מילת מפתח: עיצוב ממשק
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • לינק

    דיווח מעניין של רותי סלומון אודות החידושים המתרחשים בערוץ המו"פ של מכון מופ"ת: "ב"מו"פ לחדשנות וטכנולוגיה בחינוך, מכון מופת" החלטנו להתחיל בפיתוח של Dashboard ויזואלי שמציג ניתוח של הפעילות שמתנהלת ב-Moodle על פי שאילתות שונות. המערכת הרי אוספת הרבה הרבה נתונים אודות המרצים והלומדים, כל "קליק" מתועד, ואנחנו רוצים להנגיש דאטה רלוונטי בצורה ויזואלית כדי לייעל את פעילות המשתמשים בפלטפורמה. כל המכללות המשתדרגות בימים אלה ל-Moodle 3.1 ימצאו את ה-Dashboard כחלק מהמערכת שלהם" (רותי סלומון).

  • לינק

    בימים האחרונים הוציאה חברת גוגל את גרסת הפיתוח החדשה של סביבת Google Sites. הגרסה החדשה הוצאה למספר נסיינים מצומצם בארה"ב, בעיקרם מורים ומתאמי תקשוב אזוריים של בתי הספר. הגרסה החדשה עברה מהפך של ממש מבחינה עיצובית והיא מותאמת הרבה יותר טוב למכשירים ניידים (עמי סלנט).

  • לינק

    מסכי ה-Dashboard (מסכי בקרה או לוח מחוונים) הם החלק החשוב ביותר של כל ממשק, לב ליבה של התנהלות ניהול התוכן. מדובר למעשה על לוח בקרה שהוא אוסף של הפעולות העיקריות בניהול, כדי שבמבט אחד נוכל לראות את כל אפשרויות הפעולה מבחינת ניהול פריטי התוכן. תצוגה של אפשרויות הביצוע החשובות ביותר למשתמש, בפורמט נגיש, שמיש וידידותי (עמי סלנט).

  • לינק

    בבניית קורס ב-Moodle ישנו חופש רב גם בעיצוב רצף הקורס. אין מבנה דף קורס מוגדר ומובנה כמו שיש במערכת הלמידה מופת-נט או Highlearn אלא ישנה מידה רבה של עצמאות בעיצוב דף הקורס. ומה זה אומר? שכל אחד יכול לעצב את סביבת הלמידה (הקורס) לגמרי על פי הבנתו – וזה לא תמיד דבר טוב, כי לא הכול נכון ומתאים. כך שמסתבר שכדי לפתח קורס איכותי ב-Moodle לא די שנבנה תהליך למידה איכותי על פי מטרות דידקטיות ופדגוגיות, אלא יש לתת את הדעת למבנה העיצובי של הקורס. שיהיה ברור, נעים וקל להבין ולנווט בו ( רותי סלומון ) .

  • לינק

    המסגרות המקובלות כיום לדיווח על טכנולוגיות חינוך מתמקדות, בדרך-כלל, בתיאור "סיפורי הצלחה" של הפעלתן בשטח. פחות מדי מושקע בתיעוד הידע שנרכש תוך כדי תהליך העיצוב, ידע שעשוי היה לעזור למעצבי טכנולוגיות חינוך אחרות. נוסף לכך, חסרים כלים שיאפשרו גישה שיטתית למגוון דוגמאות הממחישות את האופן שבו תיאוריות למידה מתורגמות למרכיבי עיצוב. בשנתיים האחרונות פותח באינטרנט פרויקט שמטרתו בניית מאגר מידע של עקרונות עיצוב. קהל היעד שלו, וכן גם אלו שתורמים את המידע, נמנה עם קהילת אנשי חינוך העוסקים בעיצוב, פיתוח והפעלה של טכנולוגיות חינוך, על-מנת לקדם את התחום הן ברמה האקדמית/מחקרית והן ברמה המעשית. המאגר מאפשר למעצבי טכנולוגיות חינוך לפרסם את רעיונותיהם וניסיונם, ולקשור אותם לרעיונות ולניסיון של מעצבים אחרים, תוך שימוש באבני בניין של "עקרונות עיצוב" ו"מרכיבי עיצוב". (יעל קלי)

  • לינק

    מאמר המציע שורה של מחקרי שימושיות (usability testing) במטרה לשפר את חוויית הלמידה מרחוק ובכך לצמצם את נשירת הלומדים ולאפשר למפתחים לבנות מערך של עקרונות ושיטות בדוקות לבניית קורסים אטרקטיביים לקהל היעד שלהם. מחקרי שימושיות הבודקים את ממשקי הלמידה המתוקשבת יש בהם כדי : לאפשר שימוש הולם ואופטימאלי של משובים להגברת המוטיבציה של הלומד , לאפשר שילוב של מטלות מאתגרות יותר ללומדים , ולשפר את עקרונות התכנון הדידקטי של יעדי ההוראה ( Shailesh Shilwant & Amy Haggarty ).

  • סיכום

    העבודה מתמקדת בחקירת פעילות לימודית של תלמידי כיתות ט' שלמדו באמצעות קבוצת דיון מתושבת אסינכרונית. מטרת המחקר הייתה לבחון ארבע אסטרטגיות להגברת מידת האינטראקטיביות בין הלומדים: שאילת שאלות, שימוש בממשק "ידידותי" יותר, תכנית הכנה וחלוקה של יחידת הלימוד והמשימות הנלוות לה למספר חלקים.ממצאי המחקר הראו כי כל ארבעת האסטרטגיות הגבירו את מידת האינטראקטיביות בין הלומדים. בנוסף לכך נמצא כי האסטרטגיה שהגבירה במידה הרבה ביותר את שיתוף הפעולה בין הלומדים היא השימוש בממשק "ידידותי" יותר. (חנה קסר)

  • סיכום

    מציאות רבודה (AR) היא טכנולוגיה המאפשרת להציג בפני המשתמש תמונה ממוחשבת על רקע העולם האמיתי ומספקת על ידי כך מראה מורכב (Walsh, 2011). חשוב להבחין: אין דין מציאות רבודה כדין מציאות מדומה (VR) שכן המציאות הרבודה מטילה מידע ממוחשב על סביבת המשתמש בעוד המציאות המדומה מכניסה אותו לסביבה דמיונית שאיננה קיימת. במילים אחרות, המציאות הרבודה מגשרת בין דימוי וירטואלי לבין הסביבה האמיתית ומשתלבת על גבי ובתוך אלמנטים מציאותיים. ככזו יש לה שימושים רבים באמנות, מסחר, ארכיאולוגיה, צבא, ארכיטקטורה, רפואה וטייס (Chang et al., 2010).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין