-
לינק
המחקר בחן את עמדותיהם הגלויות והסמויות של 257 מורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים. עמדות מורים עשויות להשפיע מכרעת על התנהגותם כלפי תלמידים אלה ועל הצלחת שילובם וקידומם. עמדות מורים כלפי תלמידים דורשות בירור סמוי ועקיף, משום שעמדות שליליות במיוחד עלולות שלא להיחשף בבדיקה גלויה וישירה מסיבות של רצייה חברתית או של קושי של המורה להודות בהן אף בפני עצמו. במחקר נעשה שימוש בשאלון מטפורותאסוציאטיביות המכיל 80 מטפורות מ 8- תחומי תוכן. כל נבדק בחר 8 מטפורות עבור המושג "תלמיד עם צרכים מיוחדים" או עבור המושג "תלמיד", ובניתוח סטטיסטי נערכה השוואה בין העמדות לפי שלושה פרמטרים: חום/קור, גבריות/נשיות, העדפה/אי-העדפה, מהירות/אטיות. ראיונות חצי מובנים סייעו לפרש את הנתונים. הממצאים הראו שתלמיד עם צרכים מיוחדים מועדף הרבה פחות על ידי המורים, מרתיע במידת- מה, ונתפס כאטי, כקולני וכבולט, אך גם כפגיע וכעדין וכמי שנחוצים לו הגנה, חום ודאגה. מוצע להגביר את הפעולות לשינוי עמדות המורים ובייחוד מן ההיבט הרגשי, ולהמשיך לעקוב אחר שינוי העמדות באמצעות מדידות סמויות ( רחל טלמור, אסיה שרון, אורלי קיים).
-
לינק
גיליון שעוסק בהכשרת מורים אינו יכול להיות שלם בלי מורים, בלי לשמוע על תקופת ההכשרה שלהם ועל איך הם רואים אותה ממרחק השנים והניסיון המעשי. מערכת "הד החינוך" הפגישה שישה מורים לשיחה במכון "כרם" בירושלים, ואם נדרשת שורה תחתונה אפשר לומר שיש לנו אפילו שתיים: אחת – אין בין המורים הסכמה על התועלת שבלימודי הוראה והשנייה מפתיעה – השישה, בדרגות שונות של ניסיון מעשי, מתלהבים מהמקצוע. היחס שלהם ללימודי תעודת הוראה נע בין הצורך בהכשרה מעשית ששמה דגש על התנסות בשטח והתאמה למציאות לבין העניין בהכשרה שמעמידה במרכז את המורה כאדם ערכי וחושב. דברי הביקורת שלהם, אם נשמעים, נובעים ממקום עמוק ואמיתי, אכפתי. אמנם את הדילמה מה חשוב יותר לתת במוסדות להכשרת מורים – תפיסת עולם או ידע – לא פתרנו וגם הצעות מהפכניות לשינוי לא עלו במפגש שלנו, אבל הייתה התלהבות גדולה מהוראה וחינוך.
-
לינק
מחקר זה בוחן את האופן שבו סגל חינוכי בבית ספר חווה ומתאר שינויים שחלו בעבודתו בעקבות שילוב תוכנה לניהול כיתה ובית ספר. מתוך ממצאי המחקר עולה כי הסגל החינוכי חש שחלו שינויים בעבודתו בעקבות הכנסת התוכנה ככלי עבודה לבית הספר. יחסו אל השינויים מורכב ולעתים אמביוולנטי. השינויים באים לידי ביטוי ביכולת של התוכנה להגביר את התיעוד, את הדיוק ולכן את הנוחות בעבודה, באפשרות הטמונה בה לשיפור התקשורת, בתחושה כי חל שיפור באכיפת משמעת בבית הספר ובאפשרות להגביר את הבקרה על התהליכים המתקיימים בו. לצד אלו עולים חששות מפגיעה בחופש הפרט של המורה ושל התלמיד, מדרישות נוספות מהמורים על חשבון זמנם, ולעתים על חשבון זמן השיח עם התלמידים ועם העמיתים. מסקנות המחקר המרכזיות הן שהסגל החינוכי תופס את התוכנה ככלי בעל פוטנציאל להועיל לבית הספר ולעבודת המורה, ובה בעת מזהה בה פוטנציאל לפגוע ולגרום נזק. הדברים נכונים בתחום ההישגים הלימודיים, בנושא אכיפת המשמעת ובעיקר בתחום התקשורת הבית ספרית. מתיאורי הסגל ניתן להסיק כי כדי למצות את הפוטנציאל של התוכנה ולהקטין את הנזקים שהיא עלולה לגרום, יש לדון בדרכים לשמור ולחיזוק הקשר האישי בין הסגל החינוכי לבין התלמידים ובין חברי הסגל החינוכי לבין עצמם, ההנהלה ובעלי תפקידים, ולממש את העולה בדיון. במקביל ראוי לשפר את יעילות התוכנה בהיבטים טכניים שונים ( נירית רייכל, נירית סימון ) .
-
לינק
עבודת מחקר זו שנכתבה ע"י אורלי גפני נועדה לבדוק את נקודות המבט של המורים החדשים/המודרכים והמורים הוותיקים/המדריכים לגבי הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים בתרבות בית ספרית ייחודית, המורכבת משלושה הקשרי הדרכה: מפגש של המורה החדשה עם מרכז/ת מקצוע/מדריך/ה, מפגש של המורות החדשות עם מורות וותיקות/מדריכות הסדנא ומפגש של המורות החדשות עם המורים העמיתים בהשתלמות הבית ספרית. שאלות המחקר היו: כיצד תופסת ומארגנת המערכת הבית ספרית את מערך ההדרכה למורים חדשים? ומה מאפיין את הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים, כפי שתופסים אותה המשתתפים במערך ההדרכה? אוכלוסיית היעד של מחקר זה כללה שלוש מורות חדשות/מודרכות, ארבעה מורים וותיקים, המשמשים כמדריכים במערך ההדרכה הבית ספרי ומנהלת בית הספר ( אורלי גפני ) .
-
סיכום
במאמרם של ד"ר אשר שקדי ופרופסור מרדכי ניסן נטען שלכותבי תוכניות הלימודים ולמעצבי דרכי ההוראה עשויה להיות השפעה על לימודו של הילד, אולם הגורם המרכזי בתהליך הוראת התנ"ך הוא המורים. הם אלו המציגים את המקורות בפני תלמידיהם, מכוונים את הקשב שלהם לנושא זה או אחר ומפרשים אותם. המחקר מבקש לברר האם וכיצד משפיעה האידיאולוגיה האישית של המורים על תפיסותיהם ביחס למטרות, לתכנים ולדרכים בהוראת התנ"ך וכן על הוראתו בפועל. מתן הזדמנות למורים להבהיר לעצמם את אמונותיהם, ערכיהם ועמדותיהם יסייע להם להתמודד עם המשימה הקשה של הוראת טקסטים תרבותיים-ערכיים. המחקר נקט בשיטה של "חקר מרובה מקרים" (multiple case study). הוא מתבסס על 50 חקרי מקרה של מורים המלמדים תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים מהזרם הכללי בישראל.
-
לינק
מחקר זה מנתח את הגורמים המשפיעים על הירתמות מורים לשינויים מצד אחד, ומצד שני, את הגורמים המשפיעים על התנגדות מורים לשינויים. ניתוח זה נעשה באמצעות ניתוחים סטטיסטיים כמותיים של השפעות מאפיינים אישיים של המורים על סיכויי ההצטרפות של המורה ל'אופק חדש', וכן, באמצעות ניתוחים סטטיסטיים כמותיים של השפעות מאפיינים בית ספריים על סיכויי ההצטרפות של המורים המועסקים בהם ל'אופק חדש'.נמצאו השפעות משמעותיות ומובהקות של מאפיינים אישיים של המורים על סיכויי הצטרפותם שלהם ל'אופק חדש'. נמצא למשל כי להבדלים ברמת המחויבות וברמת המעורבות של המורים בבית הספר, אשר באים לידי ביטוי במילוי תפקידים בבית הספר, השפעה ניכרת על הצטרפות המורים לרפורמה. גם לרמת ההשכלה של המורה ולרמת השחיקה של המורה (ותק, גיל) יש השפעה על ההירתמות שלו לשינוי. רקע חברתי- כלכלי נמוך משפיע על הירתמות מוגברת לרפורמה. כמו-כן, השתתפות קודמת של המורה בניסוי 'דוברת' (רפורמה בעלת מאפיינים דומים לרפורמת 'אופק חדש') גם-כן מעלה את סיכויי ההצטרפות של המורה. עוד נמצא כי למאפיינים של בתי הספר השפעה משמעותית על הירתמות המורים המועסקים בהם לשינויים, מעבר להשפעות של המאפיינים האישיים של כל מורה ומורה. נמצא למשל, שככל שבית הספר ממוקם באזור יותר פריפריאלי כך שיעורי ההצטרפות של המורים המועסקים בבית הספר גבוהים יותר ( שאל כהן).
-
לינק
במחקר זה נבדקה השפעתו של קורס, השואף לתת מענה על הצרכים החיוניים של מורים בחינוך הרגיל – בהתמודדותם עם קשייהם של תלמידים לקויי-למידה בכיתתם. המטרה המרכזית של בניית הקורס הייתה לחולל שינוי מהותי בהתייחסותם של מורים לתלמידים אלה הן ברמה המקצועית והן ברמה הבין-אישית באמצעות עיצוב עמדות חיוביות יותר כלפי התלמידים וחיזוק תחושת המסוגלות של המורים לשלב תלמידים אלה בכיתות רגילות באופן מושכל ומצמיח. שילובם של תלמידים לקויי-למידה בכיתות רגילות – העמיד את המורים בפני קשיים והתמודדויות, שלא היו מוכרים להם, ובעיקר – בשל חוסר ידע ובשל העדר כלים מתאימים. במחקר זה התברר, שפיתוח ידע, אך, לא פחות, סגנון הנחיה אפקטיבי – גורמים לשינוי בעמדות-המורים ביחס לתפיסת תפקידם כאחראים לקידומם של תלמידים לקויי-למידה. מן המחקר עולה, שפיתוח הידע המקצועי – מביא גם לשינויים ברמה האישית אצל מורות, שהן אימהות לילדים לקויי-למידה (אורלי קריספל, חוה סימון,יחיאל פריש).
-
תקציר
אילו אירועים יומיומיים בחיי ביה"ס משפיעים על המוטיבציה של מורים בשנים הראשונות של ההוראה ? על מנת לענות על שאלת מחקר זו גובש מדד לאירועים מטרידים בחיי המורה בביה"ס הנקרא ( Triggering Incidents (ATIs והוא נבדק ביומנים של שתי קבוצות מורים באירלנד. המורים כתבו ותיארו ביומנים האישיים שנדרשו לכתוב את האירועים השונים בחיי ביה"ס ובחיי הכיתה ואת תחושותיהם לגביהם. ניתוח תוכן של היומנים בחיתוך השוואתי של מדדי ATI גילה כי מבחינת מורים מתחילים הסוגיה של מעורבות תלמידים והישגיהם הם הגורמים לרגשות חיוביים בעוד התנהגות התלמידים , ובעיות שלהם מבית גרמו לתחושות שליליות . ממצאים אלו מוכיחים כי מחויבות מורים להוראה בשנים הראשונות מושפעת מדאגה להתקדמות התלמידים וזו גם משפיעה על המוטיבציה שלהם יותר מאירועים אחרים בביה"ס. יחד עם זאת גם הסוגיה של בעיות משמעת היא רבת-משקל במוטיבציה של המורה והתמודדות איתה יכולה לפגוע בה יותר מאשר אנו חושבים ( Karl Kitching ; Mark Morgan Michael O'Leary).
-
סיכום
זהו דוח מחקר-סקר המציג ממצאי מחקר וסקירת מחקרים על התפתחות מקצועית של מורים. במחקר נבדקה התייחסות ותפיסת מורים את ההתנסות המקצועית המוצעת להם וזו – הרצויה בעיניהם, גם בהשוואה לנעשה בארצות אחרות בעולם (ארצות ה-OECD). הכותבים עשו שימוש בנתונים של סקר שנעשה בשנים 2003 -2004 ובחנו את תמונת ההזדמנויות והתמיכות להתפתחות מקצועית ברמה פדרלית והמדינתית בארה"ב (בכל המדינות בארה"ב). מדובר במדגם של יותר מ-130,000 מורים בבתי ספר ציבוריים ופרטיים במדינה. הכותבים גם בחנו ממצאים על תפיסות מורים (בארבע מדינות בארה"ב) את ההתפתחות המקצועית שלהם בהשוואה לסטנדרטים של התפתחות מקצועית שנבדקו ב-2008-2007. הסקירה כוללת מגוון מאמרים מהעולם העוסקים בתחום (Wei, R. C., Darling-Hammond, L., Andree, A., Richardson, N., Orphanos, S).
-
סיכום
בהתנהלות של רפורמות חינוכיות נסתרת בדרך כלל עמדת המורים הנוטלים חלק מהותי ביישום הרפורמה בבית הספר. עם זאת , יש לזכור כי הצלחתן של רפורמות חינוכיות תלויה ברמת ההזדהות של המורים המלמדים בביה"ס עם מטרות הרפורמה וערכיה . על רקע זה , נעשה ניסיון ראשוני לבדוק את עמדת המורים המשתתפים ברפורמת "אופק חדש" . הממצאים הראשונים (שעדיין לא נותחו לעומק) מלמדים על קשיי הסתגלות של מורים רבים לתהליכי השינוי "באופק חדש". עומס העבודה שהוטל על המורים הולך וגדל וניכרת לעתים אזלת יד מצד הנהלות בתי הספר. במקומות שהנהלות בית הספר תמכו במורים וגילו מדיניות עקבית וגמישה ניכרת רמת הזדהות גבוהה יותר של המורים. ראייה נוספת של הממצאים עשויה לסייע לחוקרי חינוך לפרש ולנתח את רפורמת "אופק חדש" בעתיד ועדיף עוד בהווה . הממצאים נאספו על ידי צוות פורטל מס"ע באמצעות כמה וכמה מנועי חיפוש באינטרנט אשר התמקדו בפורומים חינוכיים של מורים .
-
מאמר מלא
המאמר של קטי ותד ח'ורי דן בתפיסת המורים הערבים בישראל את תפקודם החינוכי בבתי הספר הערביים נוכח הקונפליקט הישראלי-פלסטיני והשפעתו על חייהם. הקונפליקט הישראלי-פלסטיני משפיע על חייהם של תושבי מזרח ירושלים יותר מאשר על תושבי המשולש וצפון הארץ. למרות זאת, בשני אזורי המגורים, התגובות של בתי הספר – כפי שהן נתפסות בידי המורים – ושל המורים עצמם הן דומות: בתי הספר והמורים נמנעים מלעסוק בקונפליקט ישירות. הטיפול, אם הוא קיים, עוסק ברווחת הפרט ובחינוך. הממצא המרכזי העולה מהראיונות הוא שבתי הספר הערביים בכלל, והמורים המרואיינים בפרט, נמנעים מלשוחח עם תלמידיהם על הקונפליקט ולהביע את עמדותיהם. בפועל, המורים הערביים משני המגדרים, בוחרים לטפל בתלמידיהם ברמה האישית, ולא לעסוק בקונפליקט במובן הרחב.
-
לינק
עבודה זו מבוססת על ההנחה שהידע ההרמנויטי של המורים, דהיינו, תפיסותיהם בנוגע לטיבם של טקסטים ובנוגע לפשר תהליך הפרשנות שלהם, מובלע בידיעותיהם, בדבריהם ובמעשיהם, ובדרך כלל הם עצמם אינם ערים לו. מטרתה של עבודת דוקטורט זו הייתה לזהות תפיסות המורים באשר לטיבם של הטקסטים שהם נדרשים ללמד להצביע על מאפייניהן ולבחון את ביטוייהן בהוראת טקסטים מן הספרות היפה. במחקר זוהו הסוגיות שבהן עוסקת ההרמנויטיקה הפילוסופית תוך הישענות על הוגים מרכזיים במסורת חשיבה זו. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר כללה עשרה מורים המלמדים ספרות בארבעה בתי ספר תיכון במרכז הארץ בעלי ותק של 10 שנים לפחות בתחום. כלי המחקר היו: תצפיות בשיעורים וראיונות עומק ( חלאבי רינת).
-
תקציר
מחקרים שונים שנערכו במשך שנים גילו כי מרצים ומדריכים בחינוך הגבוה הם בעלי ידע פדגוגי מעשי הנגזר מתפיסת עולם , גישות יחידניות להוראה והשליטה בתחום הדעת. עם זאת , נוצר מבחינת הכיסוי במחקר פער לגבי הקשר בין הידע של מרצים ומדרכים בחינוך הגבוה ובין מידת השימוש שלהם בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר הנוכחי , שהוא נגזרת של עבודת דוקטורט, בחן את הקשר בין תפיסות העולם הפדגוגיות האישיות של המרצים והידע הפדגוגי המעשי שלהם ובין ההתנסות שלהם בפועל בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר נערך בקרב מרצים ומדריכים באוסטרליה בשנים 2005-2007 ( Bradey, S. 2008).
-
תקציר
המחקר הנוכחי שנערך ע"י חוקרת באוניברסיטת אריזונה בארה"ב מתאר בצורה שיטתית את העמדות של מורים מתחילים לגבי תוכניות ההכשרה שלהם במכללות ובאוניברסיטאות או תוכניות ההתמחות והליווי המקצועי . מה חושבים המורים המתחילים לגבי תוכניות ההכשרה וההתמחות המעשית שלהם ואילו תובנות יש להם שחשוב לקחת בחשבון מבחינת המוסדות המכשירים. מתוך ממצאי המחקר והראיונות עם המורים המתחילים נמצא כי החלק של ניהול כיתה הוא משאב אותו צריך לדעתם לחזק בהכשרה . משאב נוסף אותו צריך לדעתם לחזק בהכשרה הוא הקניית יותר זמן ודגש לשיטות להנעת תלמידים בכיתה. מתברר כי מיומנויות אלו חשובות מאד למורים המתחילים המתמודדים עם תלמידים חסרי רצון. הצורך בהנעת תלמידים ללמידה הוא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מורים מתחילים ( Romano, Molly) .
-
לינק
אחת הסוגיות שמשפיעה על הצלחת או כישלון הרפורמה קשורה יותר לרגשות המורים ופחות לגורמים ארגוניים או מבנה תכנית הלימודים. המחקר הנוכחי עסק בחקר הרגשות של מורים והתובנה המקצועית של מורים אשר היו מעורבים ברפורמה בית-ספרית. באמצעות ראיונות וניתוח מסמכים ניסה המחקר להבין כיצד רגשות של מורים משפיעים על עמדותיהם במהלכים אירועים משמעותיים של הרפורמה בבית הספר. ממצאי המחקר הראו כי המורים חוו פחדים וחוסר ביטחון רגשי כאשר התובנה העצמית מקצועית שלהם הועמדה בספק במהלך אירועים מרכזיים אשר היו קשורים לרפורמה בבית הספר. אבל כאשר המורים המעורבים ברפורמה קיבלו תמיכה רציפה ונכונה ע"י המנחים שלהם שליוו את הרפורמה מטעם האוניברסיטה התחזק ביטחונם העצמי והדבר ניכר ביישום שיטות ההוראה בכיתה וגם בהישגי התלמידים. תמיכה מושכלת ועידוד נכון על ידי גורמי חוץ נכונים במורים מובילה לגאוות יחידה שלהם ולריגוש המובילים להצלחת הרפורמה הבית-ספרית. המסקנה מהמחקר היא שיש להשקיע במקביל להליכי הרפורמה גם בתודעה המקצועית של המורים (Darby, Alexa ) .
-
תקציר
מורים רואים את מימושו של הקשר הרגשי עם התלמידים ואת טיפוחם האישי כאחד המניעים המרכזיים לבחירה המקצוע ההוראה. הם גם ערים לחשיבות הרגשית שלהם בעיני התלמידים. ואף על פי כן, החלטות יומיומיות בנוגע להגשת עזרה במצוקות אישיות כרוכות פעמים רבות בדילמות. נראה כי הסיבות לדילמות הללו מקורן בהרגשה של העדר מיומנות בתחום הסיוע הנפשי, בחשש לחרוג מהגבולות המקובלים של הקשר מורה-תלמיד, בחשש מחדירה לרשות הפרט ואולי גם ברתיעה מהמפגש הישיר עם מצוקות נפשיות חריפות. המציאות הבית ספרית אינה מאפשרת למורים להתחמק מהתמודדות אמיתית עם דילמות של סיוע לתלמידים. (יצחק גילת)
-
לינק
מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את ה"קולות" הגלויים והסמויים שנשמעו בשלוש מכללות להכשרת מורים לאחר פרסום דו"ח דברת ואת התמודדותן עם דרישות השינוי מההיבט הארגוני. הבחירה בשלושת חקרי המקרה נבעה מהחשיבות שהחוקרות מייחסות לחקר תופעות באמצעות חשיפה של יחסי הגומלין המתקיימים בתהליכים אנושיים, ייחודיים ומקומיים מנקודת מבטם של המשתתפים. נוסף על כך, החוקרות חשבו שהתמקדות בתהליכים מקומיים עשויה להבליט סמויות גלויות שהן רלוונטיות לכלל המכללות ויכולות לשפוך אור על מורכבותם של תהליכי השינוי. ניתן לסכם את שהתרחש בשלוש המכללות ולומר שההקשר הגיאוגרפי, תרבותי-דתי והיסטורי של כל אחת מהן השפיע על התהליך שכל מכללה חוותה. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שדו"ח דברת היה אירוע רב-משמעות משום שהיווה מנוף לתהליכים ולהתרחשויות בכל המכללות, גם אם בסופו של דבר הוא נגנז בשל שינויים פוליטיים שהתרחשו בארץ. (עירית קופרברג, אסתר ורדי-ראט, חוה גרינספלד, אריאל חורין).
-
סיכום
המחקר הנוכחי מתמקד בעמדותיהם של 136 אנשי סגל כלפי התכנית למצוינים במכללה להכשרת מורים. מטרת המחקר היא לבחון באופן ביקורתי את הנכונות של מורי המכללה להתגייס וליישם את השינויים הנדרשים על-מנת להתאים את עצמם לצרכי התכנית.ממצאי המחקר מצביעים על עמדות אמביוולנטיות של המורים ביחס לתכנית למצוינים ומשתתפיה. מרבית המורים מכירים בחשיבות התכנית, אך למרות זאת, יש להם ביקורת לגבי היבטים רבים שלה ולגבי משתתפיה. עובדה זו מקשה על יכולתם לקבל על עצמם את מלוא המחויבות המתבקשת מהפעלת התכנית. (ציפי ליבמן ועדינה משעל)
-
סיכום
המחקר בודק עמדות מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות ואת תפיסת הכישורים ללמד תלמידים אלה כמו כן נבדקו גורמים המשפיעים על תפיסות וצורכי הכשרתם של המורים. הנבדקים היו 270 מורים, שהשיבו לשאלון שעובד מאנגלית. הממצאים גילו היררכיה של העדפות להשמה בכיתות משולבות; קבלה של תלמידים עם צרכים חינוכיים קלים, ודחייה של תלמידים עיוורים, חרשים ותלמידים בעלי לקויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות. נמצא מתאם גבוה בין תפיסות מיומנויות הוראה לבין תפיסת הנכונות לשלב תלמידים אלה בכיתה. המורים דיווחו על כישורים בתחום של עבודה בצוות ותמיכה בתלמיד ומיעוט כישורים וצורכי השתלמות בתחום של התאמת תוכניות לימודים, ניהול כיתה, עקרונות השילוב ועוד. ניסיון, הכשרה ורישוי נמצאו קשורים לעמדות המורים ולתפיסותיהם. (איתן כהן)
-
לינק
הרפורמות התכופות הנגזרות על מערכת החינוך באנגליה הפכו את המורים לטכנאי הוראה המודרכים להפיק מתלמידיהם ציונים גבוהים על חשבון הוראה אמיתית ואינטימית. שאלת מקצוענותם של המורים תופסת מקום מרכזי בשיח החינוכי האנגלי. המתנגדים טוענים שגישת התכתיבים (top-down) הממשלתיים הביאה לרידוד מיומנויותיהם של המורים ופגעה בסמכויותיהם. אחת הבעיות היסודיות בגל הרפורמות הזה, לדברי ד"ר ש. גווירץ, נעוצה בכך שהעיקרון העומד בבסיסו הוא "ניהוליזם", "אידיאולוגיה שלפיה הפתרון לבעיות בחינוך או בכל תחום אחר, רווחה למשל, טמון בניהול יעיל והדוק יותר". גווירץ טוענת שבתי-הספר באנגליה סובלים מ"עומס יתר של שינויי מדיניות תכופים ויוזמות חדשות". "כמעט כל שבוע מתפרסמת מדיניות חדשה שמורים נדרשים להתאים עצמם אליה" (ד"ר אדם לפסטיין, אוניברסיטת אוקספורד)
עמדות מורים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין