אם חשבתם שתכנית התקשוב הלאומית בחינוך מתקבלת באהדה ע"י מורי בתי ספר , אז כנראה הייתם אופטימיים מדי . "קו לחינוך" מדווח בגיליון פברואר 2012 כי המורים חוששים מתוכנית התקשוב; משה"ח מנסה להרגיע – במסגרת תוכנית התקשוב מתקיים השנה בבתיה"ס היסודיים תהליך הצטיידות רחב היקף בכלים טכנולוגיים. מסתבר שתהליך זה, כמו גם הציפייה שהתקשוב ישולב לאלתר בהוראה ובמטלות הארגוניות והפדגוגיות בבתיה"ס, גרם לחרדה בקרב רבים מהמורים.

עמדות מורים לגבי שימוש בלוח האינטראקטיבי. חסרונות ויתרונות בהעברת למידה בכיתה. ד"ר אברהם זהבי מדווח על היחשפות ללוח ה"אינטראקטיבי"בכיתה. כותב ד"ר זהבי : המגרעת הגדולה של הטכנולוגיה היא אמצעי ההקרנה. המערכת משתמשת במקרן הדומה לברקו ולכן, עם תאורה בכיתה, הלוח ניראה דהוי ותוך כדי פעילות, צל מלווה את הכתיבה. המגיב למאמרון יורם אורעד כותב על מגרעות הלוח האינטראקטיבי מנקודת המבט של מורה לפיסיקה. כמו כן , הבאנו ביבליוגרפיה מקיפה על הנושא בעברית.

מחקר זה מבקש לבחון את אופני השימוש של בתי הספר ב"קהילות גלים" ובאופן ספציפי, מתמקד בנקודת מבטם של המורים ובדרכים שבהם מורים מפרשים את הכלים השיתופיים. אוכלוסיית המחקר כללה 562 קהילות של כיתות מבתי ספר יסודיים מכל רחבי הארץ. בנוסף נערך ניתוח תוכן של המשימות שיצרו 32 מורים באמצעות כלי הקהילה. ממצאי המחקר חושפים פער בין רמת השימוש של התלמידים בקהילות לבין רמת השימוש של המורים. התלמידים הקדימו לאמץ את הקהילות ולרתום אותם לצרכיהם ואילו המורים מיעטו לעשות זאת. בחינת המשימות שיצרו המורים חושפת קשת רחבה של שימושים בקהילות. התמונה העולה מהנתונים היא שהמורים בראש ובראשונה רותמים את כלי הקהילה לטובת צרכים ופעילויות שגרתיים ומוכרים ולאחר מכן מתחילים בהדרגה לבחון שימושים חדשניים בקהילות ומתנסים בדגמי פעילות חדשים כגון יצירת משימות בלוג או וויקי שיתופיות ( שרית ברזלי, יהודית בטאט , אורית ברוזה ).

פרויקט "סיסמא לכל תלמיד" הוא מיזם ארצי שייעודו לאפשר שימוש בטכנולוגיית המידע כחלק בלתי נפרד מאורח החיים של התלמידים והמורים תוך יצירת קהילת חינוך ממוחשבת וצמצום פערים דיגיטליים. הפרויקט מיושם במספר מצומצם של ישובים בפריפריה והוא מתרחב בהדרגה. המחקר הוא חקר מקרה שנערך בבית הספר בו פועל הפרויקט מזה שלוש שנים. מטרת המחקר היא לבחון את הכנסת השינוי הטכנולוגי לבית הספר תוך מיקוד בניהול תהליך השינוי לשלביו. במחקר נעשה שילוב בין כלים כמותיים ואיכותניים. . סקר הועבר לארבעים מורים מבית הספר כדי לבדוק את עמדותיהם לגבי ניהול תהליך השינוי לשלביו, וכן נערכו ראיונות עומק לארבעה מורים מביה"ס. הממצאים מראים שצוות המורים סבור שהתהליכים שהתבצעו בשלבים הראשונים לניהול השינוי כמו פיתוח חזון הפרויקט ומחויבות ההנהלה אליו תרמו להצלחתו במידה רבה יותר מהתהליכים שאמורים היו להתבצע בשלבים המאוחרים יותר כמו האצלת סמכויות לעובדים, ועיגון השינוי בתרבות הארגונית. הראיונות האישיים חיזקו והבהירו את הממצאים. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך לנהל שינוי טכנולוגי בבית הספר גם כתהליך של ניהול שינוי ואת הצורך להתמיד בניהול השינוי כדי לעגן את השינויים ולמסד אותם ולהביא לשינוי מסדר שני ( גילת כהן, ליאור לכנר ).

תוצאות מחקר חדש, שערכה ד"ר גילה זלכה ממכללת אחוה, מספקות סיבה אפשרית נוספת לכך שבנות אינן בוחרות בלימודי מחשבים – המורים אינם מעודדים אותן להתבלט בלמידה בסביבה הדיגיטאלית. במחקר נמצא, כי בבתי"ס יסודיים ועל יסודיים כאחד קיימת הטיה מגדרית בהתנהגות המורים כלפי תלמידות בסביבת הלמידה הדיגיטאלית. מהמחקר עולה, כי במרבית המקרים המורים העדיפו להיעזר בתלמידים בנים בסביבה הדיגיטאלית, וכמעט תמיד מינו בנים כראשי קבוצות בעבודה בכיתה בסביבה זו. המחקר נערך ב 11- בתי"ס – ארבעה תיכונים ושבעה בתי"ס יסודיים. בתיה"ס שהשתתפו במחקר הם משתי רשויות מקומיות מאותו אזור גיאוגרפי. רשות מקומית אחת משתייכת למדרג טיפוח חברתי-כלכלי בינוני והרשות המקומית השנייה – למדרג טיפוח נמוך.

תוצאות מחקר בנושא "עמדות מורים ערבים משתלמים כלפי טכנולוגיות מידע ושילובן בתהליך ההוראה". את המחקר ערך וליד אחמד, ממכללת אלקאסאמי. החוקר מפרט את הקשיים הפיזיים המונעים כיום שילוב מיטבי של תקשוב במערכת החינוך במגזר הערבי. אחד הקשיים הוא התיישנות החומרה ומערכות ההפעלה בבתיה"ס. החוקר מציין, כי במגזר הערבי קיים מחסור ביזמים מקומיים הפועלים לשדרוג המחשוב הקיים בבתיה"ס. כתוצאה מכך, בכ 21%- מבתיה"ס המחשבים כלל אינם שמישים. 14% מבתיה"ס כלל אינם מחוברים לאינטרנט, למרות שניתן למצוא ברשת מכלול של תכנים בערבית, ולספק באמצעותם סביבת למידה עתירת ידע לתלמידים. עוד קושי נובע מהמחסור באתרי אינטרנט בערבית המתאימים לתכני תוכניות הלימודים, ובמיוחד באתרים חינוכיים ישראלים המתורגמים לערבית.

לאור המגמה להנהיג אוטונומיה ניהולית בבתי ספר, חשוב לבדוק מה משמעותה של האוטונומיה, והאם על פי תפיסות המורים אכן חל שינוי בדפוסי הניהול של בתי הספר בניהול עצמי לעומת בתי ספר שאינם בניהול עצמי. במחקר הנוכחי נבדקו אחד עשר בתי יסודיים , מהם שישה שהוגדרו על ידי משרד החינוך כבתי ספר בניהול עצמי, ובהם נדגמו 89 מורים. בחמשת בתי הספר האחרים נדגמו 69 מורים. שאלות המחקר בדקו: א. את ההבדלים בין בתי ספר עם וללא ניהול עצמי בתפיסת המורים את סגנון הניהול בבית ספרם, את תחושת האוטונומיה שלהם ואת שביעות רצונם מן העבודה בבית הספר, ב. את מקומם של משתני רקע של בית הספר והמורים בהסבר תחושת האוטונומיה ושביעות הרצון של המורים, ג. את עוצמת הקשרים בין מידת השיתוף של מורים בקבלת החלטות , סגנון השיתוף ותחומי השיתוף, לבין תחושת אוטונומיה ושביעות רצון של מורים. מן הממצאים עולה כי בבתי ספר בניהול עצמי תפסו המורים את גורמי האוטונומיה ושביעות הרצון כשונים מאלו שנתפסו על ידי המורים בבתי הספר ללא ניהול עצמי. כמו כן , נקשרו תפיסת האוטונומיה ושביעות הרצון של המורים בבתי הספר בניהול עצמי באופן הדוק לסגנון הניהול, בעוד שלא נתגלה קשר כזה בבתי ספר ללא ניהול עצמי ( חנה שחר , נגה מגן-נגר).

המחקר הנוכחי השווה בין תפיסת הלמידה של מורים שנערכה בשתי סביבות למידה פורמאליות ואַ-פורמאליות ובאמצעות שני סוגי תקשורת: מקוונת ופנים אל פנים ,פא"פ ובדק כיצד משפיעה האינטראקציה בין סביבת הלמידה וסוג הלמידה על תפיסת הלמידה. מורים המלמדים בבית ספר יסודיים העריכו את תפיסת הלמידה שלהם בסביבה מקוונת (השתלמות מורים מקוונת, פורום מורים) ובסביבת פנים אל פנים (השתלמות מורים או חדר מורים) באמצעות שאלון מקוון או שאלון" נייר ועיפרון" . נמצא אפקט עיקרי לפורמאליות: תפיסת הלמידה בסביבת הלמידה הפורמאלית, בהיבט הקוגניטיבי ובהיבט החברתי גבוהה יותר מאשר בסביבת הלמידה האַ-פורמאלית . כמו כן, נמצא אפקט עיקרי לסוג התקשורת: תקשורת מקוונת הביאה לתפיסת למידה קוגניטיבית גבוהה יותר והביאה לרגשות חיוביים יותר מאשר תקשורת פא"פ . נמצאה השפעה משולבת של שני המשתנים על מרכיבי תפיסת הלמידה במרכיבים הקוגניטיביים, הרגשיים- חיוביים והרגשיים שליליים. בנוסף, נמצאו מתאמים חיוביים גם בין מידת ההשתתפות לבין מרכיבים הקוגניטיביים, הרגשיים- חיוביים והחברתיים של תפיסת הלמידה . בעקבות זאת מציעים המחברים מודל המסביר את אפקט ההשתתפות כמשתנה מתווך מדכא. לפי מודל זה, מעבר להשפעה ישירה של סביבת למידה (פורמאלית לעומת אַ –פורמאלית) וסוג התקשורת (מקוונת לעומת פא"פ ) על תפיסת הלמידה, הן משפיעות גם על מידת ההשתתפות אשר אף היא בתורה משפיעה על תפיסת למידה ( אבנר כספיאריאלה לונברג).