עמדות סטודנטים
מיון:
נמצאו 67 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • תקציר

    במחקר זה, נשקל השימוש בטוויטר, מכשיר של המדיה החברתית, לצורך הוראה. המחברים עודדו 252 סטודנטים לתואר ראשון בחוג למינהל עסקים להשתמש בטוויטר לצורך תקשורת עם המנחה וזה עם זה במהלך קורס בן 12 שבועות. המעורבות שלהם הוערכה תוך שימוש בסקר שבחן את כמות השימוש בטוויטר ואת ההתנסויות ואת העמדות של הסטודנטים (Evans, Chris, 2014.)

  • סיכום

    מטרת חקר מקרה זה הייתה לבחון את התפיסות של פרחי הוראה למדעים לגבי התפתחות ידע התוכן הטכנולוגי והפדגוגי שלהם (Technological Pedagogical Content Knowledge – TPACK) לאחר יצירת סיפורים דיגיטליים המבוססים על נושאים מדעיים מתוך תכנית הלימודים הארצית (Hatice Sancar-Tokmak).

  • תקציר

    מטרתו של מחקר זה הייתה לחקור את התפיסות של פרחי הוראה לגבי שימוש במחשבים ניידים ובטלפונים ניידים בחינוך ככלי למידה ניידים.התוצאות מציינות שפרחי ההוראה תפסו את המחשבים הניידים כחזקים יותר באופן פוטנציאלי מאשר הטלפונים הניידים ככלי למידה ניידים(Sad, S. N. and Goktas,O., 2014).

  • תקציר

    מחקר זה השתמש בנתונים שנאספו במהלך שמונה שנים, שבמהלכן נבחנו הפרספקטיבות של סטודנטים לתארים מתקדמים לגבי הוראה אפקטיבית במהלך תרגול בכיתה. הנתונים אורגנו בשלוש קטיגוריות: (א) יכולת ההוראה (ידע לגבי הוראה ולגבי תוכן); (ב) היחסים עם הסטודנטים; (ג) העמדות של המורה (ביחס להוראה ולמידה). נראה כי הפרספקטיבות של הסטודנטים עולות בקנה אחד עם הספרות לגבי מבוגרים והשכלה גבוהה, בכך שהוראה אפקטיבית כוללת הרבה יותר מאשר הצגת התוכן והשיטות להעברת התוכן לסטודנטים (Hill, Lilian H. , 2014).

  • לינק

    המאמר הנוכחי עוסק בשפה האנגלית במוסדות אקדמיים בישראל. באופן ספציפי, המאמר דן בהוראת קורסי תוכן באמצעות השפה האנגלית, מגמה המכונה "אינגלישיזציה", ההולכת ותופסת תאוצה במקומות רבים בעולם שאנגלית נלמדת בהם כשפה זרה. שפת ההוראה במכללות להכשרת מורים במדינת ישראל היא עברית או ערבית בהתאם להקשר, אך לאחרונה יש ניסיון להחדיר את תופעת ה"אינגלישיזציה" גם למוסדות אלה. מכללות אחדות מציעות זה כמה שנים את האפשרות ללמוד קורסי תוכן באנגלית, מתוך התפיסה ששילוב השפה האנגלית במספר קורסים ישפר את מיומנותם של הסטודנטים בשפה האנגלית ויאפשר להם גישה קלה יותר למקורות, יכולת להשתתף במיזמים בין-לאומיים ולשתף פעולה עם עמיתים ברשת ( עפרה ענבר-לוריא, סמדר דוניצה-שמידט).

  • תקציר

    בעוד שיזמות להערכת תכניות לימוד בחינוך הגבוה, מתמקדות בדרך כלל, בביצועי והישגי הסטודנטים, קיים עניין הולך וגובר במדדים מכווני סטודנטים, כמו, שביעות רצון, כמדד לאיכות התכנית. התמקדות זאת, בשביעות רצון של הסטודנטים נגזרה, לפחות חלקית, מההיסט לכיוון אימוץ מודלים של שירות ללקוח בחינוך הגבוה, אשר זיהו אפקטים מועילים של מידת שביעות רצון סטודנטים על הנוכחות והיכולת לשמור בזיכרון. מעבר לכך יש רציונל פדגוגי, כי שביעות הרצון של הסטודנט משפיעה על הביצועים והיכולת האקדמית. מחקר זה שנערך על בסיס שימוש בתוצאות סקר שבוצע ברשת , מגלה את תפיסות הסטודנטים על תכניות לימודי המוסמך שלהם באוריינות מידע, בשש אוניברסיטאות בקנדה. מובאים שאלוני שביעות רצון המכסים את התחום הפדגוגי והמדעי ( Cherry, Joan M , Freund, Luann . Duff, Wendy M).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את הפערים בין פרחי הוראה למורים מאמנים (מורה אחראי מטעם בית הספר) לגבי ההתנסות המקצועית בבתי הספר. המאמר משרטט חקירה נרטיבית לגבי קשר החונכות בהכשרת מורים (Patrick R., 2013) .

  • לינק

    שיטה מתקדמת לסיכום השיעור היא באמצעות סיכומי שיעור שיתופיים סינכרוניים באינטרנט בהם תהליכי הכתיבה והעיבוד משותפים . בכך הסיכוי לעיבוד שגוי קטן יותר, היקף החומר המסוכם רב יותר, ולא נדרשת מהסטודנטים השקעת זמן מעבר לשעות השיעור. הטכנולוגיה הקיימת והזמינה כיום לכל מציעה מגוון אמצעים וכלים מקוונים להפקה שיתופית של מסמכים, כאשר הנפוץ שבהם הוא GoogleDocs . מטרת המחקר זה הייתה לבחון את דעותיהם של סטודנטים על סיכומי השיעור ( אסף הורוביץ , אדר צארום ) .

  • לינק

    מאמר זה מבקש לשתף את הקוראים בתוצאות מחקר שנערך לאחרונה ובו נשאלו יותר מ-1000 בוגרי קולג'ים לדעתם לגבי חשיבות היצירתיות בחינוך. לפי "יצירתיות וחינוך: מדוע זה משנה" ( Creativity and Education: Why it Matters), מחקר שהופק על ידי מכון המחקר Edelman Berland, 88% מאנשי המקצוע האמריקאים שענו על הסקר, מאמינים שיצירתיות צריכה להיבנות לתוך תכנית הלימודים הסטנדרטית(Jon Perera, 2012).

  • לינק

    עבודה זאת חוקרת אפקטים שונים של הוראה מבוססת חקר על היבטים של אמונות סטודנטים להוראה המתייחסת ללמידת מדע דרך חקר והביצוע שלהם ליישם תהליך חקר מדעי. נעשה שימוש בלימוד מקרה ונאסף מידע באמצעות ראיונות, תצפיות ותעוד בכתב. נבחרו שתי קבוצות של סטודנטים להוראה הנמצאות בשלב הטרום הוראתי, בעלות נסיון שונה ברקע הוראת המדעים שלהם. הם למדו גם מדעים וגם תהליך חקר מדעי ( Tatar, Nilgn).

  • תקציר

    למרות הנוכחות הגוברת של הפייסבוק בחייהם של תלמידי מכללות, מעט מחקרים בחנו את הפוטנציאל של כלי התקשורת מבוססי האינטרנט החדשניים הללו לצורך משיכת סטודנטים לדיונים אקדמיים. מחקר זה עשה שימוש במערך "לפני-אחרי" (pre-test, post-test design) בשני קורסים ברמת מבוא באוניברסיטה ציבורית גדולה בארה"ב לצורך השוואת תפיסותיהם של סטודנטים (n = 107), נטיותיהם, ותפיסת הלמידה שלהם הקשורות לשני כלי דיון מקוונים שונים: קבוצת הפורום של הפייסבוק וכלי מקוון בחסות האוניברסיטה ( מחבר: Nicole E. Hurt, Greg Moss, Christen L. Bradley, Lincoln R. Larson, Matthew D. Lovelace, Luanna B. Prevost, Nancy ) .

  • לינק

    סקירת מידע ביבליוגראפית אודות אי-שביעות רצון מהכשרת המורים בארץ ובעולם. הממצאים נאספו במאגרי מידע בינלאומיים בחינוך ובמאגרי מידע ישראליים. עיקרי הממצאים מבוססים על ראיונות עם סטודנטים להוראה ועם מורים בוגרי תכניות הכשרת המורים בארץ ובחו"ל. הסקירה נערכה במהלך חודש יולי 2012 ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת .

  • לינק

    אילו איכויות של המורה מחשיבים הסטודנטים כחשובות ביותר? התשובה תלויה ככל הנראה בסטודנט. מחקר זה ניסה לאתר אמונות לגבי איכויות המורה המהותיות ביותר מבחינת מטרות ההישג האקדמיות של סטודנטים. מטרות. המחקר הנוכחי בחן את ההשערה שסטודנטים המכוונים למטרות פיתוח מומחיות (mastery goals) מעדיפים מורים שממריצים ומאתגרים אותם מבחינה אינטלקטואלית, בעוד שאילו המכוונים למטרות הפגנת יכולת (performance goals) מעדיפים מורים אשר מציגים את החומר בבהירות ומספקים רמזים ברורים לגבי הדרך להצלחה ) Senko, C., Belmonte, K., & Yakhkind, A ).

  • לינק

    המאמר מציג את עמדותיהם של סטודנטים שונים – "מיוחדים" , "רגילים" ו"מצויינים" – לגבי תרומתו של קורס מקוון בהוראת המדעים כסביבת למידה המותאמת ללומדים שונים. המאמר מתבסס על ממצאי חמש שנות מחקר. במחקר נבדקו עמדות הסטודנטים כלפי היבטים שונים בקורס המקוון והישגי הסטודנטים בקורס. במהלך הקורס נעשה שימוש במגוון כלים מקוונים : מאגרי מידע , פורומים ,פריטי מולטימדיה , מעבדות מקוונות , תרגול מקוון , מטלות מקוונות , הודעות אלקטרוניות ומפגשים סינכרוניים שכללו ייעוץ והרצאות. במחקר נמצא כי הישגיהם של הסטודנטים "המיוחדים" לא נפלו מאלה של עמיתיהם ה"רגילים" והמצוינים" . ממצאי המחקר המתבססים על הערכת הסטודנטים מצביעים על תרומה של הקורס המקוון לסטודנטים משלוש הקבוצות : "מיוחדים", "רגילים" ו"מצוינים" אם כי התרומה הייתה גדולה יותר עבור הסטודנטים ה"מיוחדים" ( אילנה רונן . מירי שינפלד).

  • לינק

    דו"ח מחקר חדש שפורסם לאחרונה בקנדה מגלה כי יש בניגוד לציפיות הסטודנטים שם אינם מתלהבים מקורסים מתוקשבים. הדו"ח מעורר סימני שאלה בקנדה וגם הפתיע לחלוטין את מובילי התקשוב החינוכי באוניברסיטאות שם . נשאלת השאלה מדוע הדור המתוקשב הידוע כ Digital Natives אינם מתלהבים מלמידה מתוקשבת? נשאלת השאלה מה הם הגורמים לפער ציפיות משמעותי זה בין מקדמי הלמידה המתוקשבת בקנדה ( ללא ספק אחת המדינות היותר מתקדמות בתקשוב החינוכי ) ותפיסתם האידיאליסטית ובין עמדות הסטודנטים.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בדק האם למידה בסביבה מתוקשבת מביאה לשינוי בתפיסות אפיסטמולוגיות של סטודנטים הלומדים במכללה ולשינוי בהתייחסויותיהם, בתובנותיהם ובהעדפותיהם לגבי מהותה של סביבה לימודית מתוקשבת. הממצאים מצביעים על כך שהתנסות הסטודנטים בלמידה בסביבה מתוקשבת מסייעת בשינוי תפיסותיהם האפיסטמולוגיות בכל מדדי התפיסות ומבטאים מעבר מתפיסות שהן יותר נאיביות לתפיסות שהן יותר מתוחכמות ( תמר לוין, שלומית בן-שחר) .

  • סיכום

    לנוכח המחסור הניכר במורים במדינות ה-OECD חשוב לשמור על מתכשרים להוראה במקצוע ולמנוע את נשירתם ממנו. ההנעה שלהם להפוך למורים רלוונטית לעניין זה. המחקר המוצג במאמר חקר את החשיבות שיחסו 136מתכשרים להוראה בבית הספר תיכון בהולנד להנעות שונות לבחירה במקצוע. הכותבות בחנו את ההנעות של מתכשרים להוראה תוך שימוש בדגם הנ"ל (Fokkens & Canrinus, 2011 ) ומצאו, בין היתר, ש"עבודה עם ילדים" הוזכרה לעתים קרובות ע"י המורים/המתכשרים כהנעה לעיסוק בהוראה בתיכון. מורים אלה דירגו את המחויבות המקצועית שלהם גבוה ביחס למורים עם שציינו את ההנעה לבחירה בהוראה כברירת מחדל מבחינת הקריירה ( Fokkens-Bruinsma, M. & Canrinus, E.T).

  • לינק

    מרבית המחקרים שהתפרסמו עד כה על למידה שיתופית התייחסו בראש ובראשונה לאיכות הלמידה או לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים הקשורים אליה. המחקר הנוכחי בוחן את האפקטיביות של פדגוגיות של למידה שיתופית מנקודת המבט של הסטודנטים. קיימת היסטוריה עשירה של מחקרים לגבי למידה שיתופית המציגה את האפקטיביות בעקבות הגברת מעורבות הלומד בתהליכי הלמידה. אולם הממצאים מהמחקר הנוכחי מטילים ספק לגבי היישום היעיל של הפדגוגיות השיתופיות. בעוד שיתוף פעולה היה חלק מחוויות למידה שדורגו גבוה מאוד במחקרי חינוך, פדגוגיות אלה תוארו במחקר הנוכחי מבחינת הלומדים כבלתי יעילות. במחקר דווח על גורמי מפתח שהסטודנטים רואים אותם כמקושרים ורלבנטיים לשיתוף פעולה אפקטיבי ( Osman, Gihan; Duffy, Thomas M.; Chang, Ju-yu; Lee, Jieun).

  • לינק

    המאמר סוקר מחקר אורך שהועבר על ידי שלושה מורים, שבו הם שילבו כתיבת בלוג כאסטרטגיית למידה. לפי המאמר, המטרה של המחברים הייתה לספק לתלמידים הזדמנות ליצור קהילות מעשה (communities of practice) הניגשות ליישום של טכנולוגיות חינוכיות. במאמר מובאת סקירה של טווח הכישלונות וההצלחות של המחקר ומודגשות ההערות של הסטודנטים שהשתמשו בבלוגים בכיתה. עיקר הטעויות היו הפעלת הסטודנטים לשיח פדגוגי באמצעות בלוגים , כאשר שיח כזה עדיף לקיים באמצעים הותיקים כגון פורומים מתוקשבים או צ'אטים . עדיף היה להפעיל את הסטודנטים להוראה בבלוג לצורך כתיבה ורפלקציה ולא לצורך שיח ( (Hungerford-Kresser, Holly, Wiggins, Joy and Amaro-Jim?nez, Carla).

  • לינק

    המחקר בוחן את המושג "הוראה-למידה מאתגרת" כפי שהוא נתפס על ידי מרצים וסטודנטים במכללה אחת לחינוך בתחומי מדעי הרוח, החברה והחינוך. מן הסקירה הספרותית עולה כי הוראה-למידה מאתגרת מזוהה לרוב עם גישות מסוימות שמטרתן לאתגר את חשיבת הלומדים ובהן למידה מאתגרת בעיות, חינוך לחשיבה ביקורתית, למידת חקר ועוד. המחקר הנוכחי מכוון להבנות ידע חדש ברמה הפדגוגית, בפרקטיקה של מרצים וסטודנטים בהכשרה מתוך זיקה לתובנות הרווחות בשיח החינוכי העכשווי. המחקר הוא איכותני-פנומנולוגי. כלי המחקר היו שאלונים פתוחים לסטודנטים, ראיונות חצי-מובנים עם מרצים וסטודנטים ותצפיות בשיעורים. מן הממצאים עולה כי המרצים מעריכים את חשיבותה של סביבת הוראה-למידה מאתגרת, אך מתקשים להשתחרר מהתפיסה המסורתית המעמידה אותם במרכז כסמכות ידע מרכזית ואת מחויבותו של הסטודנט לקלוט את המידע הנלמד. הסטודנטים מעריכים חוויות למידה משמעותיות שבהן התנסו עם מרצים מעוררי השראה, אולם בגישתם האינסטרומנטלית הם מצפים לרוב לקבל מידע יישומי הרלבנטי לעבודתם בתחומי הדעת שבהם התמחו. המחקר מחזק את הצורך באימוץ תפיסה ורעיונות מפתח, העשויים לקדם הכשרת מורים מאתגרת ואיכותית ולטפח בקרב הסטודנטים גישת למידה מעמיקה החותרת להשיג הבנה עבור עצמם ולא כלמידה להשגת הישגים אקדמיים בלבד ( פוירשטיין, מ., קרניאלי, מ.(2010).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין