינות אותה? הממצאים שדווחו במאמר זה מגבירים את ההבנה שלנו לגבי הגורמים ההקשריים בכיתות ובקהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (SBPLC) שמקדמים ההערכה עבור למידה (AfL ) ואלה שמעכבים אותה (Menucha Birenbaum, Helena Kimron, Hany Shilton).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין