מילת מפתח: ציורי ילדים
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • סיכום

    ממצאי מחקריה של פרופ' יונה טייכמן מלמדים שכבר בגיל שנתיים מתחילים ילדים יהודים בישראל לפתח "דימויים אתניים" ולהעדיף את בני הקבוצה האתנית שלהם על פני בני קבוצות אתניות אחרות. למערכת החינוך מציעה טייכמן להתחשב בתהליך ההתפתחותי של ילדים בעיצוב תכניות העוסקות בגזענות (אריה דיין).

  • סיכום

    לדברי צילה גביש ממכללת אורנים, הדחף לצייר הוא מולד. "ציור הוא טבעי ואוניברסלי. כל ילד, בין אם הוא נמצא במערכת חינוך ובין אם לא, מלמד את עצמו לצייר". אבל בערך בשנה האחרונה של גן חובה, לקראת העלייה לכיתה א', יכולת הציור של הילדים כמו נפגמת מבחינת הדמיון, היצירתיות והעושר שבה. הם מתחילים לצייר אותו ציור בדיוק, הכולל אדמה, שמים, בית ופרח וקשת וגם כמה לבבות (לרוב אצל בנות). הצבעוניות שאפיינה את ציורי הילדים בשלבים מוקדמים יותר, נעלמת. הציור שהיה מופשט יותר לפני כן, התקבע במפרט הזה שנראה חקייני ואחיד (תמירה גלילי).

  • סיכום

    ילדים צעירים יותר אוהבים לצייר ואינם דואגים יותר מדי לגבי התוצאות של עבודת האמנות שלהם – עד שהם מתבגרים. במשך הזמן קשה יותר לילדים לחשוב בתמונות בדרך שהם נהגו פעם. אבל מה יקרה אם נעודד את התלמידים לחשוב בתמונות לצד שימוש במילים? (Katrina Schwartz , 2013).

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לבחון את התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים שחווים מתבגרים עם לקויות למידה בהתמודדות עם למידה מורכבת. בדיקת היבטים מתודולוגיים של מחקרים שבחנו תהליכים רגשיים של תלמידים עם ליקויי למידה מצביעה כי מרביתם השתמשו בכלי מדידה ישירים: שאלונים או ראיונות. גם אם היו אלה ראיונות עומק, הגישה הייתה ישירה ובכך קשה היה לעמוד על תחושות סמויות .( כפי שהן באות לידי ביטוי ללא צנזורה של הנבדקים ( גבעון , ש. ) .

  • סיכום

    ילדי הגן במושב גבעולים לומדים על אמנים ישראלים שציירו את נופי ארץ ישראל.הצוות החינוכי בגן יזם הקמת פינת אמנות. מדי שבוע הילדים נחשפים ליצירותיו של אמן ישראלי אחר ולומדים אודות יצירותיו.האמן הראשון שיצירותיו הוצגו היה ראובן רובין. הגננות שמו דגש על יצירתו של ראובן רובין "תמונה על החלון" המתארת נוף הררי בגליל. הילדים ציירו ציורי נופים בהשפעת היצירה "רימונים על החלון".

  • סיכום

    המחקר בדק את רכישתה ואת התפתחותה של הבנת קטגוריות (מושגים) ביחס לקבוצות חברתיות, ואת הסטריאוטיפים והעמדות כלפיהן. שימת הלב ניתנה במיוחד להיבטים הקוגניטיביים והרגשיים של תגובות הילדים להבדלים אתניים, ולבדיקת השינויים בגילים אלה. בדיקת מושגים אלה בגיל הרך היא חידוש הדורש מגוון כלים מתאימים. המחקר מספק תמונה מקיפה של דפוסי ההתפתחות לגבי הבנה והגדרה של קבוצות חברתיות על ידי ילדים בישראל, דבר שעשוי להאיר באור נוסף את תהליך הסוציאליזציה החברתית והפוליטית בחברה הישראלית. (אילנה בן דב)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין